הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבת שוקי הון של לאומי, בראשות ד"ר גיל מיכאל בפמן מתפרסמת היום. כלכלני הבנק אומרים כי מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עלה פחות מהתחזית, אך שלושת המדדים שלפני כן עלו מעבר לחזוי. רמות האינפלציה בפועל והאינפלציה הצפויה מצויות בתוך יעד יציבות המחירים 1-3%, ובקרבת הגבול התחתון של טווח זה.
האינפלציה במונחי "מדד ליבה" (ללא אנרגיה ופירות וירקות) מצויה מעט מתחת לגבול התחתון של היעד. עליית מדד המחירים לצרכן מובלת על ידי רכיב "הבלתי סחירים", שעולה בקצב שנתי של יותר מ-2% ואילו הרכיב "הסחיר" (המיובא) כמעט ואינו עולה וזאת עקב תיסוף השקל מול סל המטבעות בכ-6% מראשית השנה.
בהקשר זה, נציין כי בנק ישראל, כפי הנראה, מכוון להגעת האינפלציה למרכז יעד היציבות – 2% – ולכן מייחס חשיבות לכך שהאינפלציה תהיה במגמה אשר מובילה להתכנסות עתידית (גם אם איטית והדרגתית) ליעד זה, מה שבינתיים עדיין לא קורה בפועל.
האינפלציה התייצבה מאז אמצע 2018 על קצב של קצת מעל 1%, ולא ברמה גבוהה יותר, בעיקר עקב תיסוף השקל. מצב שבו השקל יושפע מאירוע כלכלי עולמי ו/או גיאופוליטי חריף יכול להביא להיחלשות מהירה של המטבע, זאת כפי שהיה ב-2007, 2009, 2013, 2015 – תקופות שבהן שער החליפין האפקטיבי של השקל פוחת במהירות בשיעורים של 7.5-12.0%; ואז עלולה לבוא האצה מהירה ומפתיעה באינפלציה, גם אם זמנית, שעשויה להוות אתגר לבנק ישראל בטווח הקצר.
הצמיחה ברביע הראשון של 2019, שהייתה חזקה, הושפעה במידה ניכרת מיבוא מוגבר של כלי רכב. לפי חטיבת המחקר של בנק ישראל, בנטרול רכיב זה במלואו, התוצר המקומי צמח ברביע הראשון בקצב נמוך מ-3%, שהוא על-פי בנק ישראל קצב הצמיחה הפוטנציאלי של המשק .
בהקשר זה, נציין כי באפיזודה הקודמת של גל רכישות כלי רכב (ברביע הרביעי של 2016), חטיבת המחקר של בנק ישראל העריכה את התרומה השנתית של רכיב זה לצמיחה באותה שנה (2016) ב-0.5%, זאת בעיקר הודות לעלייה במיסוי ובערך המוסף של היבואנים. נוכח תחזיות לצמיחה של מעט יותר מ-3% במהלך 2019, ייתכן כי שנה זו תסתכם בצמיחה נמוכה מ-3%, בניכוי יבוא כלי רכב, קצב נמוך בהשוואה לשנים קודמות.
הסיכונים הגלובאליים עלו, זאת בדגש על החרפת "מלחמת הסחר" בין ארה"ב לסין, וסביבה עולמית לא יציבה ורוויית סיכונים לפרק זמן ממושך עלולה להוביל לדחייה של העלאת הריבית הבאה.
לסיכום, נראה שבנק ישראל נותן משקל מכריע כרגע לתוואי שער החליפין האפקטיבי של השקל והמשך התיסוף יכול להשפיע מאוד על ההחלטה הבאה של הריבית. נראה כי משקל רב ניתן גם לקצב הצמיחה הנמוך מהפוטנציאל ולסיכונים הנובעים מהמצב הגלובאלי, לעומת משקל נמוך יותר הניתן לסביבת האינפלציה הנוכחית.
למרות האמור, להערכתנו, חלון ההזדמנויות להעלאת ריבית עדיין נותר פתוח במידה מסוימת וסביבת האינפלציה במדד חודש מאי, שתהיה ידועה לפני החלטת הריבית הקרובה (יולי 2019) עדיין תהיה עקבית עם תנאים להעלאת ריבית. לאחר מכן, חלון זה צפוי להיסגר, זאת על רקע התחזית שלנו לירידה משמעותית של סביבת האינפלציה במחצית השנייה של 2019 ובעיקר ב-2020, דבר אשר צפוי למתן את המשך תהליך העלאת הריבית בעתיד.
בהקשר זה, יש להדגיש כי בנק ישראל עלול לשמר תנאים מוניטריים מרחיבים מדי לאורך פרק זמן ארוך מדי (ריבית ריאלית שלילית למשק המצוי בצמיחה נאה), וזאת תוך הגדלת הסיכונים לבועות מחירי נכסים וערעור מידת היציבות הפיננסית.