חטיבת המחקר בבנק ישראל מפרסמת היום ניתוח לאומדן הפגיעה המשקית מהשבתה ממושכת של מערכת החינוך. כצעד מנע בעקבות התפרצות הקורונה, מערכת החינוך אינה מקיימת שגרת לימודים במסגרת בתי הספר והמעונות מאז אמצע חודש מרץ, והפעוטות והילדים שוהים בבית.
חישוב שנערך בבנק ישראל מצא כי כל שבוע השבתה של מערכת החינוך גורע מהתוצר של המשק כ-2.6 מיליארד ש"ח בשל היעדרותם של ההורים ממקום העבודה.
בישראל יש כ-400 אלף משקי בית בהם הורה מועסק נאלץ להישאר בבית על מנת להשגיח על ילדיו הקטנים בשל אי-קיומן של מסגרת לימודים בבתי הספר והגנים. אומדן זה מתבסס על ההנחה כי ילד בגילים 0-4 חייב להישאר עם אחד ההורים, ואילו ילד בגיל 5-9 חייב להישאר עם הורה אם אין אח גדול בגילים 15-17.
במחלקת המחקר חישבו את התוצר הממוצע לעובד כחלופה לשכר העובד, משום שמדובר בסגירה ממושכת של מערכת החינוך, ולכן אלה לא היעדרויות חד פעמיות שאפשר לפצות עליהן מאוחר יותר או בעזרת אינטנסיביות של הפעלת ההון (כחלופה לעבודה).
זאת ועוד, בגלל אופי התקופה, פחות ברור שמי שיישאר בבית להשגיח על הילדים יהיה ההורה שיש לו משכורת נמוכה יותר. לדוגמא, אם במשק בית כלשהו אחד מההורים הוא עובד (או עובדת) היי-טק והשני הוא אח (או אחות) בבית חולים – סביר שעובד ההיי-טק יישאר, בעוד האח בבית החולים יצא לעבוד, על אף שהאחרון כנראה מרוויח פחות.
בחישוב של בנק ישראל לא נכללה מרבית העלות המשקית מאובדן התפוקה החינוכית של בתי הספר, המעונות והגנים. אומנם לא ניתן לכמתה באופן מדויק בחישוב שנעשה, אך היא מוערכת בכמיליארד שקלים נוספים לשבוע, כאשר לא כוללים תפוקה בגין ה"למידה מרחוק".
בימים כתיקונם, למערכת החינוך, עוד מהגיל הרך, יש תפקיד מרכזי בעיצוב דור העתיד המתבטא, בין היתר, בפריון המשק בטווח הארוך. למערכת החינוך תפקיד מכריע בעיצוב עתידה הכלכלי ארוך הטווח של אזרחי ישראל בזכות הקניית ידע ומיומנויות אישיות לתלמידיה אשר יהפכו ברבות השנים לבוגרים המניעים את כלכלת ישראל.
בשעה בה המשק שרוי במשבר בשל המגבלות שמגפת הקורונה משיטה על הפעילות הכלכלית, יש להפעלת מערכת החינוך תפקיד בליווי הילדים הצעירים, המאפשר להוריהם לצאת לעבוד ולהניע מחדש את גלגלי הכלכלה; פגיעה כלכלית רחבה עלולה לפגוע במשאבים הציבוריים הדרושים לקיום מערכת חינוך איכותית שתוכל למלא לאורך זמן את ייעודה העיקרי שהוא הקניית חינוך וידע.