חדשות כלכלה

תעשיית הסייבר בישראל גייסה כ-4 מיליארד דולר בחמש השנים האחרונות

ע"פ דו"ח חדש של חברת המחקר IVC, תעשיית הסייבר הישראלית נחשבת למובילה עולמית במדדי ייצוא ואף מתחזקת בשעה שענף ההיי-טק עולה בצורה מתונה.

חדשות ספונסר 23/06/2019 15:41

א+א-

דו"ח חדש של חברת המחקר IVC שהוזמן על ידי מערך הסייבר הלאומי, מכון הייצוא ומינהל סחר חוץ, מציג נתונים חדשים על תעשיית הסייבר הישראלית, היקפה, נתח השוק שלה בעולם, התחרות והאתגרים הניצבים בפני מנהלי החברות. נתוני הדו"ח מראים שתעשיית הסייבר הישראלית נחשבת למובילה עולמית במדדי ייצוא ואף מתחזקת בשעה שענף ההיי-טק עולה בצורה מתונה.

 

לצד זאת, מעלה הדו"ח גם אתגרים שהעלו מנהלים בתעשיית הסייבר, בעיקר בהיבטים של גיוס הון אנושי וחדירה של טכנולוגיות חדשניות לשוק. הדו"ח, שמבוסס על נתונים שנאספו ונותחו וכן על ראיונות עם מנהלים ומנהלות בכירים בתעשיית הסייבר, מבסס את הקביעה כי ישראל הפכה למוקד ידע בתחום הסייבר.

 

נכון לסוף 2018, בישראל 752 חברות סייבר - מתוכן פעילות 421 חברות ו-118 חברות נרכשו. נוסף לכך, מיפה מערך הסייבר 100 חברות סייבר פעילות בתחום השירותים המקצועיים בסייבר שיושבות בישראל, כגון חברת PwC. 

 

בחמש השנים האחרונות קמו 367 חברות סייבר חדשות, אשר מהוות כמחצית מסך חברות הסייבר הקיימות בישראל כיום. מבין חברות הסייבר הקיימות כיום בישראל, 9% עוסקות באבטחת רשתות, 15% בהגנת מידע, הודות לידע שחלחל לשוק מהיחידות טכנולוגיה הצבאיות, ו-7% במודיעין סייבר, אחוז גבוה יחסית בהשוואה לעולם.

 

חלק מהאתגרים שעימם מתמודדות חברות הזנק בתחום נובע מכך שארגונים נוטים יותר לרכוש את המותגים המוכרים יותר בתחום, ולא בהכרח את המוצר הטוב ביותר להגנת הארגון שלהם. החברות הישראליות ממוקדות בחדשנות וביצירת עליונות טכנולוגית הרבה יותר מאשר בפתרון כוללני להגנת סייבר, דבר שמקנה יתרונות רבים לחדשנות הישראלית, אבל פחות מסייע במכירת המוצר. למנהלי אבטחת מידע בישראל הבנה גדולה פי כמה מעמיתיהם בחו"ל ולכן ארגונים רבים מוכנים לתת לחברות הזנק הזדמנות לנסות את מוצריהם בארגון. 

 

בסוף 2018 מנתה תעשיית הסייבר בישראל כ-20,500 עובדים, כמחצית מהם מועסקים במגזר הפרטי בחברות הזנק. בתוך כך, 4,500 עובדים מועסקים במרכזי מו"פ זרים הממוקמים בישראל, ו-5,900 המועסקים במגזר הציבורי. (הנתונים אינם כוללים את אנשי הסייבר המועסקים בחברות הפועלות תחת סיווג תחום אחר כגון תע"א ורפאל).

 

קצב הצמיחה של עובדים בתחום הוא של כ-12% בשנה מאז 2015. הדו"ח קובע כי נדרשים כ-800 עובדים נוספים מדי שנה בתחום כדי לשמור על קצב הצמיחה בתעשיית הסייבר בישראל.

 

כח אדם נותרה הבעיה הקשה ביותר של חברות הסייבר. 90% מהמנהלים שנסקרו בדו"ח הצהירו כי זו הבעיה המשמעותית ביותר בתעשייה וביכולת החברה שלהם לצמוח וכן כי גובה המשכורת שהם מציעים היא לא בהכרח הפתרון לבעיה. בעיה זו הועלתה אף מהכיוון של מנהלים בחברות שנמצאות בצמיחה מהירה ואף מצד חברות שהצליחו לגייס עשרות מיליוני דולרים. התחרות המרכזית על כח אדם הן עם חברות המו"פ הבין-לאומיות שממוקמות בישראל ומציעות לעובדים משכורות שקשה להתחרות בהם.

 

המחסור בתחום גורם לעיתים קרובות להתפשר על רמת העובדים בגלל המחסור בתחום. הקושי הוא לא רק בגיוס אנשי מו"פ, אלא גם בגיוס אנשי תמיכה בלקוחות, עובדים שמייצרים הדמיות, קדם מכירות וארכיטקטורה של רשתות. לדברי המנהלים, לוקח בין 6 ל-8 חודשים לאייש תפקידים. פתרון נפוץ שציינו המנהלים הוא לקחת עובד הייטק עם ידע כללי בתחום, ולהתאים את הכשרתו לתחום הסייבר.

 

בחמש השנים האחרונות סכום הגיוס בתעשיית הסייבר הסתכם ב-3.9 מיליארד דולר ב-501 סבבי גיוסים. בעוד שמספר העסקאות בתחום ההיי-טק יורד, בתחום הסייבר הוא ממשיך לעלות. בעוד שבין 2014 ל-2016 העסקאות המובילות היו בשלב ההון הראשוני, ב-2018-2017, רוב ההון הושקע בשלבים המתקדמים יותר.

 

סך ההכנסות של חברות הזנק בתחום הסייבר בישראל מוערכות בכ-600-500 מיליון דולר בשנתיים האחרונות. סך פעילות היצוא של ישראל בתחום הסייבר מוערכת בכ-5.5-6 מיליארד דולר בשנת 2017. מתוך כך, כ-3 מיליארד דולר מחברות סייבר ציבוריות, 1 מיליארד דולר מחברות שמציעות פתרונות סייבר כחלק ממוצריהם בתחומים אחרים, כגון Ness, וכ-550 מיליון דולר נוספים מ-173 חברות הזנק ישראליות שמוכרות מוצריהן בחו"ל.

 

ערך תוצר מקומי גולמי מעובדים ישראלים המועסקים בתחום הסייבר במרכזי מו"פ של חברות גלובליות הממוקמות בישראל הסתכם ב-900 מיליון דולר ב-2017. פעילות חברות ההזנק הישראליות בחום הסייבר בארה"ב הביאה לתשואות יפות, נכון לרבעון האחרון של 2018: תשואה מצטברת של כ-34 מיליון דולר בתחום הגנת רשתות; תשואה של כ-44 מיליון דולר בתחום פתרונות לאבטחת נקודות קצה, ותשואה של כ-42 מיליון דולר בתחום ניהול סיכונים תפעוליים.

 

בארה"ב, פעילות החברות הישראליות בתחום הסייבר מהווה 34% מתחום אבטחת הנתונים. באירופה, פעילות החברות הישראליות בתחום הסייבר מהווה כ-27% מההוצאה בתחום אבטחת רשתות ו-17% מההוצאה בתחום אבטחת נתונים.

 

בדו"ח מופיעות גם המלצות לקידום תחום הסייבר הישראלי, כפי שעלה מהמרואיינים. בין השאר מומלצת מעורבות הממשלה בקידום מכירות בחו"ל , עזרה בפתיחת דלתות וערוצי הפצה. הקלת הרגולציה על חברות הזנק בישראל, יצירת סטנדרטיזציה, מהצד של משרד הכלכלה. הקלת שימוש בענן ציבורי.

 

המרואיינים דיברו גם על עידוד גופים מקומיים להטמיע פתרונות אבטחת סייבר חדשניים של חברות הזנק ישראליות, טיסות ישירות ליותר יעדים, ערוצי קישור עם משקיעים זרים לגיוס הון. עוד הציעו המרואיינים כי במקום להשקיע בתהליך המו"פ, להשקיע בהלוואות בתנאים מעודפים שיעזרו לחברות לחפש דרכי הצלחה צנועות יותר (הצעה שנבחנת במערך הסייבר). 

 

מערך הסייבר הלאומי מקדם את תעשיית הסייבר בארץ באמצעות תערוכות לחשיפת חברות סייבר ישראליות בכנסים משמעותיים בחו"ל, סמינרים מקצועיים ומשלחות עסקיות בארץ ובחו"ל – המערך קיים כ-150 פעולות קידום בשנתיים האחרונות בסכום כולל של מיליוני ₪ בשנה.

 

מערך הסייבר השקיע כ-5 מיליון דולר בארבע השנים האחרונות בקרנות, כגון עם הבנק העולמי והבנק הבין אמריקאי לפיתוח - מהלכים שגם פותחים דלת לשווקים חדשים עבור התעשייה.

 

כמו כן הוענקו מענקים לטכנולוגיות התחלתיות בשלוש תכניות - בסכום כולל של כ-100 מיליון ₪ בשנה. טכנולוגיות פורצות דרך – תכנית של המערך והרשות לחדשנות לקידם פתרונות פורצי דרך המבוססים על טכנולוגיות הגנה בסייבר בעלות פוטנציאל השפעה משמעותי על תעשיית הגנת מרחב הסייבר העולמית. מיועדת ליצירת עוגנים טכנולוגיים שעל בסיסם יוכלו להיווצר חברות סייבר גדולות בישראל. תכנית מטאור – תכנית של מערך הסייבר הלאומי במסגרתה מציעות חברות הזנק בתחום הסייבר פתרונות לאתגרים הניצבים בפני הממשלה, מבצעות פילוטים במשרדי ממשלה ומקבלות מענק של עד 100,000 שח. תכנית הפיילוטים - תכנית של מערך הסייבר והרשות לחדשנות התומכת בחברות המבצעות פיתוח והרצת מוצר מבוסס טכנולוגיה ומבצעות התקנה ראשונה אצל לקוח, בדגש על לקוחות זרים.

 

בנוסף ניתנו מענקים לעידוד תעשיית הסייבר בבאר שבע – כ-50 מיליון ₪ בשנה לתמרוץ תעסוקת עובדי סייבר בבאר שבע, כדי למשוך חברות לפעול בה, ולהקמת זירות חדשנות סייבר בבאר שבע.

כתבות נוספות

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה