כלכלני אגף הכלכלה בלאומי שוקי הון, יניב בר ובניהו בולוטין מתייחסים בסקירת המאקרו השבועית לגירעון הממשלתי בישראל ואומרים כי נמשכת הירידה בהכנסות הממשלה בצל משבר הקורונה, זאת לצד ביצוע נמוך יחסית של תכניות התמיכה הממשלתיות. עם זאת, הגידול בגירעון עשוי להיות מתון מהחזוי על-ידי האוצר.
פעילות הממשלה הסתכמה בחודש מאי בגירעון של 17.9 מיליארד ₪ לעומת גירעון של 1 מיליארד ₪ במאי 2019. הגירעון המצטבר בחמשת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-מאי) עמד על 46.2 מיליארד ₪ – גבוה באופן חריג בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים קודמות. בנוסף, הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים (יוני 2019-מאי 2020) עלה ל-6.0% תוצר לעומת 4.8% בחודש הקודם והוא צפוי להמשיך לעלות בהמשך השנה.
משבר הקורונה הוביל החל מחודש מרץ, לעלייה חדה בגירעון התקציבי. עלייה זו, חלה על רקע ירידה (מצטברת) חדה של כ-27% בהכנסות המדינה (שיעורי שינוי נומינאליים, לעומת התקופה המקבילה אשתקד) בחודשים מרץ-מאי, כתוצאה מאובדן פעילות עקב ההשבתה היזומה של המשק ומהשפעתם של "המייצבים האוטומטיים", וכן עקב עלייה של כ-14% בהוצאות הממשלה בחודשים אלה, על רקע התמיכה הממשלתית במשק בעת הנוכחית.
באשר לצד ההכנסות, מציינים כלכלני לאומי כי לאור העובדה שהשכר הממוצע של העובדים המושבתים נמוך משמעותית מהשכר הממוצע, כך על-פי סקירת הכלכלנית הראשית באוצר, הירידה בהכנסות ממסים ישירים מתחילת השנה, עומדת על כ-3% ריאלי, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ונמוכה יותר בהשוואה לירידה בהכנסות ממסים עקיפים, כ-10% (ריאלי). שכן, מרבית העובדים המושבתים משלמים מס בהיקף נמוך ועל כן הפגיעה בהכנסות המדינה הייתה קטנה.
יש לציין ששנת 2020 מנוהלת עד כה, בטרם אושר תקציב המדינה, בתקציב המשכי שמשמעותו תקציב חודשי של 1/12 מתקציב 2019 בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן. על-פי פרסומים בתקשורת, ייתכן שהתקציב ההמשכי צפוי להימשך עד חודש אוקטובר. בתחילת חודש אפריל, אושר לממשלה, במסגרת הוראת שעה, להוציא סכום נוסף לטובת התמודדות המשק עם משבר הקורונה במהלך 2020. סכום זה עומד על כ-50 מיליארד ₪ שהם מעט פחות מ-4% תוצר.
בחינה של הביצוע בפועל מול המכסה הקבועה בחוק בפריסה חודשית, מעלה כי עד כה קצב הביצוע של החלק האקטיבי של התכנית הממשלתית, כמו גם קצב ההוצאה במסגרת התקציב ההמשכי, נעים באיטיות יחסית. כך, היקף ההוצאה בפועל שאינו לצורך סיוע בהתמודדות עם משבר הקורונה עמד בחודשים ינואר-מאי על 160.5 מיליארד ₪ לעומת מכסה מותרת של 167 ₪, והיקף ההוצאה בפועל לצרכי טיפול במשבר הקורונה עמד על 12.3 מיליארד ₪ לעומת מכסה מותרת של 17.6 מיליארד ₪.
במבט קדימה, להערכתנו, הגירעון התקציבי ב-2020 יעמוד על כ-8-9% תוצר, הערכה נמוכה מזו של משרד האוצר ובנק ישראל, לפיהם שנת 2020 צפויה להסתכם בגירעון תקציבי של יותר מ-10% תוצר. יש לציין שהיקף הגירעון הצפוי משקף השפעה משמעותית יותר של גורמי מדיניות תקציבית פאסיביים, כמו: מייצבים אוטומטיים וירידה בהכנסות ממסים עקיפים, לעומת מידה מתונה יחסית של גירעון המגיע מצעדים אקטיביים, מתוך התקציב, של יישום המדיניות התקציבית. לאור העובדה כי החזרה ההדרגתית של המשק לפעילות באה ברובה מוקדם יותר בהשוואה למה שהוערך על-ידי בנק ישראל, נראה כי הפגיעה תהיה מתונה יותר וכתוצאה גם הלחץ להגדלת הגירעון.
באשר לתחזיות הצמיחה לשנת 2020, נציין שבעדכון האחרון של חטיבת המחקר של בנק ישראל (מאי 2020), תחזית הצמיחה עודכנה מעט כלפי מעלה - ממינוס 5.3% למינוס 4.5%, ובכך התקרבה לתחזית לאומי מסוף מרץ של מינוס 2.7%.
בנוסף, מעדכון התחזיות של ה-OECD שפורסם ב-10.6, עולה כי בתרחיש שלא מניח גל שני של התפרצות בקיץ 2020, ישראל הינה אחת המדינות שנפגעות במידה הפחותה ביותר ממשבר הקורונה בשנת 2020. במונחי צמיחה לנפש, ישראל בולטת לחיוב אף יותר. לכן, באופן יחסי למדינות ה-OECD הנזק לכלכלת ישראל צפוי להיות מתון יותר.
לאור זאת, ובעקבות ממצאי הניתוח של בנק ישראל בדבר הכלה טובה יותר של הווירוס בישראל לעומת ה-OECD, נראה שניתן יהיה לחזור במהירות רבה יותר לפתיחה מחודשת של הפעילות הכלכלית. זאת, כמובן בהנחה שהעלייה הנוכחית בתחלואה לא מלמדת על צפי קרוב לגל חדש של תחלואה שיצריך חזרה להסגר.
לגבי האינדיקטורים הכללים של ארה"ב, בר ובולוטין מציינים כי "נתוני מאי מצביעים על התמתנות מסוימת בעוצמת ההשפעה של משבר הקורונה על המשק האמריקאי. העלייה במדד אמון הצרכנים, יחד עם הירידה בשיעור האבטלה אשר הגיע במאי ל-13.3%, מעידים על התרומה החיובית של המאמצים הפיסקאליים של הממשל האמריקאי ומרמזת כי הכלכלה עשויה להתאושש בהדרגה עם בלימת התפשטות וירוס הקורונה בארה"ב.
העלייה במדד אמון הצרכנים עקבית עם ההערכה שמרבית משקי הבית עדיין לא עומדים בפני לחץ כלכלי משמעותי." ומסכמים "במבט קדימה, אנו צופים התכווצות בשיעור של כ-5.4% בתמ"ג של ארה"ב בסיכום שנת 2020 – שיעור מתון מזה הכלול בתחזית המעודכנת של ה-OECD. עם בלימת התפשטות נגיף הקורונה והחזרת הפעילות הכלכלית, שיעור האבטלה צפוי לחזור למספר חד-ספרתי