חדשות אנליסטים

מיטב דש: ספק אם הורדת ריבית ה-FED לבדה תספיק כדי לשנות כיוון בשוק המניות

השלכות החרפת מלחמת הסחר עשויות להיות דווקא אינפלציוניות, בניגוד למה שמשקפות ציפיות האינפלציה הגלומות בשוקי האג"ח בעולם

חדשות ספונסר 03/06/2019 13:55

א+א-

אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש מפרסם היום את סקירת המאקרו השבועית ואומר כי ההליכה לבחירות חדשות מוסיפה אי וודאות בנוגע לגורלו של הגירעון התקציבי שלפי הדיווחים צפוי להגיע ל-4% בחודש מאי. לא כל כך ברור מדוע יש קיפאון בהכנסות הממשלה, כאשר המשק, לפי האינדיקאטורים האחרונים, ממשיך לצמוח בקצב יחסית יציב.

 

הממשלה החדשה צפויה לקום במחצית השנייה של חודש נובמבר. אם היא תרצה להעלות את המסים הישירים, תהיה חייבת לעשות זאת עד סוף השנה. את המע"מ אפשר לשנות בכל עת. הסיכויים של משה כחלון לחזור למשרד האוצר פוחתים ככל הנראה, מה שדווקא משפר סיכוי לטיפול בגירעון. לעומת זאת, העלויות של ההסכמים הקואליציוניים שפורסמו בתקשורת, דווקא מגדילים את הסיכון אם התסריט של הרכבת הקואליציה אם התהליך שהיה יחזור על עצמו. 

 

גורם אי וודאות נוסף מהווה החרפת מלחמת הסחר בעולם והשפעתה על כלכלת ישראל. עדיף שאם הממשלה תידרש להגיב זאת לא תהיה ממשלת מעבר לפני הבחירות.

 

המדד המשולב של בנק ישראל מצביע על שיפור בקצב הצמיחה במשק, יחד עם זאת, הביקושים המקומיים נחלשו. קצב העלייה בפדיון במסחר הקמעונאי נמצא בהאטה ניכרת. נתון המכירות ברשתות השיווק, שהתפרסם בשבוע שעבר, הציג ירידה בחודשים האחרונים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. החולשה בצריכה הפרטית יכולה אגב להסביר את הקיפאון בהכנסות ממסים.

 

לגבי הנתונים בעולם אומר זבז’ינסקי כי רוב הנתונים הכלכליים בעולם עדיין משקפים התפתחויות לפני האירועים של החודש האחרון. אין כל כך טעם לחקור אותם כל עוד מלחמת הסחר ממשיכה להחריף. אם המגמה הנוכחית תימשך, הם לא יהיו כל כך רלוונטיים. נתייחס רק לנתונים שכבר משקפים את המצב החדש. קצב הגידול של מדד סחר החוץ העולמי התחיל להשתפר בחודשים האחרונים, אך ביצועי המניות של חברות הספנות מצביעות בחודש האחרון שהוא שוב צפוי להיחלש.

 

בחודשים האחרונים נרשמה עלייה חדה ביחס בין המלאים למכירות בענפים רבים בארה"ב. גידול במלאים בא לידי ביטוי גם בנתוני התמ"ג האמריקאי ברבעונים האחרונים. עלייה במלאים על רקע התרחבות מלחמת הסחר מבשרת חולשה צפויה בייצור התעשייתי.

 

מצד אחד, התגברות מלחמת הסחר בעולם צפויה לפגוע בביקושים וכתוצאה מזה להוריד אינפלציה. מנגד, גידול בייצור המקומי ומעבר של שרשרת הייצור ממקום למקום בגלל השלכות של מלחמת הסחר יפגע ביעילות, מה שבסופו של דבר עשוי דווקא להעלות מחירים.

 

היבוא בעולם צמח בעשורים האחרונים הרבה יותר מהר מאשר התמ"ג . מתחילת שנות ה-80 צמח היבוא במדינות המפותחות בכ-150% יותר מאשר התמ"ג. בתקופה זו, קצב האינפלציה בעולם המפותח ירד מכ-5%-6% לכ-1%-2%. אולי לא כל הירידה באינפלציה נזקפת לגידול ביבוא, אך כנראה תרם לא מעט לירידה בסביבת האינפלציה. בשורה התחתונה לא היינו ממהרים להסיק שההאטה בצמיחה העולמית בעקבות החרפת מלחמת הסחר תהיה דווקא דפלציונית, כפי שמראה הירידה בציפיות האינפלציה הגלומות כמעט בכל המדינות.

 

האיומים על השווקים הפיננסיים ממשיכים להתגבר. אם לא מדובר בטקטיקה של המו"מ שתחלוף מהר, הפגיעה שצפויה בכלכלה תהיה משמעותית והשווקים עדיין לא מגלמים אותה. אם איומי הנשיא יתממשו, תוך פרק זמן די קצר יוטל מכס של 25% על כ-880 מיליארד דולר של היבוא לארה"ב (540 מסין ו-340 ממקסיקו). המס בסכום של כ-220 מיליארד דולר מהווה כ-1% מהתוצר האמריקאי וכ-10% מסך הרווח השנתי של החברות האמריקאיות ( 2.26 טריליון ב-2018). המסים הללו ישלמו בעיקר ע"י העסקים והצרכנים בארה"ב, כפי שעלה מכל מחקר על השפעת התעריפים שהוטלו בשנת 2018.

 

בנוסף, תיווצר פגיעה בהשקעות כתוצאה מאי הוודאות. שרשרת ההספקה הגלובלית תצטרך להתאים את עצמה למצב שנוצר (לא ברור לאיזה מצב....) מה שיגדיל הוצאות ויפגע ביעילות.כדאי לשים לב שבחודש מאי ירד מדד S&P500 יותר מאשר מדד המניות של בורסת שנחאי. הירידה בבורסה האמריקאית לא הייתה רחוקה מהירידה בכלל השווקים המתעוררים. בשורה התחתונה לאחר שהורדנו את ההמלצה לאפיק המנייתי לפני שלושה שבועות עם תחילת החרפה במלחמת הסחר, אנו שוב מורידים את ההמלצה לחשיפה בינונית-נמוכה.

 

תיאוריות קונספירציה אומרות שכל הצעדים האחרונים של הנשיא האמריקאי נועדו לגרום ל-FED להוריד ריבית. החוזים בארה"ב מגלמים כבר שתי הורדות ריבית עד סוף השנה. בשבוע שעבר ירדה תשואת האג"ח לשנתיים של ממשלת ארה"ב ב-0.24% ל-1.92%. זאת הירידה השבועית הגדולה ביותר מאז 2009 (תרשים 15). הירידה בפער בין התשואה לשנתיים לבין שלושה חודשים באג"ח הממשלתיות ירד למינוס 0.43%, אחת הרמות הנמוכות בשלושים השנים האחרונות. למעשה, לא היה מקרה שפער זה הפך לשלילי והריבית לא ירדה. בשבוע שעבר שמענו רמז גם מסגן נשיא ה-FED שהורדת הריבית אפשרית.

 

דרך אגב, המצב בו התשואה ל-10 שנים נמוכה מהריבית לא קיים רק בארה"ב, אלא במדינות רבות, מה שמשקף שלא רק בארה"ב קיימות ציפיות להורדת ריבית. על סמך הניסיון ההיסטורי, ספק אם הורדת ריבית ה-FED לבדה תספיק כדי להפוך מגמה שלילית בשוק המניות. נדרשים גם צעדים להרגעת מלחמת הסחר.

 

לגבי שוק האגח המקומי אומר זבזינקי כי במיטב ממליצים על מח"מ בינוני בתיק האג"ח הכולל. אנו רואים יחס סיכוי-סיכון עדיף באג"ח האמריקאיות מאשר במקומיות וכן ממליצים לשמור על גישה שמרנית לאפיק האג"ח הקונצרניות בישראל.

 

 

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

כתבות נוספות

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה