אלכס זבזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש<br>קרדיט: יח"צ
אלכס זבזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש קרדיט: יח"צ

אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש מתייחס היום בסקירת המאקרו השבועית לפעילות המשק בישראל ואומר כי הגרעון הממשלתי צפוי להמשיך לעלות.

 

מדד המחירים לצרכן ירד בחודש יוני ב-0.1%. טווח התחזיות בשוק היה בין 0.0% למינוס 0.2%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים -- 7.6% ותרבות ובידור -- 1.2% כנגד, עליית מחירים בולטת של 1.5% נרשמה בסעיף תחבורה. סעיף הדיור ירד ב-0.1%, זאת כפי התחזית של לאומי וכך גם סעיף תחבורה ותקשורת שעלה ב-1.1%. שני סעיפים אלו מהווים קרוב למחצית מן המדד. סעיף ההלבשה וההנעלה המשיך והפתיע עם שיעור ירידה מתון יחסית, זאת כנגד הירידה הגדולה יחסית במדד חודש מאי.

 

מתחילת השנה ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.8%. בשנים עשר החודשים האחרונים (יוני 2020 לעומת יוני 2019) ירד מדד המחירים לצרכן ב-1.1%, מדד המחירים לצרכן ללא דיור ירד ב-1.9%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ירד ב-1.2% ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה ירד ב-0.4%.

 

מדד חודש יולי צפוי לעלות בכ-0.0-0.2% והאינפלציה ב-12 החודשים הבאים צפויה להיות חיובית בשיעור של כ-0.5-1.0%. בעיקר תודות לתרומת סעיף הגיור במדד. האינפלציה בשנת 2020 צפויה להיות שלילית בהיקף של מינוס 0.5-1.0%.

 

יצוא הסחורות של ישראל עמד בחודש יוני על כ-3.5 מיליארד דולר (ללא אניות, מטוסים ויהלומים, נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בירידה של כ-4.2% לעומת החודש הקודם וירידה של כ-10% בהשוואה ליוני 2019 (במונחים דולריים שוטפים). הירידה הייתה רוחבית במרבית ענפי היצוא, למעט הענפים: תרופות ורכיבים אלקטרוניים, שעלו ביוני לעומת מאי 2020.

 

הירידה המשמעותית יותר הייתה ביבוא של מוצרי השקעה, אשר בו קצב ההתאוששות איטי יותר בהשוואה לזה של מוצרי הצריכה, התפתחות אשר עשויה לשקף את ההשפעה הניכרת של חוסר הוודאות הרב השורר בעת הנוכחית, ומכביד על פעילות ההשקעות. היצוא התעשייתי, שירד בחדות בחודש מרץ, התאושש בחודשים אפריל-מאי, אך, כאמור, חזר לרדת בחודש יוני. הגירעון המסחרי הבסיסי (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) במחצית הראשונה של השנה היה דומה לזה שהיה במחצית הראשונה של 2019. עם זאת, נראה כי ברביע השני ניכר שיפור בגירעון ביחס לרביע הראשון.

 

במבט קדימה, אומר זבזינסקי, אנו מעריכים שצפויה השנה ירידה חדה (דו-ספרתית) הן ביבוא והן ביצוא הסחורות והשירותים. ככל שגל התחלואה הנוכחי יימשך ויצריך חזרה להגבלות על הפעילות הכלכלית במשק, הירידות ביבוא וביצוא עלולות להיות משמעותיות יותר. במקביל, ההערכות לירידות חדות, אף יותר מהחזוי עבור המשק הישראלי, בקרב מרבית שותפות הסחר המרכזיות של ישראל, צפויות למתן במידה ניכרת את הביקוש העולמי לתוצרת הישראלית, התפתחות אשר מכבידה על היצוא המקומי, בעיקר בתחום הסחורות.

שוק העבודה בישראל ממשיך לשקף חולשה משמעותית בחודשים יוני וראשית יולי. שיעור המועסקים (שכירים ועצמאיים) הנעדרים זמנית מכוח העבודה (שבוע מלא) מתוך סך המשתתפים בכוח העבודה, מרביתם עובדים שהוצאו לחל"ת, הגיע לשיא של 34% במחצית הראשונה של אפריל, בשיא תקופת הסגר. מאז, שיעור זה נמצא במגמת ירידה, זאת במקביל לפתיחה ההדרגתית של המשק לפעילות, והסרת ההגבלות.

 

מגמת הירידה נמשכה ברציפות, כך שבמחצית הראשונה של יוני, במקביל לביטול חלקן הגדול של ההגבלות, החזרת חלק גדול מהפעילות במשק וממערכת החינוך, שיעור הנעדרים זמנית עמד על 5.3% בלבד. במקביל, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד מתחילת המשבר ועד סוף אפריל, עקב עובדים שנפלטו ממעגל העבודה, אך במחצית הראשונה של יוני חלה עלייה בשיעור זה.

 

התכנית הממשלתית הנוספת שהוצגה בימים האחרונים, "רשת ביטחון כלכלית 2020-2021", אשר נגיד בנק ישראל הביע בה תמיכה, נועדה לתת מענה לסוגיות אלה, ולשפר את מידת הוודאות בקרב העסקים ומשקי הבית. התכנית כוללת סיוע מידי לעצמאיים, הארכת דמי האבטלה עד סוף יוני 2021 או עד ירידת שיעור האבטלה אל מתחת ל-10% ועוד.

 

עד כה, נראה כי התכנית טרם סיפקה את המענה הדרוש, שכן התסיסה החברתית התגברה בימים שלאחר השקת התכנית. מעבר לסיוע האמור, ובכדי לאפשר בהמשך את היציאה של המשק מההאטה הכלכלית הנוכחית, נדרשת תמיכה יעילה וברורה בפעילות של העסקים קטנים ובינוניים, להם תרומה חשובה לצמיחה ולתעסוקה בישראל, והפעלת מנועי צמיחה ייעודיים.

 

המלצות לפעילות: על רקע המשך העלייה בגירעון הממשלתי אנו ממליצים על קיצור מח"מ האחזקות למח"מ בינוני לכל היותר. מומלצת השקעה בצמודי מדד קצרים בשילוב שקלים לא צמודים לטווח בינוני של 5 - 7 שנים. עדין מומלצת אחזקה עודפת בשקלים הלא צמודים.

 

לגבי אג"ח חברות אומר זבז’ינסקי כי לאחר שבוע של עליות חדות חזר השוק הקונצרני למגמה שלילית תוך עלייה ברמת המרווחים. עם זאת רשת הביטחון של בנק ישראל צפויה להשפיע בהמשך על המסחר בשוק המשני. יתכן והירידות השבוע היו תוצאה של מימושים על רקע העליות החדות בשבוע החולף או לחילופין מדובר בתגובה להמשך העלייה בתחלואה מנגיף הקורונה והמגבלות החדשות שהוטלו שוב על המשק במהלך השבוע.

 

לגבי תחום המניות עדיין מומלצת השקעה בעיקר סקטורים דפנסיביים כגון: בנקים, חברות ממשלתיות, חברות מזון ואנרגיה. עם זאת ניתן להגדיל החשיפה מעט גם לסקטורים מסוכנים יותר כגון סקטור הנדל"ן המניב המקומי וסקטור הליסינג.

*** מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש