כלכלני בנק הפועלים פרסמו את סקירת המאקרו השבועית בה הם מתייחסים למצב השווקים בישראל, כאשר מספר הנדבקים החדשים בקורונה התייצב בשבוע האחרון ברמה של כ-200 ביום, רמה גבוהה ביחס לשבועות קודמים.
פתיחת המשק לפעילות נמשכת, והמגבלות שנותרו הן בעיקר על טיסות ופעילויות תרבות ובידור. קצב החזרה לעבודה מפגר בהרבה אחר פתיחת המשק - סקר הלמ"ס לתחילת חודש יוני מעלה ש-13.3% מהעובדים עדיין נמצאים בחל"ת ו-3.6% מהעובדים פוטרו. ניתן לראות שגם בענפים שלכאורה לא נפגעו באופן ישיר מהקורונה, ואין מגבלה על פעילותם, כמו בהיי-טק לדוגמה, כ-6% מהמועסקים עדיין נמצאים בחל"ת.
יתכן שחלק מהמעסיקים המתינו לתמריצים מהממשלה בכדי להשיב את העובדים, וכנראה שבסקרים הבאים נראה עלייה במספר העובדים בחל"ת השבים לעבודתם. מכל מקום, מספר העובדים שפוטרו מספיק לבדו בכדי להכפיל את שיעור האבטלה לעומת תחילת השנה. חלק מהעובדים בחל"ת לא ישובו למקום עבודתם, ואנו מעריכים כי לאחר שהאבק ישקע שיעור האבטלה יעמוד על כ-10%.
נתוני הפעילות בחודשים הקרובים ימשיכו להצביע על שיפור, אך זה בעיקר בשל נקודת הייחוס הנמוכה של תקופת הסגר. רמת הפעילות ברוב ענפי המשק עדיין נמוכה באופן ניכר מזו של תחילת השנה. היצוא התעשייתי לדוגמא עלה בחודש מאי, אך זאת מרמה מאוד נמוכה בחודשיים הקודמים. ביחס לחודש מאי בשנה שעברה היצוא עדיין נמוך בכ-20%. הרכישות המקומיות בכרטיסי האשראי נמוכות עדיין ב-6% לעומת תחילת השנה, זאת למרות שאין נסיעות לחו"ל, דבר שתומך ברכישות מקומיות.
שיעור הגירעון התקציבי מהתוצר עלה בחודש מאי ל-6%. ההכנסות ממסים במאי רשמו ירידה חדה של כ-23% לעומת מאי אשתקד. החזרה של המשק לפעילות לא תביא להערכתנו לעלייה חדה בהכנסות ממסים, כיוון שחיוב המס הישיר הוא שנתי, וחברות רבות צברו הפסדים בתקופת הסגר. צפויה עלייה מסוימת בהכנסות ממסים עקיפים, ככל שהפעילות במשק תתחדש.
בצד ההוצאות, מתוך סך התוכניות שהממשלה אישרה להתמודדות עם הקורונה, בוצע עד כה רק כ-35% (על בסיס מזומן), כלומר, בחודשים הקרובים הביצוע צפוי אף להמשיך לגדול. התוואי הנוכחי של הכנסות וההוצאות צפוי להביא לעלייה של כ-15 מיליארד שקל בגירעון החודשי ביתרת השנה, לעומת החודשים המקבילים אשתקד. הגירעון התקציבי צפוי להערכתנו להגיע להיקף של כ-13% מהתוצר השנה, שהם כ-180 מיליארד שקל.
שער החליפין של השקל יציב מול סל המטבעות האפקטיבי. התנודתיות של הדולר בעולם גבוהה והיא משתקפת גם בשער החליפין של השקל מול הדולר. התחזקות השקל מול הדולר בחודש האחרון היא בעיקר תוצאה של היחלשות הדולר בעולם. בנק ישראל צמצם את היקף עסקאות ההחלף שקל/דולר שהוא מבצע מרמה של 7.5 מיליארד דולר באפריל ל-6.8 מיליארד במאי. עליות השערים החדות בשווקים הפיננסיים מקטינות את הביקוש לנזילות דולרית בשווקים, ומאפשרות לבנק ישראל לצמצם את השימוש בכלי זה.
לגבי הכלכלה העולמית, מציינים כלכלני הפועלים כי שוקי המניות בעולם רשמו לקראת סוף השבוע ירידות שערים חדות על רקע העלייה במספר הנדבקים בארה"ב, הפסימיות ששידר הפד לגבי המצב הכלכלי ומצב התעסוקה בארה"ב והחרפה במחאה החברתית ברחבי ארה"ב. המדדים העיקריים באירופה ירדו בשיעורים של כ-7% והמדדים בארה"ב ירדו בכ-5%. המגמה השלילית הייתה מתונה יותר בשווקים באסיה.
הפד בארה"ב פסימי מתמיד ומאותת שהריבית תישאר ברמה אפסית לזמן ארוך ואף חבר פד לא צופה העלאת ריבית לפני אמצע 2022. פאוול ציין בנאומו שהפד שקל כלים מונטריים נוספים, כמו למשל שליטה על עקום התשואות (yield curve control), אך ההחלטה הייתה לדבוק בכלים הנוכחיים.
האמירה לפיה הריבית לא צפויה לעלות במשק שלוש שנים מהווה במידה מסוימת תחליף לשליטה פורמאלית על העקום. תחזית הצמיחה שהתפרסמה יחד עם הודעת הריבית הייתה פסימית יחסית לציפיות השוק. על פי הבנק המרכזי, התוצר בארה"ב יתכווץ בשנת 2020 בשיעור של 6.5% ויצמח ב-2021 בשיעור של 5.0%. שיעור האבטלה יעלה השנה לרמה של 9.3% וירד לרמה של 6.5% בשנה הבאה.
בגוש האירו הצליחו לעת עתה בבלימת הקורונה ומתפנים להצלת הכלכלה. מספר גדול ממדינות אירופה התחילו כבר לפני מספר שבועות את מדיניות היציאה מהסגר. לעת עתה לא נרשמה התפרצות מחודשת בהדבקות באף אחת מהמדינות. מדדי האמון של הפעילות הכלכלית רשמו עליה קלה, אך רמתן עדיין נמוכה מאוד יחסית לעבר, וברבעון השני צפויה התכווצות חדה בתוצר.
בשבוע האחרון, הבנק המרכזי בגרמניה פרסם תחזית צמיחה של מינוס 10.3% לתוצר השנה, והתאוששות לשיעור צמיחה של 6.9% בשנה הבאה. בינתיים, התפוקה התעשייתית ירדה באפריל בגרמניה בשיעור חד של 25% יחסית לאפריל אשתקד, נתון שהפתיע בעוצמתו לעומת התחזיות.