חדשות אנליסטים

פועלים: תוצאות הבחירות מעלות את הסיכון הפיסקאלי

"קיימת אי-בהירות גבוהה באשר למועד בו תקום ממשלה ובינתיים אין תקציב מאושר לשנה הבאה ולא מבוצעות ההתאמות הפיסקליות שצפויות להפחית את הגירעון"

חדשות ספונסר 22/09/2019 15:37

א+א-

כלכלני בנק הפועלים מפרסמים היום סקירה כלכלית ומתייחסים למצב בישראל ובעולם. לגבי המתרחש בישראל אומרים הכלכלנים כי תוצאות הבחירות, שהופכות את הקמת הממשלה למורכבת במיוחד, מעלות את הסיכון הפיסקאלי. קיימת אי-בהירות גבוהה באשר למועד בו תקום ממשלה, ובינתיים אין תקציב מאושר לשנה הבאה, ולא מבוצעות ההתאמות הפיסקליות שצפויות להפחית את הגירעון.

 

חברת דירוג האשראי מודי’ס מיהרה לפרסם התראה שמצב זה מציב סיכון להתאמה הפיסקאלית: Inconclusive election" outcome poses a risk to timely fiscal consolidation". סביר להניח שחברות הדירוג האחרות יצטרפו לאזהרה, אם יראו שהקמת הממשלה מתעכבת, או במידה ויתקיים סבב שלישי של בחירות. כל עוד לא מבוצע הקיצוץ, הגירעון התקציבי צפוי להמשיך לנוע סביב 4% מהתוצר, ואולי אף יותר אם תחול האטה קלה בצמיחה.

 

אנו מעריכים כי די שהממשלה שתקום תבצע קיצוץ תקציבי או העלאות מיסים בסדר גודל של אחוז תוצר בכדי להוריד את הסיכון מצד חברות הדירוג. השווקים לא מייחסים חשיבות רבה לסיכון הפיסקאלי, ותשואות איגרת החוב לטווח של תשע שנים ירדה בפתיחת השבוע לרמה של כאחוז.

 

האינדיקאטורים לפעילות הכלכלית מציגים נתונים מעורבים. אנו מעריכים כי המשק ממשיך לצמוח קרוב לפוטנציאל שלו, כ- 3%. יתכן שבדומה לכלכלות מפותחות אחרות קיימת פגיעה מסוימת בסקטור התעשייה, אך מנגד הצריכה הפרטית ממשיכה להתרחב וכן גם ההשקעות בבנייה.

 

מדד המחירים לחודש אוגוסט עלה ב-0.2%, בדומה לתחזיות. מדד חודש ספטמבר צפוי להיות אפסי, לאור ירידה במחירי הדלק, וכן לאור זאת, שהחגים השנה מרוכזים בחודש אוקטובר. מדד אוקטובר צפוי לעלות ב-0.4%. האינפלציה בשנה הקרובה צפויה להיות מושפעת ממדיניות הממשלה שתקום. אנו מניחים שיועלו מסים, אך קשה לדעת אלו. מסים ישירים, לדוגמא, אינם משפיעים כמעט על האינפלציה. אנו מניחים שהמסים יתרמו לאינפלציה כ-0.2%. האינפלציה צפויה להערכתנו לעמוד בשנה הקרובה על שיעור של 1.4%.

 

שוק המק"מ מתמחר הפחתת ריבית אחת בשנה הבאה. אנו מעריכים כי המועצה המוניטרית תיתן משקל בהחלטותיה לגורמים שישפיעו על סביבת האינפלציה העתידית, כגון הגירעון התקציבי הגבוה, ועליות השכר במשק, ולכן הסיכוי שבנק ישראל יפחית ריבית נראה נמוך בעינינו.

 

לגבי הנעשה בעולם, אומרים כלכלני הפועלים כי החששות מההאטה בצמיחה העולמית גוברים. למלחמת הסחר, והחששות מברקזיט לא מוסדר נוסף לאחרונה הסיכון של עימות בין ארה"ב לבין איראן. בנקים מרכזיים ברחבי העולם הוסיפו לפעול במהלך השבוע האחרון על מנת לקזז את השפעות אלו. לצעדי ההרחבה של הבנק האירופי המרכזי, נוספו בשבוע שעבר הורדת ריבית של הפד, ושל הבנקים המרכזיים בברזיל, בהונג קונג ובאינדונזיה.

 

ארגון ה-OECD הפחית את תחזיות הצמיחה. אי-הוודאות לגבי מלחמת הסחר והמדיניות הכלכלית בעתיד, יחד עם הירידה בהיקף הסחר הבינלאומי, והמתיחויות הגיאו פוליטיות הביאו להפחתה. בארגון מדגישים שעל רקע הגורמים שהוזכרו לעיל ישנה ירידה משמעותית בביקוש להשקעות ריאליות בעולם. על פי ה- OECD, התוצר הגלובלי יצמח השנה ב-2.9% ובשנה הבאה ב- 3%, לאחר שב- 2018 נרשמה צמיחה של 3.6%.

 

שיעור הצמיחה של ארה"ב צפוי לרדת מ-2.9% אשתקד ל-2.4% ו-2.0% השנה וב-2020 בהתאמה. צמיחה איטית במיוחד צפויה להירשם בגוש האירו: 1.1% ו-1.0% השנה ובשנה הבאה בהתאמה. בגוש האירו בולטות השנה בשיעורי צמיחה נמוכים במיוחד גרמניה ואיטליה: אפס באיטליה וחצי אחוז בגרמניה.

 

הפד האמריקני קובע תחום לריבית –בהחלטה האחרונה הופחת הטווח הזה לרמה של 1.75%-2.0%. הפד צריך לדאוג שהריבית הבין-בנקאית (ריבית בה הבנקים סוחרים ביניהם על כספים המופקדים בפד) תיוותר בטווח הזה. הפד מצידו מאפשר לבנקים להפקיד עודפי רזרבה אצלו בריבית של 1.8%. בתקופה האחרונה ריביות השוק נטו לחרוג מהטווח הזה של הפד, וריביות הריפו (הלוואה עם ביטחון של אג"ח) הגיעו נקודתית גם לרמה של 10%.

 

במצב הזה הפד נאלץ לספק את הנזילות לשוק, והוא מבצע את עסקאות הריפו כלומר מלווה לבנקים מול בטחונות. במחצית השנייה של שבוע שעבר הפד ביצע עסקאות כאלו בסכום של 203 מיליארד דולר, ואף הודיע שיוסיף לבצע עסקאות כאלו. התערבות בסדר גדול זה לא הייתה מאז המשבר הגלובלי לפני כעשור.

 

השאלה היא מה המקור לחוסר הנזילות הזה – האם עניין טכני או בנקים שמעריכים כי עלו הסיכונים. יו"ר הפד ציין בנאומו, שלהערכתם מצוקת הנזילות היא תוצאה של תשלום מסים פדראליים, כלומר עניין טכני. יש כאלו שמעריכים כי צמצום המאזן של הפד תורם גם הוא למצוקת הנזילות. מנגד, יש בנקים גדולים שנמצאים בעודפי נזילות והם היו אמורים להלוות את הכסף (עם בטחונות) לבנקים שבמצוקה, אבל הם לא מיהרו לעשות את זה. כלומר, הם היו זהירים מאוד בניהול הנזילות שלהם, ולכן יש שמפרשים זאת גם כאיתות לעלייה בסיכונים, ולא רק עניין טכני.

 

בסין התפרסמו בשבוע האחרון נתונים מאכזבים יחסית בתחומי הייצור התעשייתי, המכירות הקמעונאיות, וההשקעות הריאליות. מלחמת הסחר עם ארה"ב פוגעת בכלכלה הסינית, והבנק המרכזי מגיב בצעדים מרחיבים, כולל הפחתת שיעורי הנזילות של הבנקים, על מנת לצמצם את הפגיעה. על פי ארגון ה- OECD, שיעורי הצמיחה של סין השנה ובשנה הבאה יהיו 6.1% ו-5.7%, בהתאמה, בהשוואה ל-6.6% בשנה שעברה.

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

כתבות נוספות

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה