האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות, יניב חברון, מפרסם היום סקירה שבועית. מעיקרי הסקירה:
"קיים תרחיש בהסתברות סבירה שבסופו של דבר בריטניה לא תעזוב את האיחוד, אלא תיזרק מהאיחוד. המשמעות היא כמובן יציאה מהאיחוד ללא הסכמים, "Hard Brexit", מה שיוביל לצניחה של הלירה סטרלינג, לירידות חדות בשוק הבריטי, להעלאת מכסים אוטומטית של האיחוד על ייבוא מבריטניה, לאי וודאות ענקית בסקטור הפיננסים האירופאי והגלובלי, והכי חשוב - ישים את בריטניה בנקודת מוצא לחוצה וגרועה מאוד למשא ומתן עם האיחוד האירופאי לגבי תנאי סחר עתידיים.
אחרי שהפרלמנט הבריטי דחה בפעם השלישית את ההצעה של ראשת הממשלה תרזה מיי ליציאה מהאיחוד האירופאי, אי הוודאות עולה והבריטים עוסקים באפשרויות שלפניהם:
1. התרחיש הסביר ביותר הוא שבריטניה תבקש מהאיחוד האירופאי הארכה ארוכה ומשא ומתן מחודש עם האיחוד לטובת יציאה מסודרת מהאיחוד. הפרלמנט הבריטי לא זקוק להצבעות עבור האופציה הזו, אבל הוא זקוק להסכמה של האיחוד - שלא בטוח שתתקבל.
2. תרחיש נוסף הוא שרגע לפני ה-12/4 הפרלמנט הבריטי ירצה להימנע מיציאה מהאיחוד ללא הסכם, ולכן יקבל בסופו של דבר את ההסכם של תרזה מיי כפי שהוא, ללא שינויים נוספים. זהו תרחיש גרוע עבור בריטניה שכן ברור שזו החלטה שתתקבל מתוך מצוקה, שהרי זהו הסכם שנדחה רק מספר ימים קודם לכן.
3. תרחיש סביר נוסף הוא הצבעה על בחירות כלליות שעשוי להגיע מכיוונה של תרזה מיי, שתבקש להעלות הצבעת אי אמון וברוב של שני שליש לנסות ולפרק את הממשלה וללכת לבחירות.
4. אם לא בחירות, אז אולי משאל עם מחודש, בדומה לזה שנעשה בשנת 2011. הפעם המשאל עשוי להיעשות בשתי גרסאות שונות:
o להצביע בעד או נגד ביטול החלטת משאל העם הקודמת.
o להצביע בעד ההסכם של ראשת הממשלה תרזה מיי ליציאה מהאיחוד, או להישאר באיחוד.
במידה ותוצאות משאל העם הינם לבטל את היציאה מהאיחוד, הוא מתבטל אוטומטית ללא צורך באישור מהאיחוד, לפי החלטת בית המשפט הגבוה לצדק האירופאי.
5. תרחיש נוסף עוד יותר בלתי סביר הוא שהפרלמנט הבריטי יחליט לבטל באופן חד צדדי את היציאה מהאיחוד וגם בתרחיש זה כמובן אין צורך באישור של האיחוד האירופאי.
בשורה התחתונה, נראה כי הפרלמנט הבריטי נמצא בעמדה נחותה מול האיחוד האירופאי, שעשוי לנצל זאת לטובתו".
ההמלצות עיקריות מסקירת אלומות:
1. סיכון מח"מ גבוה – בנק ישראל באיחור ועשוי בהסתברות גבוה להפתיע ולהעלות את הריבית בקצב מהיר יותר בשנתיים הקרובות, בעקבות התעוררות האינפלציה ומחשש ששעון החול ל"נרמול מונטרי" מתקצר.
2. אחזקה במניות – אחרי עליות של 13% מתחילת השנה ויותר מ-20% מהשפל, אפשר להוריד הילוך/חשיפות – טריגר הבא לעליות/ירידות עשוי להגיע מכיוון ארה"ב-סין.
3. הצמדה – רצוי לשמור על משקל עודף של האפיק הצמוד על חשבון השקלי. אחרי שני מדדים שהפתיעו לטובה, המומנטום החיובי של האינפלציה צפוי להמשך.
4. שווקים מתעוררים – השוק הסיני נותר מבחינתנו בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר לעליות. הסיכון/סיכוי תלוי בתוצאות השיחות (העיקר שלא יהיה כישלון).
5. מחירי נפט – המשיכו לעלות בשבוע האחרון והגיעו לרמה של 60 דולר.
6. סיכון מח"מ גבוה – בנק ישראל באיחור ועשוי בהסתברות גבוה להפתיע ולהעלות את הריבית בקצב מהיר יותר בשנתיים הקרובות, בעקבות התעוררות האינפלציה ומחשש ששעון החול ל"נרמול מונטרי" מתקצר.
7. אחזקה במניות – אחרי עליות של 13% מתחילת השנה ויותר מ-20% מהשפל, אפשר להוריד הילוך/חשיפות – טריגר הבא לעליות/ירידות עשוי להגיע מכיוון ארה"ב-סין.
8. הצמדה – רצוי לשמור על משקל עודף של האפיק הצמוד על חשבון השקלי. אחרי שני מדדים שהפתיעו לטובה, המומנטום החיובי של האינפלציה צפוי להמשך.
9. שווקים מתעוררים – השוק הסיני נותר מבחינתנו בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר לעליות. הסיכון/סיכוי תלוי בתוצאות השיחות (העיקר שלא יהיה כישלון).
10. מחירי נפט – המשיכו לעלות בשבוע האחרון והגיעו לרמה של 60 דולר.