חדשות כלכלה

פרופ’ ליאו ליידרמן: המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים בעולם יצרה הר חובות גלובלי

"סיכון בולט בכלכלה העולמית הוא שההאטה הנוכחית בשיעורי צמיחת התמ"ג במדינות רבות תתעצם בחודשים הקרובים ותוביל למיתון גלובלי"

חדשות ספונסר 08/09/2019 11:04

א+א-

פרופ’ ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי של בנק הפועלים, נשא דברים בוועידת המשפיעים שנערכה בסוף השבוע ודיבר על טראמפ, סין, והטלטלה הגלובלית. לדברי ליידרמן, מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין היא רק סימפטום למשהו עמוק יותר מקביעת שיעורי מכס כאלה או אחרים על היבוא: המעבר לסדר עולמי חדש, תוך מאבק בין שתי מעצמות אלה על המקום המוביל בסדר הזה.

 

הטלטלה הכלכלית והפיננסית של החודשים האחרונים משקפת, בין היתר, את אי-הוודאות הגדולה שקשורה לתהליך המעבר מהסדר העולמי "הישן" לסדר העולמי "החדש". אי-וודאות זאת צפויה להימשך זמן רב, וכך גם התנודתיות הרבה בשווקים הפיננסיים.

 

במרכז הסדר העולמי "הישן", ששרר בשלושת העשורים האחרונים, הייתה החתירה של מדינות ואזורים שונים להשתלב בתהליכי הגלובליזציה, כדרך לשפר את המצב הכלכלי, הפוליטי, והחברתי שלהם. ארה"ב הייתה המעצמה המובילה, והשפעותיה ניכרו כמעט בכל מקום סביב הגלובוס. במקביל, תהליך האינטגרציה באירופה, תוך התחזקות האיחוד האירופי והקמת גוש האירו, חיזקו מאד את מעמדו של אזור זה בצד ארה"ב.

 

למרות ההישגים הרבים של תהליך הגלובליזציה, בשנים האחרונות נוצר אי-שקט חברתי ופוליטי במדינות רבות. זאת, בין היתר, כתוצאה מכך שהתועלות העיקריות מהגלובליזציה לא בדיוק הגיעו לחלקים ניכרים של האוכלוסייה. אי-שקט זה היה רקע משמעותי להחלטת בריטניה על יציאה מהאיחוד האירופי (ברקזיט), לבחירתו של טראמפ כנשיא ארה"ב, תחת הסיסמא "America first" למחאת האפודים הצהובים בצרפת, להפגנות בהונג-קונג, למתח בין יפן ודרום קוריאה, וכדומה.

 

ליידרמן הוסיף כי בין המאפיינים הבולטים של הסדר העולמי החדש המתהווה בימים אלה, חשוב להדגיש את עלייתה של סין כמעצמה גלובלית המתחרה בארה"ב כמדינה המובילה בעולם, בראש ובראשונה בתחומי הטכנולוגיה. את  ההדגשה הגוברת של האינטרסים הלאומיים, שלעתים באה לידי ביטוי בעליית הכוחות הלאומנים, גם אם פירוש הדבר נסיגה חלקית מהגלובליזציה.

 

דגש נוסף בסדר העולמי החדש הוא הנוכחות ההולכת ופוחתת של ארה"ב כמעצמה מובילה בהשפעתה על אזורים שונים בעולם, בעיקר באסיה, יחד עם ההיחלשות של האיחוד האירופי וגוש האירו, גם בהיבט הכלכלי והפוליטי הפנימי וגם בהשפעה על יתר העולם.

 

ליידמן רואה מעבר הדרגתי למצב בו חמשת המשקים המובילים בעולם יהיו סין, ארה"ב, הודו, אינדונזיה, וברזיל, במקום המצב כיום בו יפן וגרמניה מופיעות במקום אינדונזיה וברזיל. לטענתו קיימת השפעה גוברת של מחאות חברתיות על מקבלי ההחלטות.

 

במבט לעתיד, אומר ליידמן, סיכון בולט בכלכלה העולמית הוא שההאטה הנוכחית בשיעורי צמיחת התמ"ג במדינות רבות (למשל, בסין ובגרמניה) תתעצם בחודשים הקרובים ותוביל למיתון גלובלי. אני סבור שתנאי הכרחי למניעת תרחיש זה הוא הימנעות מהסלמה משמעותית נוספת במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. יש לקוות לכך שמנהיגי שתי המעצמות יפנימו את הנזקים שמלחמת הסחר גורמת לכל אחת מהכלכלות, ולפעילות הכלכלית הגלובלית.

 

עם זאת, גם אם תהיה הפסקת אש במלחמת הסחר, הסיכון האמיתי להערכתנו הוא של דשדוש ממושך בהשקעות הריאליות ובפעילות הכלכלית הגלובלית. הכוונה היא לא למיתון, אלא לשיעורי צמיחה נמוכים משמעותית מאלה בשנים האחרונות. יש כיום פגיעה בסנטימנט העסקים והמשקיעים, וקשה לדמיין מעבר חד בקרוב לאופטימיות ולצמיחה מואצת, גם אם בינתיים הפד ובנקים מרכזיים אחרים יפחיתו את הריבית ויזרימו נזילות נוספת לשווקים.

 

סיכון גלובלי מסוג אחר, לא פחות חשוב מהנ"ל, קשור להר החובות שנוצר בעולם בשנים האחרונות, בין היתר על רקע המדיניות המרחיבה מאד של כמעט כל הבנקים המרכזיים בעולם. ממשלות, משקי בית, וחברות עסקיות הגדילו את החובות שלהם, בין אם באמצעות הנפקת אג"ח, נטילת משכנתאות, או לקיחת הלוואות ישירות, בעידוד מחיר כסף נמוך ביותר. מלאי החובות מגיע כיום ל- 250 טריליון דולר, כאשר עיקרו (כשני שליש) נמצא במשקים המפותחים.

 

חלק מהחוב נמצא כיום בריביות נומינליות שליליות, וחלק אחר בריביות ריאליות שליליות. לכשעצמו, קיומו של הר החובות מגדיל את הפגיעות של השווקים הפיננסיים לזעזועים שונים, כגון גלישה למיתון, או העלאת ריבית ע"י הבנקים המרכזיים. ההערכה הרווחת היא שמצב של ריביות נמוכות ואף שליליות לצד גידול מתמיד בחובות לא יוכל להימשך לאורך זמן, והשאלה שנותרה פתוחה היא האם פני הדברים יוכלו להשתנות מבלי שזה יהיה כרוך במשבר.

 

לסיכום, אומר ליידמן, הטלטלה הגלובלית ותהליך המעבר לסדר עולמי חדש צפויים להימשך זמן רב. תהליך זה מציב אתגרים לא פשוטים למדינתנו. בתחום הכלכלי, גורמים עסקיים רבים יצטרכו לגבש אסטרטגיה זהירה ששואפת לשמור על ההזדמנויות החדשות בסין ובאסיה מבלי שהדבר יפגע בקשרים ובעסקים מול ארה"ב.

 

בתחום הגיאו-פוליטי, לסין (שהיא יבואנית גדולה של נפט) מעורבות הולכת וגוברת במזרח התיכון ובעולם הערבי. סין מקיימת גם קשרים הדוקים עם רוסיה. הסינים מעריצים את היכולות הטכנולוגיות של ישראל, והם נמצאים כאן, בין היתר, כדי ללמוד מאתנו בתחום הזה. כמדינה, ישראל תצטרך לגבש חזון ואסטרטגיה לגבי מקומה וסיכוניה, בנושאים הגיאו-פוליטיים, הביטחוניים והכלכליים, בסדר העולמי החדש

כתבות נוספות

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה