אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש מתייחס היום בסקירת המאקרו והשווקים השבועית, להתאוששות בכלכלות ישראל והעולם, על רקע פתיחת הכלכלות אחרי המגבלות שהוטלו בשל התפרצות הקורונה.
הסקרים השונים שהתפרסמו בשבוע האחרון - סקרי הלמ"ס של הערכת המגמות בעסקים לחודש מאי, שלב חמישי בסקר מצב העסקים בעת התפשטות נגיף הקורונה לתחילת חודש יוני וסקר אמון הצרכנים משקפים שבסה"כ ההתאוששות במשק מתקדמת בקצב די מהר.
כמו במצב העסקים, גם בקרב הצרכנים חל שיפור ניכר לפי סקר אמון הצרכנים. גם הערכת המצב הכלכלי ב-12 החודשים הבאים במדינה וגם של משקי הבית עצמם השתפרה בחדות ולמעשה חזרה לרמות שהיו לפני המשבר. יחד עם זאת, חלה עלייה בשיעור של משקי בית המדווחים שהם נאלצים להשתמש בחסכונות כדי לכסות על ההוצאות. כמו כן, חל זינוק בשיעור משקי בית שלא מתכננים להגדיל רכישות גדולות ב-12 החודשים הקרובים לעומת 12 החודשים הקודמים.
בשבוע שהסתיים ב-8 ליוני חל גידול של 6.3% ברכישות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שהסתיים ב-31/5. מצד אחד, רכישות מוצרי חשמל, ביגוד וריהוט שהובילו את מגמת הגידול בשבועות האחרונים ירדו, אך מנגד, עם פתיחת הסגר, חלה עלייה בהוצאות על תיירות, מסעדות, חינוך ופנאי.
השפעת משבר הקורונה באה לידי ביטוי בצורה בולטת בנתוני תקציב הממשלה בחודש מאי. הגירעון עלה ל-6% תמ"ג. בגלל ההוצאה המצטברת לטיפול במשבר בסך של 12.3 מיליארד ₪ מחד ואבדן הכנסות של בערך 12-14 מיליארד ₪ מאידך. הירידה בהכנסות במסים עקיפים הייתה גדולה יותר מאשר מהמסים הישירים.
לאחר שהממשלה אישרה הגדלת תוכנית הסיוע ב-14 מיליארד ₪, סך התוכנית להתמודדות עם המשבר עלה ל-102 מיליארד ₪, מתוכו כ-65 מיליארד עם השפעה ישירה על התקציב. בכך התוכנית להתמודדות עם המשבר אמורה להגדיל את הגירעון בכ-5%, ואובדן ההכנסות בעוד כ-5%. עוד לפני הקורונה, הגירעון היה צפוי לעמוד השנה על כ-3% כך שבסופו של דבר, הגירעון עשוי להגיע עד לרמה של 12%-13%.
כתוצאה מצרכי מימון הגירעון, קצב הגיוס נטו של הממשלה ב-12 החודשים הגיע לסכום שיא של 100 מיליארד ₪ שהתחלק שווה בשווה בין הגיוסים בישראל לחו"ל. בינתיים האוצר בסה"כ מצליח לגייס בשוק הסחיר המקומי ללא בעיות מיוחדות, אך בשתי ההנפקות האחרונות של האג"ח הארוכות נרשם יחס כיסוי נמוך מהממוצע מתחילת השנה.
במקביל ניכרת ירידה במחזורי המסחר בשוק המשני שהיו אמורים דווקא לגדול לאור הרכישות של בנק ישראל, מה שיכול להעיד שההנפקות שואבות את רוב הביקושים מהשוק. יחד עם זאת, בנק ישראל ממשיך לרכוש אג"ח בקצב של כ-5-6 מיליארד ₪ בחודש ולמעשה מנטרל את כל הגידול בהיצע שנובע מהתמודדות עם המשבר.
לגבי המצב בעולם, מסביר זבז’ינסקי כי לאחרונה חל שינוי משמעותי בגישה של הממשלות להתמודדות עם המגפה. במדינות רבות החליטו להקל מגבלות למרות שהמגפה אפילו לא נחלשה. הודו, בנגלדש, אינדונזיה, מקסיקו ומדינות אחרות החליטו להקל בסגר למרות שמספר החולים ממשיך לגדול. גם בארה"ב מסירים מגבלות, למרות שהירידה במספר הנדבקים נעצרה ובחלק מהמדינות מספרם חזר לעלות.
גישה זו מעלה מספר שאלות, כמו מהו המחיר הכלכלי של חזרה לשגרה עם מספר גדול ואפילו עולה של חולים? והאם יהיה יתרון ברור לכלכלות באירופה, באסיה, באוסטרליה או ניו זילנד שהצליחו להוריד מספר החולים לרמות מאוד נמוכות על פני ארה"ב ומדינות אחרות שחוזרות לפעילות למרות קיום יותר משמעותי של המגפה?
קשה בשלב זה לתת תשובות לכל השאלות. סביר להניח שהתנהלות כלכלית על רקע מגפה יחסית חזקה תהיה פחות טובה מאשר במדינות עם מספר מאוד נמוך של החולים, שברובן ההתאוששות בפעילות עדיין חלשה בשלב זה. דוגמה טובה היא כלכלת אוסטרליה בעלת אופי האוכלוסייה דומה לארה"ב או לאירופה שבה מספר הנדבקים היומי כבר כמעט במשך חודשיים התייצב מתחת ל-20 אנשים, אך תנועת האנשים למקומות בילוי וקניות עדיין נמצאת כ-15% מתחת לרמה שהייתה לפני המגפה, לפי Google mobility report.
בשורה התחתונה, להערכתנו, התסריט המתקבע של פתיחת הכלכלות לפעילות למרות מספר גדול של חולים מוריד פוטנציאל של התאוששות בכלכלה ומעלה סיכון לשוק המניות. אנו ממשיכים להמליץ על חשיפה בינונית-נמוכה לאפיק המנייתי.
ה-FED לא שינה מדיניות בהחלטתו בשבוע שעבר, אך הוא בסיכוי גבוה יצטרך להוסיף תמריצים עוד השנה, אחרת הוא יתקשה לשמור על תשואות האג"ח הממשלתיות ברמה נמוכה. אופציית ריבית שלילית לא הוזכרה בכלל ע"י נגיד ה-FED. לכן, האופציות שנותרו הן הגדלת רכישות אג"ח או קיבוע העקום.
הגירעון הממשלתי בארה"ב צפוי להגיע בשנה התקציבית הנוכחית ל-3.7 טריליון דולר (כ-18% תמ"ג) ובשנה הבאה ל-2.1 טריליון דולר, לפי התחזית של CBO וזה עוד לפני תוכנית תמריצים נוספת המתוכננת ע"י הממשל. קצב הרכישות הנוכחי ע"י ה-FED בסך של כ-120 מיליארד דולר בחודש (כ-1.45 מיליארד בשנה) עשוי לא להספיק כדי שהתשואות לא יעלו, נוכח ירידה באטרקטיביות האג"ח הממשלתיות בעיני המשקיעים המסורתיים.
בסופו של דבר, מעריך זבז’ינסקי, ה-FED יצטרך להגדיל רכישות אג"ח בשוק או לקבע תשואות, כדי למנוע עליית התשואות. במצב זה הסיכון בשוק הממשלתי האמריקאי די נמוך, מה שיסייע גם לתשואות בישראל להישאר יחסית יציבות.