יחידת המחקר של הבורסה מפרסמת היום את סיכום המחצית הראשונה של 2019, ממנו עולה כי מדדי המניות העיקריים רשמו עליות שערים תוך תנודתיות - בדומה למגמה הכלל עולמית. מדד ת"א-35 עלה בכ-11% בינואר-אפריל 2019 בדומה למגמה בבורסות מובילות בעולם ובראשן הנאסד"ק שעלה בכ-22%. במאי, נרשמו ירידת שערים בשווקים בהשפעת החרפת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ומדד ת"א-35 ירד בכ3.5% במקביל לצניחת הנאסד"ק בכ-8%. ביוני התחדשו עליות השערים על רקע ציפיות להורדת ריבית הפד, ובסיכום המחצית הראשונה של 2019 עלה מדד ת"א-35 בכ-7.5%.
עליות השערים אפיינו את כל המדדים המובילים, והן נתמכו ע"י: הריבית "האפסית" במשק (0.1%) מאז מרץ 2015 שהביאה לעלייה ברווחיות החברות הבורסאיות, בעיקר חברות הנדל"ן שזינקו בכ-30%; עליות השערים בנאסד"ק (כ-21%) שנתמכו ע"י הותרת הריבית ללא שינוי עד יוני וציפיות להורדתה, שהיוו רוח גבית חיובית למניות הטכנולוגיה הנסחרות בתל-אביב שזינקו בכ-26%; ונתוני מאקרו חיוביים כדוגמת שיעור אבטלה נמוך של 3.6% בחודש מאי, ושיעור צמיחה של 5.2% (בערכים שנתיים) ברבעון הראשון של 2019 לאחר צמיחה של 3.3% בכל שנת 2018.
גורמים אלה גברו על השפעתם השלילית של: עלייה בגירעון הממשלתי הצפוי לכ-4% מהתמ"ג ב-2019, החלשות הדולר ביחס לשקל בכ-3.8% שעשויה לפגוע ביצוא; והחל במאי – הכרזה על ממשלת מעבר עד לבחירות לכנסת ה-22 שתתקיימנה באמצע ספטמבר, והחרפת מלחמת הסחר בין המעצמות ארה"ב וסין והתגברות המתיחות בין ארה"ב לאיראן, שלהן השפעה רבה על הכלכלה העולמית.
המחזור היומי בשוק המניות (לא כולל קרנות סל) שהסתכם בכ-1 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה, היה נמוך בכ-12% מהמחזור הממוצע בשנת 2018. מחזורים בולטים בהיקף של כ-3 מיליארד שקל נרשמו בכל אחד מהימים הבאים: ב-7 בפברואר ערב העדכון החצי-שנתי של מדדי המניות וב-28 במאי ערב עדכון מדד MSCI ישראל.
במחצית הראשונה של 2019 נמשכו מכירות של מניות לציבור ע"י בעלי עניין אך באופן מתון והסתכמו בכ-2 מיליארד שקל, לאחר מכירות מניות בשווי 13 מיליארד שקל בשנת 2018, ומכירות בסך כ-6-5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2017-2016. בלטה השנה מכירת מניות אלוני חץ ע"י משפחת ורטהיים בשווי כ-740 מיליון שקל.
בשוק המניות בתל-אביב גויסו כ-3.6 מיליארד שקל כש-4 חברות שביצעו הנפקה ראשונית (IPO) של מניות גייסו כ-2.2 מיליארד שקל – גבוה בכ-19% מהסכום שגויס ע"י 11 מנפיקות חדשות בכל שנת 2018. ההנפקה הבולטת בגודלה השנה היא הנפקת חברת כרטיסי האשראי "ישראכרט" בשווי של כ-1.8 מיליארד שקל.
בשוק האג"ח נרשמו גם כן עליות שערים במחצית הראשונה של השנה. שערי איגרות החוב עלו 6%-4.5%, בהשפעת הותרת הריביות בארץ ובארה"ב ללא שינוי, ירידה בתשואות אג"ח ממשלת ארה"ב וציפיות להורדת הריבית בארה"ב. יוצאות דופן גם השנה הן איגרות החוב השקליות בריבית משתנה הן הממשלתיות והן הקונצרניות, שנותרו כמעט ללא שינוי מתחילת השנה, וזאת בעקבות ציפיות להותרת הריבית במשק ללא שינוי ברמה של רבע אחוז עד סוף הרבעון השלישי של השנה.
המחזור היומי במק"מ הסתכם בכ-390 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2019 – נמוך בכ-10% מהמחזור הממוצע בכל שנת 2018. הירידה נבעה כולה ממחזורי מסחר חריגים מחוץ לבורסה שנרשמו בשנת 2018 עקב רכישות ע"י משקיעי חוץ. בניטרול עסקאות חריגות אלה, נרשמה במחצית הראשונה של 2019 עלייה במחזורי המסחר במק"מ בבורסה. מחזור המסחר היומי במק"מ שעלה לכ-315 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2019, היה גבוה בכ-27% מהמחזור הממוצע בשנת 2018. לעלייה במחזורי המסחר תרמו החזקות הציבור הישראלי והזר במק"מ שעלו והסתכמו בכ-116 מיליארד שקל בסוף יוני, לעומת כ-106 וכ-92 מיליארד שקל בסוף שנת 2018.
כ-30 מיליארד שקל גויסו בהנפקות של אג"ח חברות לציבור – בדומה למחצית הראשונה של שנת 2018. הסקטור הריאלי גייס השנה כ-55% מהסכום, חברות הנדל"ן ממשיכות להוביל עם גיוס חוב בסך כ-10 מיליארד שקל. שתי חברות שביצעו הנפקה ראשונה של איגרות חוב לציבור גייסו כ-1.5 מיליארד שקל - חברת המים הממשלתית "מקורות" וחברת הנדל"ן המניב הזרה "ווסטדייל אמריקה". הבנקים הגבירו את הגיוסים זו השנה השניה ברציפות ומגייסים כ-11 מיליארד שקל, מזה כ-3.3 מיליארד שקל באג"ח COCO. משרד האוצר הגביר את הנפקות האג"ח בתל-אביב, עקב הגידול בגירעון הממשלתי, וגייס כ-36.5 מיליארד שקל.
במחצית הראשונה של 2019 התחדשה לאחר הפסקה בת שנתיים הירידה בפעילות באופציות החודשיות על מדד ת"א-35. המחזור באופציות החודשיות על מדד ת"א-35 שהסתכם בכ-68 אלף יחידות ביום בממוצע במחצית הראשונה של 2019, נמוך בכ-32% מהמחזור הממוצע בשנים 2018-2017. גם באופציות השבועיות על מדד ת"א-35 נרשמה ירידה בפעילות ונסחרו כ-31 אלף יחידות ביום בממוצע במחצית הראשונה של 2019, נמוך בכ-11% מהמחזור הממוצע בשנת 2018 ודומה למחזור הממוצע בשנת 2017.
שווי השוק של קרנות הסל בסוף יוני 2019 הגיע לכ-92 מיליארד שקל - גבוה בכ-6 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף שנת 2018, אך מחזורי המסחר בקרנות הסל ירדו בהשפעת עלייה בהחזקות המשקיעים המוסדיים.