מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה שניה ושלישית תיקון לחוק יסוד משק המדינה בהוראת שעה המאפשר להגדיל את מסגרות התקציב בהיקף של 50 מיליארד שקל ולמממן את התכנית הכלכלית להתמודדות עם הקורונה. על פי התיקון לחוק היסוד, כוללת התוכנית גם תשלומים לביטוח הלאומי בסך נוסף של כ- 16 מיליארד שקלים.
נוכח משבר הקורונה נדרשת הממשלה להוציא סכומים ניכרים, הן לטובת התמודדות עם הנגיף והן לצורך סיוע למשק על מנת לאפשר לו לצלוח את המשבר. מאחר שחוק יסוד מגביל את האפשרות להוציא כספים הן לפי תקרת התקציב ההמשכי והן לפי מגבלת ההוצאה החודשית, נדרש התיקון לחוק ונקבע כי ניתן יהיה להגדיל את ההוצאה הממשלתית עד לאישור תקציב 2020. הסכום ישמש אך ורק לשם מימון ההתמודדות עם המשבר והצעדים שיש לבצע לצורך התמודדות עם המשבר.
תיקון חוק יסוד בהוראת שעה הוא מהלך חריג אולם לנוכח הצורך המיידי להוציא מתקציב המדינה סכומים ניכרים שיש בהם כדי לפרוץ את תקרת התקציב ההמשכי, הוחלט כי הממשלה תהיה רשאית להוציא בכל חודש עד לאישור תקציב 2020, סכום נוסף לשם מימון ההתמודדות עם המשבר ולמטרה זו בלבד.
בנוסף, מאחר שחלק ניכר מההוצאות הצפויות בחודשים הקרובים לצורך ההתמודדות עם המשבר יבוצעו בידי הביטוח הלאומי, קובע התיקון לחוק כי ישולם סכום נוסף לביטוח הלאומי מתוך תקציב המדינה כהחזר חוב של המדינה וישמש את המוסד לביטוח לאומי להתמודדות עם המשבר ולמטרה זו בלבד. מאחר שחלק גדול מהתשלום ישולם באופן מיידי, הוחרגה תוספת זו ממגבלת ההוצאה החודשית והיא תעמוד על כ- 16 מיליארד שקל.
בנוסף לתוכנית הכלכלית, תיקון חוק היסוד מאפשר לבצע התאמות בניהול החוב הממשלתי בהיקף של 40 מיליארד שקלים נוספים כתוצאה מהמצב הכלכלי. כמו כן, תיקון חוק היסוד מנחה את משרד האוצר לפרסם דיווח מפורט בדבר כל ההוצאות הצפויות והמתוכננות עד למועד אישור תקציב המדינה לשנת 2020.
ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, אומר כי "בהשוואה לצרכי המשק ולמה שנעשה בעולם, נראה שלעת עתה התכנית התקציבית של ממשלת ישראל איננה עונה על הצרכים לשם הצלת חלקים חשובים מן המשק הישראלי, בעיקר בקרב עסקים קטנים וזעירים. כך, המדינה כמעט ולא משתתפת בסיכון של מתן אשראי בעת הנוכחית לחברות ולעסקים קטנים/בינוניים בישראל ומדובר בתכנית שונה מאשר יושמה בעולם.
בעולם, מדובר במסגרות אשראי נדיבות עם תפעול מהיר, שבה הממשלה לוקחת על עצמה קרוב ל-100% מן הסיכון וזה עם דגש על עידוד חברות ומעסיקים בכדי שימשיכו להעסיק את עובדיהם, חלף פיטורין וחל"ת שיעלו לקופת המדינה דמי אבטלה. להבדיל, הקרן של מדינת ישראל מוכנה לשאת ברמת ההלוואה הפרטנית בסיכון של עד 85% מן ההלוואה היחידנית, אך בלא יותר מ-15% של סיכון האשראי המצרפי של סך ההלוואות הניתנות במסגרת זו".