ביום ראשון תעלה בועדת השרים לחקיקה הצעת חוק משק הדלק שהגיש שר התשתיות הלאומיות. מטרות החוק הבטחת הספקה סדירה, רציפה ואמינה של דלק וגפ"מ, בשגרה ובחירום, תוך הבטחת רמת שירות נאותה, ושמירה על התחרות במשק הדלק ועל קידומה.
עיקרי החוק ייצור דלק, אחסונו, הזרמתו או שיווקו, וכן מרבית הפעילויות העסקית במשק הדלק, יהיו טעונות רישוי.
טיוטת החוק מציעה להגביל החזקות צולבות במשק הדלק. בין השאר: אדם אחד לא יחזיק בשני בתי זיקוק, היקף הפעילות של בית זיקוק בתחום השיווק יוגבל, ובעל בית זיקוק לא יהיה רשאי לעסוק בשיווק גפ"מ.
בדומה לחוקים בתחומי תשתית אחרים, קובעת טיוטת החוק כי חלק מן השירותים במשק הדלק, ובעיקר, זיקוק דלק ושירותי תשתית, מהווים שירותים חיוניים, שיש חשיבות לוודא כי יפעלו באופן שוטף, ללא תקלות. כמו כן, החוק מאפשר לפקח על זהות המחזיקים בשירותים אלה, ובין השאר לקבוע כי המחזיקים בהם יהיו ישראלים.
החוק קובע הסדרים להיערכות לשעת חירום, ובכלל זה, החזקת מלאי חירום, והסדרים להפעלת המשק בשעת חירום.
הרקע: עד שנת 1988 כלל משק הדלק מספר מצומצם של חברות שיווק דלק. מאז שנת 1988, בעקבות הרפורמה במשק הדלק, נוספו חברות שיווק, והוסר בהדרגה הפיקוח על המחירים ממוצרים רבים.
בהמשך, בעשור האחרון, פקעו הזיכיונות של חלק מחברות התשתית, וחלק מהן הופרטו (חברת בתי הזיקוק פוצלה לשתי חברות מתחרות, ומתקני הניפוק של חברת פי גלילות נמכרו לחברה פרטית).
לאור זאת, יזם משרד התשתיות הלאומיות חקיקה שתסדיר את הפעילות במשק הדלק, כאשר הכלי המרכזי בה הוא יצירת משטר של רישוי. בנוסף, כולל החוק פרקים אשר נועדו להסדיר את פעילות משק הדלק במצבי חירום, לרבות מצב חירום במשק הדלק לבדו (כגון – תקלה או פגיעה בבית זיקוק) או כל מצב בו קיים מחסור במוצרי דלק למשק הישראלי.