חברת המדדים הגלובלית FTSE הודיעה ששוק האג"ח בישראל קרוב להיכלל במדד האג"ח העולמי שלהם (WGBI ) כיוון שהיא קרובה לעמידה בתנאי הסף, הכוללים סכום היקף כספי של: מעל 50 מיליארד דולר, מעל 40 מיליארד אירו ומעל 2.5 טריליון ין יפני. עד כה שוק האג"ח הישראלי לא עמד בתנאי הסף במח"מ לתקופה של מעל שנה בהיקף הדולרי, אולם על פי הערכות FTSE , שוק האג"ח הישראלי צפוי להגיע לתנאי הסף בקרוב.
מבחינת התהליך, מרגע ההכרזה, השוק הישראלי נכנס למעקב MONITORING לתקופה של שלושה חודשים. במהלך תקופה זו בוחנים את מידת העמידה של ישראל בתנאי הסף. אם ישראל תעמוד בתנאים, הרי ששלושה חודשים לאחר תקופת המעקב, (כלומר בעוד שישה חודשים) ישראל תכנס למדד הנ"ל. האיגרות שיוכנסו למדד הינן שקליות לא צמודות בלבד, עם טווח של שנה ומעלה ועם היקף מונפק של 5 מיליארד ₪ ומעלה.
גיל בפמן הכלכלן הראשי של לאומי אומר כי להערכת כלכלני הבנק, משקלו של שוק האג"ח הישראלי במדד צפוי לעמוד על בין 0.2% - 0.3% , השקולים לכ- 2 מיליארד דולרים שצפויים להיכנס לשוק האג"ח הישראלי (נכסי הבסיס שבמדד מסתכמים בכ- 3 טריליון דולר ובנוסף ישנו סכום גדול מאוד של נגזרים על מדד זה). לכך עשויות להיות השפעות על שוק האג"ח ועל שוק המט"ח בישראל, וכתוצאה מכך גם על משתני מאקרו נוספים כגון: אינפלציה, יצוא, צמיחה ועוד.
מבחינת המשקיעים במדד זה, מדובר בעיקר במשקיעי אסיה. פוטנציאל ההשקעה הפסיבי הוא כ- 1.5-2.0 מיליארד דולר וההיקף האקטיבי צפוי להיות גדול עוד יותר. בחלק הפסיבי, מדובר בכניסה מהירה יחסית של כספים, עם הצירוף בפועל של ישראל למדד, כלומר בעוד כשישה חודשים, כאמור לעיל.
בחלק האקטיבי, נראה שהתהליך יהיה פרוש על פני זמן, ויתכן שיתחיל כבר בקרוב, על מנת שלא לרכז קניות במועד מסוים (בעוד שישה חודשים), שבו שערי האג"ח יתייקרו והשקל יתחזק.
הגידול בביקוש לאג"ח של ממשלת ישראל לטווחים השונים צפוי להוביל לעלייה במחירי האג"ח, שנראה שכבר החלה. בהקשר זה, יש לציין כי בהתחשב בהיקפי הפעילות בשוק האג"ח המקומי, כניסה של כספים בהיקף האמור בפרק זמן קצר עשויה להיות משמעותית. עם זאת, במידה וההשקעה תיפרס על פני פרק זמן ממושך יותר, ניתן יהיה לצפות להשפעות מתונות יותר.
בטווח הקצר, המשקיעים הזרים ירכשו את האג"ח המקומיות בשקלים, ולשם כך יצטרכו להמיר את הדולרים לשקלים – משמע, גידול בהיצע המט"ח של המשק.
"פתיחת" שוק האג"ח הישראלי בפני משקיעים בינלאומיים, שקודם לכן, לפני הכניסה ל- WGBI , לא רכשו אג"ח ישראליות, משמעותה היווצרות של ביקוש "חדש". ניתן, בסייגים מסוימים, לראות בשינוי "מבני" זה, עם כללי משחק חדשים, מהלך שתוצאותיו דומות להרחבה מוניטרית שנגרמת עקב רכישה מאסיבית של אג"ח, בדומה לתהליך שקרה בהתערבויות ה- QE בארה"ב, אירופה ומקומות נוספים. עם זאת, מדובר במהלך פחות מתוכנן מאשר במהלך מתמשך של QE , אליו גם נלווית הרחבה מוניטרית.
יתר הגורמים קבועים, התוצאה בטווח הבינוני, של ירידה מסוימת בתשואות הארוכות של האג"ח של ישראל, יכולה להיות של החלשת מידת האטרקטיביות של השקל; לדוגמא: משקיעים ישראליים שיעדיפו אג"ח אמריקאי ב- 2.5% תשואה על פני אג"ח ממשלת ישראל בתשואה של סביב 2.0% . לכן, כאשר אנו בוחנים את ההשפעה הכוללת הצפויה על שער החליפין של השקל בטווח הבינוני, שתי ההשפעות המתוארות לעיל יכולות למתן האחת את השנייה. יש לזכור את תנאי הרקע הטובים של המשק הישראלי שפועלים להמשך התחזקותו של השקל - חשבונות חוץ חזקים של ישראל, התקדמות לקראת הפעלת שדות גז חדשים, ונתוני צמיחה חזקים יחסית.
בכדי לאמוד את ההשפעה הצפויה של היכללותה של ישראל ב WGBI על שוק האג"ח הישראלי בחנו את השפעתו על המדינה האחרונה שנכנסה למדד והיא דרום אפריקה.
דרום אפריקה עדיין כלולה בפועל במדד האג"ח העולמי החל מחודש אוקטובר 2012 . משקל שוק האג"ח של דרום אפריקה ב WGBIעמד עם כניסתה על 0.45% . עיקר ההשפעה על שווקי האג"ח במדינה היה מרגע ההכרזה באשר לבחינת הצטרפותה ל WGBI ועד להכללתה בפועל. זוהי תקופת המעקב – MONITORING. יש לציין שמשך הזמן בין ההכרזה ועד ההצטרפות הרשמית עשוי לעמוד על בין 5-6 חודשים.
בחודש אפריל 2012 דרום אפריקה עמדה בתנאי הכניסה והיתה מועמדת להיכלל במדד. לאחר מכן ביוני 2012 פורסמה הודעה שדרום אפריקה תיכלל בWGBI החל מאוקטובר 2012. בתקופה שבין יוני לאוקטובר, השפעות המהלך הורגשו בשווקי האג"ח והמט"ח תך ירידה בתשואות על האג"ח. עיקר הירידה התרחשה בחודשיים שלאחר ההכרזה.