שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים בחדר עסקאות דיסקונט מפרסם היום התייחסות לשוק המניות הגלובלית ומנסה לענות על שאלת השאלות – מה הגישה המומלצת היום בהשקעות בשוק ההון.
מאז ה-23/3 למרץ מדד ה- S&P 500 רשם עלייה מרשימה של כ-43% והוא רחוק רק בכ-6% מהשיא שהוא רשם ערב משבר הקורונה. את המהלכים האחרונים בשווקים ניתן לחלק ל-4 מחזורים עיקריים – שלב הירידות החדות, שלב ההתאוששות הכללי, שלב "הסלקטיביות" והשלב הנוכחי שהוא השלב שבו העולם מנסה לחזור לשגרה באופן הדרגתי.
בשלב הירידות שהחל לאחר ה-19/2 ראינו ירידה בכל הסקטורים הראשיים בארה"ב ובעצם בעולם כולו. הקורונה הפתיעה והתפשטה בעולם המערבי, ממשלות רבות הורו על השבתה וסגירת פעילויות רבות ואנליסטים רבים בעולם החלו לעדכן, בתדירות גבוהה מאוד, את תחזיות הצמיחה והרווחים כלפי מטה. העולם הכלכלי פשוט "נסגר". הסקטורים שרשמו את הירידות החדות ביותר עד לתחתית ב-23/3 היו האנרגיה, הפיננסים והתעשייה.
האסטרטגיה שאותה הערכנו כמתאימה בתחילת מרץ היא כניסה הדרגתית לשוק המניות, כל שבוע, ובמהלך מספר שבועות. העיקרון מאחורי האסטרטגיה היה כי השוק צפוי לעבור לעליות תוך תנודתיות גבוהה , אם כי קשה לדעת בדיוק מתי ואיך.
ההערכה אז היתה כי הבנק הפדרלי של ארה"ב (הפד) ינקוט בהרחבות כמותיות וגם ירכוש אג"ח חברות ומכשירים פיננסים שאינם ממשלתיים, כפי שאכן היה. בגוש האירו ה-ECB הגדיל בשבוע שעבר את תוכנית רכישות האג"ח ב-600 מיליארד אירו (מעבר לצפי השווקים). לצד פעולות אלו נציין כי הממשלות בעולם נקטו בצעדים פיסקלים חסרי תקדים שלא ננקטו בעשורים האחרונים. ארה"ב, גרמניה, יפן ומדינות רבות נקטו בהרחבה פיסקלית רחבה ונראה כי צפויים צעדים נוספים גם בעתיד.
אחד משני תרחישים עיקריים עמד לנגד עיננו אז: השתלטות על הקורונה או תרחיש שבו "שהעולם יתרגל לחיות איתה". התמחור של המניות אז היה זול יחסית לאג"ח ממשלתי ובמצב כזה רכישה של מניות בהחלט היתה כדאית בראיה של עד שנה קדימה.
מעניין לציין שכשני שליש מסך העלייה המצטברת מאז התרחשה ב-3 ימי מסחר בלבד, כלומר היה קשה מאוד לתזמן את עיתוי הכניסה לשוק המניות. משקיע שהגדיל חשיפה לשוק באופן מדורג מאז תחילת מרץ כבר הצליח להשיג תשואת אחזקה חיובית ומאידך מי שהמתין למגמה "משכנעת" של עליות פספס חלק מהמגמה.
השלב השני, שלב ההתאוששות הכללי, החל ב-24/3 בעיקר על רקע הציפיות לאישור תוכנית פיסקלית רחבת היקף בארה"ב (2 טריליון דולר אז). כל הסקטורים רשמו עליות חדות, בעיקר בהובלת האנרגיה, החומרים והתעשייה. מניות רבות שנפגעו במהלך המשבר תיקנו כעת כלפי מעלה ובאופן חד. כל זה התרחש כמעט עד סוף אפריל (29/4) ומהלך זה הושפע כמובן גם מהיקף הפעילות של הבנקים המרכזיים בשווקים.
בשלב השלישי – שלב הסלקטיביות (3 השבועות הראשונים של מאי) מדד ה- S&P 500 כבר התקשה לרשום מגמה ברורה ורק 3 סקטורים הצליחו לרשום עליות: שירותי התקשורת (כולל ענקיות כמו גוגל ופייסבוק), הטכנולוגיה והצריכה המחזורית. המניות הגדולות כמו אפל, פייסבוק, מיקרוסופט, NVIDIA ואמזון הצליחו לגרום לעלייה קלה במדד ה-S&P 500, אולם מרבית המניות בארה"ב דווקא רשמו ירידות. המשקיעים העדיפו להגדיל חשיפה לשמות ספציפיים וגדולים. המחזור הרביעי הוא המצב בו אנו נמצאים היום.
במחזור הרביעי של השווקים, העולם מנסה לחזור באופן הדרגתי לשגרה חלקית. זה לא קורה כי משבר הקורונה הסתיים, אלא דווקא כי משבר הקורונה ממשיך איתנו, כל עוד אין חיסון מוכח ואפקטיבי- עניין שיארך זמן (בין חצי שנה לפי ההערכות האופטימיות, לשנה וחצי).
העולם ובפרט המערב מבין שהנגיף לא עומד להעלם בקרוב והוא מנסה לחזור לשגרה מסוימת, עם הרחקות ומגבלות שונות. כמות המקרים היומית של חולי קורונה חדשים בעולם עמדה על ממוצע יומי של 121 אלף מקרים (ממוצע 7 הימים האחרונים), מספרי שיא מאז המשבר, אולם ישנה שונות בהתפשטות הנגיף כעת בין הגושים השונים.
באירופה למשל יש ירידה די ניכרת בכמות המקרים היומית החדשה. בארה"ב קיימת מגמה של ירידה, אך היא פחות חזקה והיא תנודתית מאוד. מאידך בדרום אמריקה למשל נראה כי המצב מחמיר. צריך לקחת את כל הנתונים בעירבון מוגבל מאחר וכמות החולים המאומתים מושפעת מהיקף הבדיקות והיא לא קבועה. אבל כמגמה בהחלט קיימת שונות בין איזורים שונים בעולם.
המכפיל החזוי על מדד ה- S&P 500 עומד על 22.5 (4 רבעונים קדימה), מכפיל שאכן יקר יחסית מבחינה היסטורית, אבל התמונה מורכבת יותר. ראשית חשוב לזכור שמכפיל חזוי משקף תחזיות רווח לעתיד ויש אי וודאות מאוד גבוהה לגביהן ויתכנו הפתעות לטובה בשנה- שנתיים הבאות. השוק מבין שתמונת הרווחיות ב-2020 תפגע, אבל הוא מניח שלאחר מכן תהיה התאוששות חדה.
בשוק האמריקאי בכללו קיים מאזן הגורמים הבא: מהצד השלילי רמת המכפילים החזויים יקרה יחסית וברקע עדיין קיימים סיכונים כמו החשש מגל שני של קורונה שאם יהיה חמור מאוד עשוי לגרום להשבתה חוזרת של פעילות, והמתיחות החוזרת ביחסים בין ארה"ב לסין.
כמו כן ההשפעה הכלכלית השלילית של משבר הקורונה תתקזז בחלקה במחצית השניה של השנה, אך היא תמשיך ללוות אותנו גם בעתיד, וקיימת אי וודאות גבוהה לגבי אופי ההתאוששות, אם כי אנו מעריכים שהצמיחה בעולם במחצית השניה תהיה חזקה יחסית.
מצד שני ישנם לא מעט גורמים שתומכים במחירי המניות. החזרה ההדרגתית לפעילות, בשילוב התימרוץ הפיסקלי וכמובן צעדי ההרחבה של הבנקים המרכזיים "ששברו את כללי המשחק" בהיקף ובאופי ההרחבות. צעדים אלו תומכים באופן חד בשוק המניות.
צריך לזכור כי כמות הנזילות בשווקים מאוד גבוהה. המאזן של הבנקים המרכזיים בעולם (במונחים דולריים) עלה באופן חד מאוד , ענין שתומך בשוק המניות. נתון נוסף הוא היחס שבין שווי השוק של מדד ה- S&P 500 ובין היצע הכסף הזמין. יחס זה נמוך יחסית, כלומר יש עוד כסף "שעשוי לזרום" לשוק המניות.
תמונה זו , של נזילות גבוהה, באה לידי ביטוי גם כשבוחנים את תמונת האחזקות של הפעילים השונים בשוק ההון. היחס שבין שווי המזומן של מוסדיים וקרנות Retail money ובין השווי של שוק המניות האמריקאי נמצא מעל ל-16%, רמת שיא של לפחות מספר שנים. בכלל נראה כי אחוז האחזקה במניות מסך האחזקות של משקיעים לא פיננסים בעולם נמוך יחסית לממוצע בשנים האחרונות.
גם בקרב המשקיעים הפרטיים יש עוד אפשרות לשיפור. היחס בין משקיעים אופטימיים לפסימיים נמוך מהממוצע בשנים האחרונות ועלייה באחוז האופטימיים עשויה להכניס עוד כסף לשוק המניות. בשורה התחתונה יש "הרבה כסף שעוד לא נכנס לשוק המניות" מצד לא מעט גופים ומצב זה עשוי לתמוך בביצועי שוק המניות בעתיד.
אז מה עושים היום? האסטרטגיה הכללית היא אחזקה בינונית- גבוהה בשוק המניות, תוך מודעות לתנודתיות הגבוהה וניצול ימי ירידות לצורך הגעה לחשיפת היעד ושאיפה לתיק מגוון יחסית. לאחר מהלך העליות החד הגישה כעת צריכה להיות מאוזנת יותר בתמהיל האחזקות. צריך לשלב בין סקטורים ונישות שספגו ירידות חדות בזמן המשבר ומתאוששים עם הפתיחה ההדרגתית של הכלכלה (כמו בנקים, חלק מהתעשייה , ונדל"ן).
זאת לצד סקטורים שנהנים ממגמות מבניות ארוכות טווח (ענן, דיגיטליזציה) ותחומים שעשויים להנות בעתיד משינוי כללי המשחק בעולם שלאחר הקורונה, או מתרחיש של החמרה משמעותית בשכיחות הנגיף בעולם (נישות בתחום הבריאות).