קרן הפרשינג סקוור של ביל אקמן מכרה את יתרת מניותיה בענקית החיפוש אלפבית (GOOGL), ובמקביל קנתה כ-13.1 מיליון מניות של נטפליקס (NFLX) בשווי מוערך של כ-934 מיליון דולר.
התזמון אינו מקרי. שני התאגידים מנסים למנף את בינה מלאכותית, אך ניגשים למשימה משני קצוות מנוגדים לחלוטין של מאזן המזומנים: צד אחד שורף מיליארדים על שרתים ותשתיות, בעוד הצד השני משתמש בטכנולוגיה כדי לסחוט עוד מודעות מבלי להגדיל את תקציבי התוכן.
האלגוריתם של נטפליקס: בינה מלאכותית בשירות המפרסמים
במכתב למשקיעים שהפיצה פרשינג סקוור, מוסבר קו המחשבה מאחורי הרכישה: נטפליקס אינה צריכה לבנות מודלים של שפות ענק מאפס כדי להרוויח מ-AI. ענקית הסטרימינג משלבת כלי בינה מלאכותית כדי לייעל את מערכות ההמלצות, לשפר את יצירת הפרסומות ולטרגט משתמשים בצורה מדויקת יותר.
התוצאה: תחזית הכנסות מפרסום של כ-3 מיליארד דולר לשנה כולה, תוך גדלת השורה התחתונה מבלי להזניק את ההוצאות על הפקות תוכן יקרות. הגודל של נטפליקס והתייצבות הוצאות התוכן שלה אמורים לספק רוח גבית להרחבת שולי הרווח.
עם זאת, לא הכל ורוד. התחזית של נטפליקס לרבעון השלישי מצביעה על צמיחה של 11.7% בלבד בהכנסות, מדובר בהאטה בהשוואה ל-13.4% ברבעון השני. בנוסף, התזרימי הנגדי החופשי שלה ברבעון השני ירד ל-1.5 מיליארד דולר (בין היתר בשל תשלומי מס החלים על דמי הביטול לעסקת וורנר). הציבור נדרש לשאול האם החברה תוכל לשמר את קצב התרחבות המנויים ואת כוח התמחור שלה לאורך זמן.
אלפבית: ה-Cloud צומח, המזומנים נשרפים
מהעבר השני של התריס נמצאת אלפבית. על הנייר, עסקי הענן שלה חווים פריחה פנומנלית: הכנסות גוגל קלאוד זינקו ב-82% ברבעון השני, והרווח התפעולי של הקבוצה כולה עלה ב-30%. אך הבעיה האמיתית נחשפת במאזן. אלפבית הציגה הוצאות הון (CapEx) אדירות בהיקף של 44.9 מיליארד דולר ברבעון אחד בלבד כדי לממן את תשתיות ה-AI. סכום עתק זה עלה על תזרים המזומנים מפעילות שוטפת, והוביל את החברה לתזרים מזומנים חופשי שלילי של כ-5.9 מיליארד דולר. עבור חברה שהתרגלה להדפיס מזומנים, מדובר בשינוי כיוון תזרימי דרמטי, המעמיד בסימן שאלה את קצב ההחזר על ההשקעה.
בעוד שאקמן נטש את אלפבית, וורן באפט וברקשייר האת’אוויי דוקא ניצלו את הרבעון השני כדי להגדיל את החזקתם במניית אלפבית בכ-45%. מנגד, נטפליקס חוותה ירידה בכלל הבעלויות המוסדיות.
בשורה התחתונה, המהלך של פרשינג סקוור אינו סתם החלפת מניות שגרתית, אלא אמירה נוקבת על אופן התמחור של טכנולוגיית ה-AI בשוק ההון. אקמן העדיף להתרחק מחברה שמתחייבת להוצאות עתק על תשתיות מורכבות מבלי שהרווחיות מהן מובטחת בטווח הקצר, ולעבור לחברה המשתמשת בטכנולוגיה קיימת כדי לסחוט עוד מודעות ורווחים מחורף הסטרימינג. ימי הדוחות הבאים יחשפו מי מהצדדים צדק - אלו שבונים את המחשבים, או אלו שגובים דמי מנוי.