פועלים: השווקים החלימו מקורונה

הפעילות הכלכלית מתחילה לשוב למסלולה השבוע; האינפלציה צפויה לעבור לתחום השלילי בחודשים הקרובים, ושיעור האבטלה צפוי לעלות בחדות; הסיכוי להפחתת ריבית לרמת 0 עלה

חדשות ספונסר 10/05/2020 15:30

א+א- 1

כלכלני בנק הפועלים מפרסמים היום את סקירת המאקרו השבועית ומתייחסים לחזרת הפעילות הכלכלית למסלולה והאינדיקטורים הכלכליים שיתפרסמו בשבועות הקרובים יצביעו על עלייה חדה בפעילות. הרכישות בכרטיסי האשראי לדוגמא, נפלו בתקופת הסגר בכ- 30%, מאז הם הספיקו להתאושש לירידה של 15% לעומת תחילת השנה, וכנראה שעם ההקלות הנוספות ופתיחת הקניונים השבוע הם יתקרבו לרמה של טרם המשבר (לא כולל רכישות בחו"ל).

 

זו עדיין לא חזרה לשגרה מלאה, וענפי משק כמו תיירות, בידור, תרבות ופנאי, לא צפויים לחזור לקדמותם, גם בשל החשש של הציבור. מספר דורשי העבודה, שהגיע ל- 1.1 מיליון, צפוי לרדת בחדות כבר השבוע.

 

התוצר לא צפוי לחזור לרמה של סוף 2019 במהלך השנה הזו, ואולי גם לא בשנה הבאה. גם לאחר שנגיע לאפס הידבקויות החשש של הציבור יישאר והוא צפוי לעכב את ההתאוששות בפעילות בענף התעופה לדוגמא או באירועים שמאופיינים בהתקהלויות. מעבר לגורמים אלו שמהווים מעין מגבלת היצע, אפשר לומר שהכלכלה העולמית איבדה את המומנטום בו הייתה, וקשה להחזיר דברים לקדמותם.

 

 חלק מהחברות שנקלעו לקשיים ונסגרו במהלך החודשיים האחרונים לא צפויות לשוב ולפעול לאחר הסרת הסגר. אי-הוודאות הגבוהה תביא לצמצומים בכוח אדם, ולא כל העובדים בחל"ת ישובו למקום עבודתם. בנוסף, הכנסתם של רוב העובדים שיחזרו לעבוד צפויה לקטון, לדוגמה רכיבי שכר כמו בונוסים, שעות נוספות וכדומה. גורמים אלו צפויים למנוע מהתוצר לחזור לרמתו הקודמת גם לאחר שיוסרו כל מגבלות הסגר.

 

הממשלה מרחיבה את חבילת הסיוע בגין משבר הקורונה בעוד כעשרים מיליארד שקל, חלק כהוצאה תקציבית וחלק כערבויות. הגירעון התקציבי צפוי לעלות השנה ליותר מעשרה אחוזי תוצר. רוב הגידול בגירעון הממשלה מקורו בירידה בצד ההכנסות ולא מהגידול בהוצאות.

 

בחודש אפריל הגירעון התקציבי הגיע ל-14.9 מיליארד שקל, גבוה בכעשרה מיליארד שקל מהגירעון בחודש אפריל אשתקד. ההכנסות ממסים ישירים הן על בסיס שנתי, וחודשיים של השבתת המשק יעבירו חברות להפסד בשנה כולה, כלומר ירידה חדה בהכנסות מס הכנסה. הפגיעה במסים העקיפים צפויה להיות מתונה יותר, כיוון שאלו יתאוששו לאחר הסרת הסגר.

 

בנק ישראל רכש במהלך חודש אפריל אג"ח ממשלתיות בשווי 4.7 מיליארד שקל, לעומת 8.5 מיליארד בחודש מרץ. יחד עם זאת, האוצר הפקיד בבנק ישראל את כספי ההנפקות בחו"ל בסך 6.5 מיליארד דולר תמורתם קיבל שקלים. בשני המקרים אפשר לומר שבנק ישראל מממן את פעילות הממשלה בשקלים תמורת קבלת "בטחונות" מהממשלה להחזר החוב, אם זה בצורת איגרות חוב או דולרים שמתווספים ליתרות המט"ח.

 

לאן הולכים השקלים שבנק ישראל מדפיס? עודפי הנזילות חוזרים לבנק ישראל כפיקדונות של הבנקים המסחריים או בהנפקות מק"מ. מתחילת המשבר עלו אלו בעשרות מיליארדי שקלים. כלומר, הנזילות היום גבוהה מאוד.

 

יתרות המט"ח בשיא חדש של 133.5 מיליארד דולר. הגידול ביתרות נובע בעיקר מהעברות של האוצר בסך של 6.5 מיליארד דולר, שהן תמורת ההנפקות של המדינה בחו"ל. שער-החליפין ממשיך להיות מתואם עם מחירי המניות. כשהשווקים עולים השקל נוטה להתחזק, כתוצאה מגידורי המט"ח של המוסדיים.

 

עליות השערים החזירו בשבועות האחרונים את בנק ישראל לרכישות המט"ח ובנק ישראל רכש 0.7 מיליארד דולר בחודש אפריל. אנו מעריכים כי לאחר שהשווקים יתייצבו נראה ירידה בלחצי הייסוף. העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים צפוי לדעתנו להצטמצם בשל האטה ביצוא, וגם ההשקעות הישירות בישראל עשויות לקטון.

 

השוק מגלם הפחתת ריבית בנק ישראל לרמה של 0.0%. האינפלציה צפויה לעבור לתחום השלילי בחודשים הקרובים, ושיעור האבטלה צפוי לעלות בחדות. הסיכוי להפחתת ריבית לרמה של אפס עלה להערכתנו, אומרים כלכלני הבנק.

 

ברמה הגלובלית, לאור העובדה שמספר הנדבקים החדשים פוחת במדינות המפותחות והסגר מוסר בהדרגה, מעריכים בבנק הפועלים שהפעילות הכלכלית תזנק, אבל מספר ענפי משק יוותרו מאחור. אולי מוקדם להגיד שהמשבר אחרינו, אבל אפשר כבר לספור את הצלקות: חובות ממשלתיים גדולים ועלייה באבטלה.

 

מנגד, מדדי המניות בעולם עלו בשבוע האחרון בשיעורים בולטים ומחקו חלק ניכר מירידות השערים החדות של חודש מרץ. אפשר לסמן את זה כהצלחה של מדיניות הבנקים המרכזיים, שמנעו נפילה חדה במחירי הנכסים, שיכלה להחריף את המיתון. אבל אליה וקוץ בה, אם הפגיעה במשק היא תתברר כגדולה ומתמשכת, אז הנזילות הרבה בשווקים לא תוכל לבדה להמשיך לתדלק את עליות השערים.

 

חודש אפריל בפרט, והרבעון השני בכלל מסתמנים כתקופת השפל של המשבר הכלכלי. בכל העולם, מדדי מנהלי הרכש לחודש אפריל שפורסמו בשבוע האחרון משקפים את המיתון העמוק בפעילות הכלכלית. מיתון זה בולט במיוחד בענפי השירותים, המאופיינים לרוב במגע בין-אישי, בהשוואה לענפי התעשייה.

 

 

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

תגובה אחת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
  1. 1
    הרבה חברות יארגנו מחדש את מצבת העוב

    העובדים אשתי עובדת כמנה"ח בחברה בינונית הבוס חסך החודש בשכר כחצי מיליון שקלים בגלל החלתי"ם ובבת אחת הוא גילה עד כמה הוא טוחן מים ביום יום..... הוא בטוח ישקול אם להחזיר את כולם... מה שאומר שההשפעות ימשיכו להרבה זמן אחרי הקורונה
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    שילקה 10/05/2020 16:08