החצי הראשון של השנה הסתיים בעליות שערים חדות בשוקי המניות ובמגמה חיובית חזקה מאוד גם באיגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות בישראל. בעולם: מדד S&P500 עלה ב-17.4%, מדד הנאסד"ק רשם זינוק של כ-22.7%, ה-DAX הגרמני עלה ב-17.4%, והניקיי היפני רשם עלייה מתונה הרבה יותר של כ-6.3%. מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו בסיכום חצי שנתי תשואה חיובית של עד כ-11.4%. בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו השנה תשואה חיובית גבוהה של עד 6.3%, וגם בשוק האג"ח הממשלתי המקומי, מדד ממשלתי כללי רשם מתחילת השנה עלייה נאה של 4.3%.
ברמת התעשייה האקטיבית ובחתך של קטגוריות השקעה: קרנות אג"ח מדינה רושמות מתחילת השנה גיוסים בסכום של כ-1.12 מיליארד ₪ ומובילות בבטחה את ראש טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות.
קרנות אג"ח כללי רשמו מהפך ועברו לראשונה מאז תחילת השנה לגיוס חיובי הנאמד בכ-335 מיליון ₪.
קרנות אג"ח קונצרני עוברות גם הן, לראשונה מאז תחילת השנה, להציג גיוס חיובי של כ-160 מיליון ₪.
לעומת זאת, הקרנות השקליות רשמו מתחילת השנה פדיון גדול מאוד של כ-1.34 מיליארד ₪.
קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, למרות שהחצי הראשון של שנת 2019 התאפיין בעליות שערים חדות מאוד במדדי המניות הגלובליים, וגם כאן בת"א, הקרנות המנייתיות האקטיביות רושמות מתחילת השנה פדיונות גבוהים של כ-940 מיליון ₪.
קרנות אג"ח חו"ל רשמו מתחילת השנה פדיונות הנאמדים בכ-410 מיליון ₪. זאת, בשל היחלשות הדולר אל מול השקל.
ברמת התעשייה הפאסיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, הקרנות המתמחות במניות, פתחו את שנת 2019 בפדיונות גדולים, הנאמדים בסכום של כ-1.125 מיליארד ₪. כאשר הקרנות המחקות רשמו דווקא גיוסים גדולים של כ-1.89 מיליארד ₪, ואילו קרנות הסל סיכמו את החצי הראשון של השנה בפדיונות ניכרים של כ-3.015 מיליארד ₪. בתוך הקטגוריה הזו, בחתך של יעד ההשקעה, היה פער עצום בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שגייסו כ-1.99 מיליארד ₪ לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיונות גדולים של כ-3.115 מיליארד ₪.
ולבסוף – תעשיית הקרנות הכספיות. רושמות פתיחה חזקה של השנה: כאשר קרנות הכספיות השקליות גייסו כ-2.1 מיליארד ₪, והקרנות הכספיות הדולריות גייסו כ-1.8 מיליארד ₪, וסה"כ כ-3.9 מיליארד ₪.
החצי הראשון של 2019 התאפיין, כאמור, בעליות שערים ניכרות מאוד בכל אפיקי ההשקעה: מניות, איגרות חוב קונצרניות, איגרות חוב ממשלתיות, הן בעולם והן בישראל. סביבת הריבית הנמוכה סייעה לכך מאוד. האפיק היחיד שאיכזב היה הדולר שנחלש מול השקל.
למגמה המאוד חיובית ששררה בשווקים הייתה השפעה חיובית על תעשיית קרנות הנאמנות שנכסיה גדלו בכמעט 24 מיליארד ₪, או בשיעור של 7.7%. ועם זאת, הגידול הזה, נבע בעיקרו מעליית ערך הנכסים שמחזיקות הקרנות, ולא מזרימת כסף אליהן. היה גם הבדל ניכר בין התעשייה הפאסיבית שגדלה בשיעור של 11.2% לבין התעשייה האקטיבית שגדלה בחצי מהשיעור הזה: 5.7%. והיה גם הבדל ניכר בתוך התעשייה הפאסיבית – בין הקרנות המחקות שגדלו בשיעור של 23.5% לבין קרנות הסל שגדלו ב-7%.
למעשה, מכל 3 סוגי הקרנות: אקטיביות, קרנות סל וקרנות מחקות, רק האחרונות הצליחו לצמוח גם תודות לגיוסים של כ-4.24 מיליארד ₪, קרנות הסל פדו כ-3 מיליארד ₪, והקרנות המנוהלות, שהצליחו לגייס ביוני, עדיין מסכמות את החצי הראשון של השנה ביציאת כספים בסך של כ-1.2 מיליארד ₪.
ברמת הקטגוריות בתוך התעשייה, הרי שהיו שתי קטגוריות שבהן כ"א מסוגי הקרנות – אקטיביות, מחקות וקרנות סל, הצליחו לגייס כספים: קטגוריית חברות שגייסה סה"כ כ-2.6 מיליארד ₪, וקטגוריית מניות בישראל שגייסה כ-2 מיליארד ₪. בכ"א משאר הקטגוריות המגמה הייתה מעורבת כאשר בולטת לרעה דווקא קטגוריית הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרק הקרנות המחקות הצליחו לגייס בה כ-1.3 מיליארד ₪, בעוד שמכל שאר סוגי הקרנות יצאו כספים ניכרים שהעבירו אותה בסיכום ליציאת כספים בסך של כ-3.6 מיליארד ₪, למרות התשואות הגבוהות מאוד של הקרנות בקטגוריה זו.