חדשות משפט

פרופ’ אהרון ברק: ”אינני מבין את גל החקיקה המתוכנן כדי לפגוע במערכת השיפוטית”

ביקורת שיפוטית ועצמאות המערכת השיפוטית קיימות בכל העולם, זולת מדינות בודדות שמדינת ישראל בוודאי אינה רוצה להידמות להן

חדשות ספונסר 27/05/2019 15:24

א+א- 2

נשיא בית המשפט העליון בדימוס פרופ’ אהרן ברק נפגש עם סטודנטים של הקורס במשפט חוקתי במרכז האקדמי פרס ברחובות. ברק ציין, כי ביקורת שיפוטית ועצמאות המערכת השיפוטית קיימות בכל העולם, זולת מדינות בודדות שמדינת ישראל בוודאי אינה רוצה להידמות להן. הוא סיפר שנפגש עם איילת שקד לאחר שהתמנתה לשרת המשפטים וכי היא הבטיחה שהיא תומכת בביקורת שיפוטית. הוא אף ציין שנתניהו עצמו אכן הגן על בית המשפט העליון מפני ניסיונות לפגוע בו.

 

ברק הוסיף שהוא איננו מבין את גל החקיקה המתוכנן כדי לפגוע במערכת השיפוטית. קיום שלוש רשויות נפרדות הנו תנאי לקיומו של משטר דמוקרטי. המערכת השיפוטית, כמו זו המחוקקת והמבצעת, אינה חסינה מפני ביקורת. גם פיסקת התגברות לגיטימית, תלוי בנסיבות וברוב שנדרש.

 

השימוש שעושים כיום בפסקת ההתגברות כאילו זו נועדה להתגבר על פסיקתו של בית המשפט מגלה אי-הבנה. פיסקת התגברות נועדה לאפשר לכנסת לחוקק חוק שסותר הוראה בחוקה ולא כדי להתגבר על בית המשפט. ואכן, חוק כזה מכונה בחוק-היסוד חוק חורג מן האמור בחוקה ולא חוק גובר. לפיסקה כזו אין גם כל קשר לניסיון למנוע מבית המשפט לבקר החלטות של גופים שלטוניים.

 

ברק סיפר שהייתה הצעה לקבוע שבית המשפט העליון יישב כבית משפט לחוקה בהרכב של 9 שופטים וציין שהוא תומך בהצעה זו. עם זאת הוא מתנגד להקמתו של בית משפט לחוקה נפרד מבית המשפט העליון בשל חשש לפוליטיזציה של השפיטה. בהקשר לכך ציין שכאשר הציע לו שר המשפטים חיים צדוק להתמנות למשרת היועץ המשפטי לממשלה הוא לא שאל אותו לדעותיו הפוליטיות. כך גם כאשר נידונה מועמדותו לבית המשפט העליון. הוא דחה את הטענות כאילו בית המשפט העליון הפך לסניף של מר"ץ. "ישנו רק אדם אחד בעולם נוסף לי שיודע למי הצבעתי בבחירות וזו אשתי". הוא מתנגד נחרצות לשימוע בכנסת למועמדים לשפיטה.

 

בהקשר זה סיפר דיקן בית הספר למשפטים במרכז האקדמי פרס, פרופ’ אשר מעוז, כי שימש יועץ לשדולה למען חוקה לישראל ולוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בפרוייקט החוקה. ככזה התלווה למשלחת של הוועדה לבתי משפט עליונים. הם התקבלו, בין היתר, על-ידי המשנה לנשיא בית המשפט הפדראלי העליון בלוזאן. הוא סיפר שהשופטים מתמנים בבתי המשפט הפדראליים בשווייץ על-ידי הפרלמנט הפדראלי. כשנשאל השופט, על-ידי אחד מחברי הכנסת, האם הדבר אינו משפיע על פסיקתו. הוא השיב שאיננו מבין את השאלה. "כולם יודעים איזו מפלגה מינתה אותי".

 

ברק ציין שטעות לומר שאת המהפכה החוקתית יצר בית המשפט. את המהפכה יצרה הכנסת כאשר חוקקה בשנת 1992 שני חוקי יסוד בהם קבעה שלא ניתן לחוקק חוקים שפוגעים בזכויות שנימנו בחוקי-היסוד ואף קבעה את הפרמטרים לבחינה האם הם עומדים בתנאי זה. הוא הוסיף שחוקי-היסוד מוסיפים וקובעים כי כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שמפורטות בהם. ברק גם גילה שמי שהשתמשו ראשונים במונח "מהפיכה חוקתית" היו שר המשפטים דן מרידור ופרופ’ קלוד קליין. "אינני יודע מי משניהם היה הראשון אך זה לא הייתי אני", הדגיש.

 

ברק הוסיף וציין שהוא תומך בכך שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ורק שלו. עם זאת, לדעתו חקיקתו של חוק הלאום מיותרת אלא שאם הוא נחקק יש להוסיף הוראת שוויון של כל הנמצאים בישראל. הוא התייחס לטענה שהוראת השוויון מצוייה ממילא בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו שמורה כי כל אדם זכאי להגנה על כבודו. ברק ציין שזהו ניסיון לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה. הוא הזכיר שהמילה שוויון הוצאה מהצעת החוק בלחץ המפלגות החרדיות. "נכון שפסקתי שחוק-היסוד אוסר על הפליה של אדם באופן שפוגע בכבודו, ואולם אז תקפו אותי והאשימו אותי באקטיביזם שיפוטי. לא ייתכן שעכשיו יימנעו מהכנסת עקרון השוויון בנימוק ש’ברק כבר פסק שהוא מופיע בחוק-היסוד’ ".

 

לסיום האירוע סיפק פרופ’ מעוז, דיקן בית הספר למשפטים במרכז האקדמי פרס, פיקנטריה. בשנת 1995 הגישו סיעות הליכוד והמפד"ל הצעת אי-אמון בממשלת רבין בטענה שזו מפקירה את בטחון המדינה. בנמקו את ההצעה ציין ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, כי הממשלה הסכימה לנסיגה כוללת מרמת הגולן. הוא הוסיף כי יש בידו מסמכים המוכיחים כי לרמטכ"ל שיצא לשיחות בוושינגטון ניתנו הנחיות שהיה בהן וויתור על התנגדותה של ישראל להכנסת כוחות זרים לרמת הגולן ולנסיגה מן החרמון. שר החוץ, שמעון פרס, הכחיש את הדברים וציין שטענתו של נתניהו היא "בלוף". בתגובה שב נתניהו לדוכן הכנסת וקרא מתוך מסמך מסווג כ"סודי ביותר", הידוע כ"מסמך שטאובר", דברים שמוכיחים את טענתו.

 

היועץ המשפטי לממשלה סירב לפתוח בחקירה פלילית בנימוק שלנתניהו עומדת חסינות. ח"כ רם כהן עתר לבג"ץ וזה דחה את העתירה. את פסק-הדין שאישר שלנתניהו עומדת חסינות כתב הנשיא ברק. ועוד צימוק: את עמדת היועץ המשפטי שהתנגדה להסרת החסינות הציג שי ניצן.

 

 

2 תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
  1. 1
    קשה הבנה? ככה קורה כשהגולם קם על יוצרו!!!

    יעקב 16/06/2019 22:41

  2. 2
    מסתבר שהבוחרים קובעים והם כבר בחרו,

    מעריכה מאוד את פרו' יובל שהודיע שיתעטף בדגל המדינה וישכב על כביש 1, אם הנושא אכן יעלה בפועל, כן, כן, זה אותו דגל בו נעטפים ארונות חללי מערכות ישראל|14| אגב, סיפר שבניגוד לעמדת סבו, התגייס, והשתתף במלחמת לבנון והרג את מי שצריך היה להרוג בקרבות.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    פרפר כחול 27/05/2019 15:36