מדד ת"א-ביטחוניות, שהושק על ידי הבורסה בתל אביב בתחילת נובמבר 2025, נולד בדיוק בזמן הנכון - או לפחות כך נראה אז. אחרי עליות חדות במניות התעשייה הביטחונית הישראלית, על רקע המלחמה בעזה, המתיחות עם איראן והביקוש העולמי הגובר למערכות הגנה, הבורסה הציעה סוף-סוף כלי השקעה ייעודי.
המדד אסף מניות עם מרכיב ביטחוני מהותי, ובראשן אלביט מערכות, נקסט ויז’ן, ארית תעשיות, מנועי בית שמש ועוד. אם כי לא חסכנו בביקורת על המשקולות שניתנו לחברות במדד, או מי חסר במדד (רפאל ותעשייה אווירית), אבל לא זה הסיפור.
קרנות מחקות ומנוהלות צצו במהירות, גייסו מאות מיליונים ואף קרוב לשני מיליארד שקלים בתוך חודשים, והמשקיעים נהרו. המדד עצמו זינק בעשרות אחוזים מהשקה ועד השיא - בשיאו הניב תשואה של מעל 50%-60% מהבסיס - והפך לאחד הכוכבים הבולטים של הבורסה.
מניות קטנות ובינוניות קפצו בעשרות ומאות אחוזים, אלביט חצתה שוויים היסטוריים, וצבר ההזמנות של החברות הציבוריות (יחד עם רפאל ותע"א) הגיע לעשרות מיליארדי דולרים.
אבל כמו בהייפים רבים בשוק ההון, המומנטום לא החזיק מעמד לנצח. מאז השיאים שנרשמו סביב מרץ 2026 (ובעיקר לאחר שהשוק החל לתמחר אפשרות של הפסקת אש או הסדר מול איראן), המדד צלל בעשרות אחוזים מהשיא - לפי נתונים עדכניים, ירידה של כ-40% מהשיא סביב 5,500 נקודות לרמות של כ-3,250-3,300 נכון לסוף אוגוסט 2026.
מתחילת 2026 המדד ירד ביותר מ-17%, ובשישה חודשים האחרונים האיבוד מגיע לכ-30%. גם אם מההשקה עצמה (בסיס של כ-3,389) הירידה נטו מתונה יותר, מי שנכנס בשיא או בגל ההייפ המאוחר ספג מכה כואבת. צריך לומר שהצבענו על הבעיה במדד מבעוד מועד:
למה זה קרה?
הסיבות ברורות יחסית. מניות ביטחוניות מגיבות לא רק לביצועים העסקיים (שנשארו חזקים בזכות צבר הזמנות גדול) אלא בעיקר לסנטימנט הגיאופוליטי. כשטראמפ או גורמים אחרים דיברו על סיום קרוב של עימותים, כשדיווחים על שיחות או מזכרי הבנות מול איראן צצו, וכשהפסקות אש שבריריות נראו קרובות יותר - "פרמיית המלחמה" התאדה במהירות. מניות קטנות יותר, עם נזילות נמוכה, נפלו מהר יותר ממה שזינקו. גם מימושי רווחים אחרי ראלי ארוך תרמו.
במקביל, מכפילי הרווח של חלק מהחברות נותרו גבוהים יחסית למקבילות אמריקאיות, מה שהפך את התיקון לחד יותר. הנהירה של משקיעים קמעונאיים וקרנות בשיא ההייפ הפכה את הירידה לכואבת במיוחד עבור מי שהצטרף מאוחר.
האם זה סוף הסיפור?
לא בהכרח. תקציבי הביטחון בישראל ובעולם ממשיכים לעלות, הביקוש למערכות הגנה אווירית, רחפנים, אלקטרו-אופטיקה וחימושים נותר גבוה, וצבר ההזמנות של החברות הגדולות מספק נראות לשנים קדימה. מנהלי השקעות מסוימים כבר מדברים על נקודת כניסה אטרקטיבית אחרי הירידות החדות.
אבל הסיכון ברור. הסקטור תנודתי מאוד ותלוי בחדשות גיאופוליטיות. כל הסלמה מחזירה אותו למעלה, וכל רמז להרגעה מפיל אותו.
הסיפור של מדד ת"א-ביטחוניות הוא תזכורת קלאסית. כשהבורסה משיקה מדד על סקטור "חם" אחרי שהוא כבר עלה מאות אחוזים, וכשהמשקיעים רצים אחריו בקול תרועה - הסיכון להייפ שכשל גבוה. מי שנכנס מוקדם נהנה; מי שהצטרף בשיא של "רוחות המלחמה" גילה שוב שהשוק לא סולח לאופטימיות יתר. כעת נותר לראות אם הירידות יצרו הזדמנות אמיתית, או שהן רק תחילתו של תיקון ארוך יותר.