סיפור הברקזיט הולך ומסתבך ושעון החול הולך נראה יותר ויותר כמו פצצה מתקתקת. הדרמה, כמו תמיד, תגיע סמוך לדקה התשעים בסוף החודש. אז יסתיימו השנתיים מאז הפעלת סעיף 50 המפורסם שהוציא לפועל את החלטת רצון העם הבריטי ממשאל העם ב 23 ליוני 2016.
תרזה מיי, הדמות הטראגית שהתנגדה לברקזיט, נאלצת לסחוב על גבה את המהלך הכושל מהצבעה אחת לשנייה, תוך שהיא שורפת כל אשראי פוליטי שהיה לה בבריטניה ואל מול האיחוד. בשלב זה גם תומכי הברקזיט וגם מתנגדיו מסכימים שהפתרונות שהוצעו עד כה רעים כולם, בבחינת זה נבלה וזה טריפה. ולכן קיים קושי אדיר להביא לפריצת דרך כשכל האלטרנטיבות רעות.
אפשר ללמוד הרבה על דינמיקה של משאלי עם, פופוליזם פוליטי ולהפיק את הלקח שכשמוכרים חזון מרחיק לכת לא תמיד אפשר לספק את הסחורה. או כמו במקרה הזה, הסחורה מאוד שונה ממה שצוייר לציבור ע"י מובילי קמפיין הברקזיט. אבל כל זה לא מסיט ולו במעט את הרכבת הדוהרת אל הקיר.
כדי לקנות קצת זמן, תרזה מיי מבקשת הארכה מהאיחוד עד ל 30 ביוני (הארכה קצרה יש לומר). ההארכה צריכה להתקבל פה אחד והסיכוי לכך לא גבוה כי באיחוד לא מאמינים שבכוחה לייצר פתרון בטווח הזמן הנוסף.
החשש המשמעותי ביותר כעת, הוא יציאה ללא הסכם. אז ב-1 באפריל, וזו כמובן איננה מתיחה, כל הסכמי הסחר, התעבורה, והיחסים המוסדרים שבין בריטניה לאיחוד יפקעו ללא תחליף. המשמעות של זה מרחיקת לכת בקנה מידה עצום. משאית עם פסטה או תרופות לא תוכל לחצות את הגבול, מטוס עם תיירים לא יוכל לנחות בהית’רו, שחקן כדורגל זר לא יוכל לעלות לשחק, בנקאי לא יוכל להרים טלפון ולייעץ ללקוח בפריז. ואלו דוגמאות בודדות.
אגירת המזון והמצרכים כבר החלה, חיילי מילואים בהיקפים יוצאי דופן כבר גוייסו כדי לנסות ולשמור על הסדר בתרחיש של יציאה ללא הסכם.
השוק נותן סבירות לא גבוהה לתרחיש זה, וזה ההסבר ליציבות היחסית בפאונד שנסחר מעל 1.30 לדולר, ועלול בקלות להידרדר אל מתחת ל 1.20 או אפילו 1.10 באפריל ללא הסכם.אם כך, נותרנו עם התרחיש הבא שמסביר מדוע הפאונד לא מתרסק:
אם ע"י התפטרות של תרזה מיי ופיזור הפרלמנט והקדמת הבחירות ממאי, או בדרך נס אחרת... רצון העם לא יכובד. הברקזיט עלול להתמסמס... ואז הפאונד עשוי לחזור לרמות טרום ההצבעה שהתחילה את הכל – 1.45.
אנחנו נמשיך לעקוב ולכסוס ציפורניים ואולי יותר מכך - לשמוח שאצלנו הבחירות מתקיימות אחת לארבע שנים (בערך...). כי בין אם ההיפרדות של בריטניה מול האיחוד תקרה עם הסכם או בלעדיו, או לא תקרה בכלל - את הממלכה המאוחדת היא כבר קרעה מבפנים.