חודש מרץ 2020 ייזכר כחודש הגרוע ביותר שידעה תעשיית הקרנות מאז ומעולם. בניתוח שמפרסם צבי סטפק, ממסיידי בית ההשקעות מיטב דש, הוא מסביר כי הווירוס הזעיר הצליח להרעיד את השווקים הפיננסים ולזעזע את תעשיית הקרנות.
בשורה התחתונה, נכסי תעשיית הקרנות ירדו מ-343 מיליארד ₪ לכ-272 מיליארד ₪, ירידה בשיעור של כ-21%. מתוך הירידה הזו בסך של כ-71 מיליארד ₪: 42 מיליארד ₪ נמשכו מתעשיית הקרנות (כ-60%) והיתרה 29 מיליארד ₪ נבעו מירידת ערך ההשקעה (כ-40%). מה שמעצים את מה שקרה לתעשיית הקרנות היא העובדה, שהירידה לא החלה במרץ, אלא ב-19.2, מועד שבו הגיעו השווקים הפיננסים לשיא.
מאז ה-19.2 ועד 31.3 ירדו השווקים הפיננסים במהירות ובעוצמה. מדד מניות ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בכ-23% , , הנאסד"ק: כ-20%, ה-S&P500: כ-24% , הדאו ג’ונס: כ-25%, הדאקס: כ-27%, הניקיי: כ-20%.
מדדי המניות לא היו היחידים שירדו. גם מדדי איגרות החוב הקונצרניות צנחו הן בישראל והן בארה"ב . התוצאה הייתה שתעשיית קרנות הנאמנות ירדה בנכסיה מאז ה-19.2 מרמה של 357 מיליארד ₪ לרמה של כ-272 מיליארד ₪ כיום.
אבל גם חודש מרץ כשלעצמו היה רע מאוד לשווקים. מדדי המניות בישראל ירדו בדרך כלל יותר מאשר המניות בחו"ל. מדד ת"א 125 ירד ב-17.2% , מדד מניות הבנקים צנח ב-18.9% , בעוד מדד ה-S&P500 ירד "רק" ב-12.5% , מדד הנאסד"ק: 10.1%- , הדאקס הגרמני: 16.4%- , והניקיי היפני: 10.5%- .
מדד האג"ח הקונצרניות בישראל ירד ב-8.0% , כאשר מדד תל בונד 20 ירד ב-6.6% , ואילו "מדד תשואות" שמייצג את איגרות החוב H.Y צנח ב-15.1%. גם איגרות החוב הממשלתיות ירדו ב-4.0%, למרות העליות החדות שנרשמו באג"ח ממשלת ארה"ב תודות לבריחה להשקעות בטוחות ומגה מהלכים של ה"פד" האמריקאי.
ההשפעה על תעשיית קרנות הנאמנות לא אחרה להגיע, ואף אחד מחלקיה לא נמלט ממנה.
באופן טבעי, הקורבן העיקרי במונחים כספיים, הייתה גם הקטגוריה הגדולה ביותר בנכסיה – הקרנות המתמחות באג"ח כללי, רובן עם רכיב מסוים, לא גדול, של מניות. יציאת הכספים ממנה הסתכמה בכ-15 מיליארד ₪ (כחצי מהיציאה מהתעשייה האקטיבית המסורתית כולה), ויחד עם ירידת ערך היא צנחה מ-83 מיליארד ₪ ל-61 מיליארד ₪, שיעור נפילה של כ-27%.
הקורבן העיקרי במונחי אחוזים היו הקרנות המתמחות במניות, וזה מתבקש לנוכח עוצמת הירידות במניות, הן בישראל והן בחו"ל. היקף יציאת הכספים מהקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל יחד, כולל הגמישות, שהתנהגו באופן דומה מאוד לקרנות המתמחות במניות, הגיע לכ-3.3 מיליארד ₪, שמהווים כ-13% מנכסיהן. יחד עם ירידת ערך, הן ירדו בנכסיהן מ-25.6 מיליארד ₪ ל-17.5 מיליארד ₪, ירידה בשיעור של 32%! .
מכיוון שגם איגרות החוב הקונצרניות השתתפו ב"חגיגה", גם הקרנות המתמחות באג"ח חברות סבלו מיציאת כספים ניכרת שהסתכמה בכ-2.8 מיליארד ₪. אפילו הקרנות שמתמחות באג"ח מדינה, שמייצגות את האפיק של האג"ח הממשלתיות, פדו, ופדו הרבה. די היה בעובדה שלחלקן יש רכיב קטן של מניות ורכיב לא גדול של אג"ח קונצרניות כדי שגם הן תיסחפנה בגל הפדיונות שהסתכמו בכ-5.6 מיליארד ₪.
בדרך כלל, כאשר מתרחש משבר בשווקים הפיננסים בסדר גודל כזה, הקרנות הכספיות נהנות מכך, שכן המשקיעים בורחים למזומן והקרנות הכספיות מהוות תחליף מזומן. הפעם, זה לא קרה וגם הן ספגו פדיונות של 5.3 מיליארד ₪, שמהווים כ-17% מנכסיהן בסוף פברואר.
ההסבר: ככל הנראה, יציאת הכספים מהקרנות הכספיות נבעה ממצוקת נזילות קשה הן של יחידים והן של חברות, שהביאה לירידת שערים אפילו בשערי המק"מים ולתשואות שליליות למרבית הקרנות הכספיות (!), מה שהגביר את היציאה מהן.
קרנות הסל שסבלו מיציאת כספים עוד הרבה לפני המשבר הנוכחי בגין רפורמת תעודות הסל והשינויים הרגולטוריים שהונהגו במסגרתה, וגם לאחר מכן, המשיך לסבול גם בחודש מרץ, והפעם מסיבה נוספת. הרכיב הדומיננטי בו הוא הרכיב המנייתי בישראל ובחו"ל, שהיה הרכיב שנפגע באופן הקשה ביותר במשבר. בקרנות המתמחות במניות בישראל דווקא נכנס סכום נמוך. התמונה בזירה זו הייתה טובה יותר מאשר בקרנות הפסיביות האחרות – הקרנות המחקות -מכיוון שבמהלך הירידות, הגופים המוסדיים גם רכשו יחידות בקרנות הסל השונות.