כלכלני בנק הפועלים מפרסמים היום סקירת מאקרו שבועית ומתייחסים למצב הכלכלי בישראל, על רקע גל ההדבקות השני. עלייה במספר ההידבקויות אפיינה גם מדינות אחרות שפתחו את המשק לפעילות. באירן לדוגמה, מספר המקרים החדשים בשבוע החולף חזר לרמות השיא של סוף חודש מרץ. המאבק בווירוס נראה כתהליך מתמשך, וכל עוד זה המצב, חלק גדול מפעילויות המשק לא שב למסלולו.
כך לדוגמה, המסעדות נפתחו בתחילת יוני, אך המגבלות וחששות הציבור גורמות לתפוסה להיות נמוכה יחסית. תכניות הסיוע של הממשלה מסייעות לעסקים ולמשקי הבית לגשר על התקופה הזו. התמונה הכלכלית תתבהר כשתוכניות אלו יגיעו לסיומם, בינתיים קובעי המדיניות קונים זמן בתקווה שיפותח חיסון אפקטיבי.
הפתיחה של המשק לפעילות בחודש האחרון הביאה לעלייה חדה בצריכה הפרטית, ורואים את זה לדוגמה ברכישות המקומיות בכרטיסי אשראי, שרמתן הגיעה לזו של טרם הקורונה. יחד עם זאת, נתונים אלו הושפעו מהיעדר הנסיעות לחו"ל: עצירת הנסיעות לחו"ל פועלת להגדלת רכישות מקומיות, בעיקר של מוצרי מזון ואופנה.
פתיחת המשק גם שיפרה את אמון הצרכנים בחודש מאי, אם כי לא לרמה שטרם התפרצות הקורונה. העובדים בחל"ת שבים לעבודה אבל בקצב מאוד איטי, זאת למרות התמריץ בסך 7,500 שקלים שהמדינה מעניקה למעסיקים עבור כל עובד ששב מחל"ת. קשה לדעת בזמן אמת מה מספרם המדויק של העובדים שלא חזרו, האומדנים הם של כ- 800 אלף איש, כלומר כ-20% ממספר המועסקים במשק. גם אלו ששבים לעבוד לא תמיד זה במשרה מלאה, וסביר להניח שנראה בשנה הקרובה מגמה של ירידה בשכר הריאלי.
ההתכווצות בפעילות בתוצר היא דומה בקרב המדינות המפותחות. בגוש האירו לדוגמה, הבנק המרכזי צופה ירידה של קרוב ל-9% בתוצר. בהנחה שהתוצר בישראל לנפש יקטן בדומה לאירופה, התוצר בישראל צפוי לרדת השנה בשיעור מעט נמוך יותר.
עוד מתייחסים הכלכלנים של הפועלים לבסיס הכסף, שגדל בחודשים ינואר-אפריל ב-9%, שהם כ-12 מיליארד שקל. בסיס הכסף מורכב מהשטרות והמעות ומפיקדונות של הבנקים המסחריים בבנק ישראל. רכישות האג"ח של בנק ישראל מגדילות את הנזילות בשווקים, והבנקים מפקידים את עודפי הנזילות בבנק ישראל.
באיזה תרחיש המצב הזה מהווה סיכון לאינפלציה? די ברור שתהליך הגדלת בסיס הכסף תוך הגדלת הגירעון התקציבי אינו בר-קיימא. אין ארוחות חינם ובעתיד הממשלה תצטרך לגבות יותר מסים מהציבור בכדי להשיב את החוב ובכלל זה את החוב לבנק ישראל.
בטווח הקצר, המיתון ועליית האבטלה בולמים לחצים אינפלציוניים. הגדלת בסיס הכסף מנותבת בעיקר למשקי בית ועסקים שנפגעו, וכוח הקנייה של הציבור נפגע. ההשלכות ארוכות הטווח פחות ברורות, ותלויות בהתאוששות המשק.
הציפיות לאינפלציה, מסבירים כלכלני הפועלים, המשיכו לעלות לרמה של כ-0.7% לשנה הקרובה. מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה ל-42 דולר לחבית. עלייה זו צפויה להשפיע בעיקר על מדד המחירים לחודש יולי (במידה והמחיר יתייצב). מנגד שער החליפין נמצא במגמת ייסוף, בעיקר מול הדולר. השפעת שער החליפין על המדד היא פחותה עתה בשל אי-מדידת מחירי הנסיעות והשהייה בחו"ל.
אנו מעריכים כי השפעתם של גורמי ההיצע על מדד המחירים לצרכן היא גבוהה. לדוגמה, הפגיעה בענף התעופה בעקבות הקורונה תתבטא בסופו של דבר בעליית מחירי הטיסות ולא בירידה. מחירי המלונות צפויים לדעתנו להתנהג באופן דומה, בשל ירידת התחרות מצד בתי המלון מחו"ל.
צד הביקוש צפוי להשפיע בעיקר על מחירי שכר-הדירה, שמושפעים מכוח הקנייה של הציבור. אנו מותירים בשלב זה את תחזית האינפלציה על 0.8% ל-12 החודשים הקרובים. תחזית זו אינה כוללת השפעה אפשרית של עליית מסים עקיפים.
מאזן בנק ישראל צפוי להמשיך ולגדול. נוכח הייסוף בשער השקל, יתכן שנראה גם התחדשות של רכישות המט"ח. אנו סבורים כי בשלב זה לא יעשה שימוש בכלי הריבית, אך יתכן שכשתמונת הפעילות במשק תתבהר נראה הפחתת ריבית לרמה של 0.0%.