הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבת שוקי הון של לאומי, בראשות ד"ר גיל מיכאל בפמן עוסקת במדד המשולב לבחינת מצב המשק, שעלה בחודש מרץ 2019 בכ-0.29%, שיעור עלייה דומה לזה של החודשים ינואר-פברואר. הרכיבים העיקריים שתרמו לעליית המדד המשולב, הם: יצוא סחורות, יבוא מוצרי צריכה וייצור תעשייתי.
ברביע הראשון של 2019 המדד המשולב צמח בקצב של כ-3.6% (במונחים שנתיים) – שיעור הצמיחה הגבוה ביותר מאז הרביע הראשון של 2018 – לעומת קצבי צמיחה של כ-3.0% וכ-3.2% בשני הרביעים הקודמים.
לאור המתאם החיובי הגבוה בין שיעורי הצמיחה של המדד המשולב לבין שיעורי הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי (שלא כולל את היבוא בניגוד למדד המשולב), ניתן לצפות כי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של 2019, שעתידים להתפרסם במהלך החודש הבא, בסמוך להחלטת הריבית הקרובה ב-20.5.19, יצביעו על צמיחה בקצב מהיר יותר בהשוואה לרביעים קודמים, גם בנטרול ההשפעה החיובית הצפויה של יבוא כלי הרכב ברביע הראשון.
התפתחות זו, אם אכן תתרחש, לצד מכלול הנתונים החיוביים יחסית שפורסמו בעת האחרונה באשר לפעילות הכלכלית ברביע הראשון של השנה (בהם תעסוקה וסחר חוץ שנסקרים בהרחבה בפסקאות הבאות), עשויים להוות גורם אשר יתמוך במהלך של העלאת ריבית מצד הוועדה המוניטארית של בנק ישראל בישיבה הקרובה.
אנו מעריכים כי מרבית הנתונים תומכים, בעת הנוכחית, בהעלאת ריבית בישיבה הקרובה, אם כי, לנתונים הצפויים להתפרסם עד אז, ובכלל זה: נתוני הצמיחה ברביע הראשון, מדד המחירים לצרכן של חודש אפריל וההתפתחויות הצפויות בחו"ל, יהיה כפי הנראה משקל לא מבוטל בהחלטת הוועדה.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמדים כי שיעור האבטלה בכלל המשק (גילאי 15+) ברביע הראשון של 2019 עמד על 4.1% לעומת 4.2% ברביע הקודם. כמו כן, שיעור האבטלה בקרב גילאי העבודה 25-64, הקבוצה בעלת ההשפעה העיקרית על שוק העבודה וכן על הביקושים המקומיים במשק, עמד על 3.6% לעומת 3.7% ברביע הרביעי של 2018. במקביל, נציין כי שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה בקרב שתי קבוצות גילאי העבודה עלו לרמות שיא של העת האחרונה (64.1% בגילאי 15 ומעלה ו-80.7% בגילאי 25-64).
בנוסף, הנתונים מצביעים על עלייה מסוימת בהיקף קליטת המועסקים בהשוואה לרביעים קודמים, התפתחות אשר מתיישבת עם האינדיקטורים להאצה בקצב ההתרחבות של הפעילות הכלכלית בתחילת 2019.
בחינה של שיעורי האבטלה לפי מחוזות, מעלה כי שיעורי האבטלה ירדו ברביע הראשון של 2019 במרבית המחוזות שהתאפיינו בשיעורי אבטלה גבוהים יחסית, ובהם: ירושלים, חיפה והדרום, התפתחות אשר תרמה לצמצום הפערים בשיעורי האבטלה בין המחוזות השונים. לאור זאת, ניתן לומר כי הרחבות הפעילות הכלכלית בתחילת 2019 לא מרוכזת במרכז הארץ בלבד אלא במרבית האזורים.
לסיכום, ברביע הראשון של השנה נרשם שיפור מסוים בנתוני התעסוקה, אשר מתיישב עם נתוני פעילות אחרים, ובהם: המדד המשולב, יצוא הסחורות והשירותים ועוד. המשך התרחבות הפעילות בקצב מהיר יחסית עשוי לתמוך בגידול במספר המועסקים ובירידה מסוימת בשיעור האבטלה, המשקף כבר כעת משק הקרוב ל"תעסוקה מלאה", גם בחודשים הבאים.
נתוני סחר החוץ לרביע הראשון של 2019 היו חיוביים יחסית, ומצביעים הן על התאוששות ביצוא הסחורות והן על המשך התרחבות הפעילות הכלכלית במשק, אשר באה לידי ביטוי בעלייה רוחבית ביבוא הסחורות, גם בנטרול יבוא כלי רכב. במידה שמגמה זו תימשך, יהיה בכך כדי לתמוך בתרומה להאצת קצב צמיחת התוצר המקומי וכן בעליית העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. במבט קדימה, אנו מעריכים כי יצוא הסחורות, ובפרט היצוא התעשייתי, צפוי לצמוח ב-2019 בקצב דומה לזה של 2018, ומתון ביחס לממוצע הרב-שנתי.