בבנק דיסקונט חושבים כי האופטימיות כלכלית ותמונה ורודה זה הקונצנזוס המקובל כיום בעולם. למרות זאת, סיכונים לא מעטים אורבים בפתח ובהם משבר החובות באירופה שחי ומתפשט , ובעיות מבניות בכלכלת ארה"ב. בנוסף, הקטר הסיני של הצמיחה העולמית לוחץ לאחרונה על דוושות הבלמים והאינפלציה בעולם מהווה אף היא סיכון. בשל ההשלכות הקיצוניות שעלולות להיווצר מהתממשות התרחישים מומלץ למשקיעים להשאיר אצבע על הדופק:
1. משבר החובות באירופה- זה לא רק ה-PIIGS: "מ"סלט יווני" לשפעת החזירים" - לקראת האטה כלכלית והחמרת המשבר בגוש כולו?? המשבר שהחל בהודעה כי היה "סלט ואמידה לא נכונה" של נתוני החוב והגירעון הממשלתי של מדינה "זניחה" כמו יוון (פחות מ-3% מכלל גוש האירו), התפתח והתרחב במהלך 2010 למדינות ה- PIIGS - ביטוי שמאגד בתוכו שלוש כלכלות נוספות, שבסוף השנה הקודמת היוו כ-18% מכלכלת הגוש (בעיקר ספרד). משבר החובות היה אחד ממכתיבי הטון העיקריים בשנה החולפת וימשיך להשפיע על השווקים בשנה הבאה.
יש לזכור כי מה שהניע את השווקים ב-2010 הוא החשש לחדלות פירעון (אף מדינה בגוש האירו לא הוגדרה כחדלת פירעון בפועל בשנה האחרונה...) וחששות אלו לא נרגעו. אחד הסיכונים הגדולים מגיעים מכיוון ספרד, שצורכי המימון שלה עומדים על כ-140 מיליארד דולר בשנה הבאה. על פי הערכת ה-BIS, החשיפה הכוללת של העולם לחוב ספרדי (ממשלתי ולא ממשלתי) גדולה כמעט פי ארבעה מאשר החשיפה לחוב יווני, ולכן "פוטנציאל הנזק" הינו גדול יותר. אבל הבעיות לא נעצרות בספרד או ב-PIIGS....
לאחרונה, עולים חששות מצד חברות הדירוג לגבי בעיות אפשריות בבלגיה ואפילו במדינה כמו צרפת, הכלכלה השנייה בגודלה בגוש. השווקים כבר החלו לתמחר זאת במידה מסוימת: עלות הביטוח בפני חדלות פירעון (CDS) בצרפת הינה גבוהה כיום ביותר מפי שלושה מאשר בתחילת 2010 (בישראל לצורך ההשוואה עלות הביטוח ירדה ..). דירוג החוב של צרפת הינו מושלם (AAA) לעת עתה, אולם קיימים לא מעט חששות: סיוע רחב נוסף למדינות ה-PIIGS (ובעיקר ספרד) אותו יאלצו ממן המדינות החזקות יותר; ריסון תקציבי דרסטי מצד ממשלות (לא רק ה-PIIGS) באירופה (=פגיעה בצמיחה בטווח הקצר); מכירת אג"ח ממשלתי הנקוב באירו מצד המשקיעים (=עליית בתשואות ובעלויות המימון); הצמיחה הנמוכה הצפויה ממילא בגוש האירו. כל אלו עלולים לפגוע גם במדינות החזקות באירופה, כולל צרפת. הבעיה מחמירה כאשר לוקחים בחשבון את המחאות הציבוריות כנגד צעדי הריסון הדרסטיים והעובדה שבמדינות שונות כמו צרפת צפויות בחירות בשנת 2012 - מה שמקשה עוד יותר על הפחתת הגירעונות הממשלתיים.
על פי המצב הקיים כיום, קשה לחשוב על פתרון מבני לבעיות המבניות בגוש האירו שבו רמת הריבית והמטבע הינם זהים אולם מאפייני הכלכלות, ההתנהלות התקציבית ורמות החוב שונות. בניגוד לארה"ב, בגוש האירו אין משטר המאפשר לגבות מיסים מכל המדינות החברות ולחלק תשלומי העברה/תמיכות למדינות החלשות יותר, וכל תוכנית סיוע עוברת "מסלול מכשולים בירוקראטי".
קשה להאמין שבשנה הבאה מדינה מסוימת תגיע לחדלות פירעון, ועוד יותר קשה להאמין שגוש האירו כולו יפורק. מה שכמעט בטוח הוא שהמשבר באירופה ילווה אותנו גם בשנה הבאה, תוכניות הצלה נוספות ("בסגנון יוון או אירלנד") עוד יגיעו, ומדינות נוספות יאלצו לנקוט בקיצוצים מעבר לצפוי, עניין שעלול לפגוע עוד יותר בצמיחה הכלכלית החלשה הצפויה בלאו הכי בגוש. יתכן שגורמים נוספים כמו ה-IMF או סין (כבר עשתה זאת במידה מסוימת) יתנו ערבויות לגוש האירו או ירכשו אג"ח אירופאיות, בכדי למנוע עליית תשואות חדה. השווקים הפיננסים באירופה ובעולם יושפעו מהודעות/התפתחויות של משבר החובות, ומגמת המסחר במט"ח (ובפרט האירו-דולר) ובאג"ח תתנהל בהתאם להתפתחויות אלו.
2. "ארה"ב הבעיות הבסיסיות עדיין שם...." הבעיות של האחות מאירופה "השכיחו" מעט את הבעיות של ארה"ב- המדינה בה (כזכור לכולנו) החל המשבר הפיננסי. אולם, הבעיות עדיין שם ועלולות להעיב (שוב) על הכלכלה העולמית.
שוק התעסוקה בארה"ב חלש מאוד והאבטלה עדיין גבוהה, למרות אינדיקטורים מסויימים המצביעים על שיפור. שיעור האבטלה אמור אומנם לרדת מעט בשנה הבאה, אולם עדיין יהיה גבוה היסטורית. בשנת 2010 הוסיף המשק האמריקאי 94 אלף משרות בממוצע לחודש - קצב נמוך, שאם ימשך אף עלול לגרום לעלייה בשיעור האבטלה.
הנדל"ן- "הענף החולה מתקשה להתאושש ללא ההנשמה הממשלתית המלאכותית". ענף הנדל"ן בארה"ב עדיין נתון בקשיים רבים, כשצעדי התמרוץ שננקטו בעבר גרמו לשינוי בעיתוי רכישות הדירות ולא ממש סייעו לענף להיחלץ מהמשבר. הפעילות הנמוכה בענף בולטת במיוחד לאור העובדה שמדדים שונים (המשקללים פרמטרים שונים) מצביעים דווקא על רמת שיא במצב רוכשי הדירות, עניין המבליט את הקושי בענף. עודפי היצע, עלייה צפויה בעיקולי הבתים, עליית הריביות הארוכות (וריבית המשכנתא) וכמובן האבטלה הגבוהה צפויים להעיב על הפעילות בענף ולתמוך בירידת המחירים הצפויה בשנת 2011. לאור ניסיון העבר, יתכן כי הממשל או הפד יצאו בתוכניות חדשות לתמיכה בענף, למרות שתוכניות מסוג זה לא שינו מהותית את מצב הענף בעבר.
רשויות מקומיות- נושא שקצת פחות תופס כותרות, אולם פוטנציאל ההשפעה שלו על השווקים הרסני, הוא הגירעונות והחובות הגבוהים של הרשויות המקומיות בארה"ב. מאז השפל הגדול, אף מדינה בארה"ב לא הגיעה לחדלות פירעון, אולם לאור הגירעונות והחובות האדירים של חלקן, גובר החשש מתרחיש כזה. תקציבי התמריצים הפדראליים יסתיימו בקיץ הבא, וישנם אנליסטים הצופים כי ב-2011 עשרות עיריות לא יעמדו בהתחייבויותיהן ושמיטת החובות תסתכם במאות מיליארדי דולרים. סביר להניח שממשלת ארה"ב תחלץ לעזרתן של אותן רשויות ושוב תפתח את הכיס - עניין בעייתי לכשעצמו שמוביל אותנו לבעיה הבא.
על חשבון הברון..עד מתי...? הממשל בארה"ב הוציא ומוציא סכומי כסף אדירים לתמרוץ הכלכלה, כמו הסיוע למערכת הבנקאות ושוק הדיור. תוכניות אלו כבר גרמו ל-IMF להצביע על תחזית חוב-תוצר אמריקאים של כ-100% ב-2011 (וזה עוד לפני תוכנית הסיוע שאושרה לאחרונה...), רמה הגבוהה מיחס החוב-תוצר הכולל בגוש האירו. המצב הקשה בתחומי התעסוקה, הנדל"ן והרשויות מקומיות, עלול להביא לתוכניות נוספות (באמצעות הטבות מס או הגדלת הוצאות), שיגדילו עוד יותר את החוב והגרעון האמריקאי, ויש לזכור שבשנת 2012 יתקיימו הבחירות לנשיאות בארה"ב (לחץ נוסף לתוכניות נוספות...). עד כה ארה"ב נהנית כמובן מדירוג אשראי מושלם וביקושים טובים יחסית להנפקות החוב שלה, בין היתר בשל הבעיות בגוש האירו. נראה כי מצב זה ימשך גם בשנה הבאה והסבירות לשינוי בתחזית דירוג החוב של ארה"ב או מגמה של רתיעה מנכסים דולריים נמוכה מאוד. אבל במקרה שתרחיש זה יתממש, ההשלכות עלולות להיות קיצוניות מאוד בתחום האג"ח (עליית תשואות ממשלתיות בארה"ב), המט"ח והסחורות (בעיקר "בהלה לזהב").
3. "מהמזרח (עלולה) לבוא הרעה..." בשנים האחרונות מדינות המזרח ובראשן סין הפגינו שיעורי צמיחה מרשימים וסייעו למנוע פגיעה חריפה יותר בצמיחה העולמית. בשנת 2009 סין תרמה כ-50% מהצמיחה העולמית ובשנת 2010 ההערכות הן כי סין תרמה כרבע מהצמיחה. אולם המצב בסין אינו יציב, והסיכונים גבוהים מאוד: אזורים מסוימים חלה עליית מחירים חדה של הנדל"ן, ויש המעריכים את המצב כבועה. האינפלציה השנתית בסין הגיעה בנובמבר לשיא מאז יולי 08’, והצפי הוא כי תהליך העלאת הריבית ימשך בשנה הקרובה. החשש הוא שאם האינפלציה תמשיך לעלות בקצב חד, העלאות הריבית יהיו חדות יותר ויפגעו בהמשך הצמיחה. בנוסף, ממשלת סין נוקטת במדיניות מצמצמת ורגולציה גוברת כלפי סקטור הבנקאות (ה"לא בריא") בסין, שמשקלו בשוק המניות גבוה יחסית (פי 3 ממשקלו של סקטור הבנקאות במדד ה-500 S&P למשל...), גורם שעלול להוביל להמשך הירידות בשוק המניות בסין גם השנה. סיכון נוסף: איכות הנתונים מסין הייתה (ועדיין) נתונה בספק, עניין שמקשה על הערכת המצב הכלכלי האמיתי בסין.
4. אינפלציה גלובלית - השד שעלול לצאת (בסוף) מהבקבוק . האינפלציה במשקים המפותחים ובפרט בארה"ב נמוכה יחסית. בארה"ב, שמנסה דווקא "לתדלק" ולהעלות את המחירים, האינפלציה השנתית עומדת על 1.1%, הנתון הנמוך ביותר מאז שנות ה-70’, למעט אמצע 2002 וכמובן 2009. בגוש האירו האינפלציה היא 1.9% (באזור היעד), אולם במרבית המשקים המתפתחים האינפלציה גבוהה יותר. הזרמות הנזילות והדולרים לשווקים, יחד עם תוכניות הסיוע הכלכליות, לא ממש הצליחו ליצור אינפלציה בארה"ב, על רקע שיעורי האבטלה הגבוהים וניצול הקיבולת הנמוך, אולם הזרמות הכספים והמדיניות הממשלתית עלולות בהחלט ליצור אינפלציה בעתיד, גם דרך העלאת מחירי הסחורות (ועוד לא דברנו על תרחיש של מלחמה במפרץ הפרסי, שעלול לגרום לעלייה במחירי הנפט..). אג"ח צמודי המדד לשנתיים בארה"ב כבר מגלמות אינפלציה (עדיין לא גבוהה) של כ-1.6%-1.7% לשנה, לעומת כ-0.7% בתחילת דצמבר וכשמדברים על אינפלציה, החשש כי הציפיות מגשימות את עצמן, תמיד קיים ברקע. אינפלציה עולמית לא רק תערער את היציבות והביטחון הכלכלי, אלא גם תקשה מאוד על הממשלות בעולם ובראשן ארה"ב להמשיך לנקוט במדיניות מוניטרית ופיסקלית מרחיבה.