כלל פיננסים: הסיכון באג”ח ממשלתיות בעולם עשוי לעלות

כלל פיננסים בסקירה עולמית יומית של אמיר כהנוביץ’: בצאת המשקיעים מהאג"ח הממשלתי התשואה ל-10 שנים הגיעה אתמול ל-4.01%.

ב-24 למרץ, כשיצאתם מוקדם מהעבודה כדי להספיק לקנות מצות, רשמו אגרות החוב הממשלתיות בארה"ב ירידות חדות. הירידות הגיעו על רקע הנפקה של 42 מיליארד דולר ל-5 שנים שהאכזבה ממנה הייתה גבוהה (ההבדל בין התשואה שנקבעה בה לבין ממוצע התחזיות המוקדמות היה הגבוה ביותר מאז יולי האחרון). כמו כן, הביקוש להנפקה מצד בנקים מרכזיים היה הנמוך ביותר מזה שמונה חודשים. אם זה לא מספיק ברקע הייתה גם הורדת דירוג האשראי לממשלת פורטוגל (ע"י סוכנות פיץ’) מה שאותת למשקיעים שהסיכון באג"ח ממשלתיות בעולם עשוי לעלות. ואם באזובים נפלה שלהבת כדאי לארזים להתחיל לפחד שהיא תתפשט גם אליהם. התשואות על אג"ח ל-10 שנים זינקו באותו יום מ-3.68% ל-3.85%, אך לאחר מכן הצליחו לשמור על יציבות מסוימת. היציבות הזו לא נשמרה לאורך זמן כשבסוף השבוע האחרון נתוני מאקרו טובים, בניהם מדד מנהלי הרכש בסקטור התעשייה (59.6 לעומת צפי ל-57 נק’) ובמיוחד נתוני שוק העבודה שהצביעו על העלייה החדה ביותר מזה 3 שנים במספר המשרות בארה"ב, העבירו את המשקיעים אל האפיקים המסוכנים יותר וליציאה מאגרות החוב הממשלתיות. התשואה על האג"ח ל-10 שנים עלתה במהלך המסחר אתמול לרמתה הגבוהה מאז ה-16 באוקטובר 2008 -4.01% ולפי הערכות קונצנזוס החזאים תגיע ל-4.2% עד לסוף שנה.

ארה"ב- המרווח בין אג"ח קונצרניות בדירוג השקעה לממשלתיות המשיך לרדת

למרות הזינוק החד האמור בתשואות על האג"ח הממשלתיות בארה"ב, הקונצרניות בדירוג השקעה עדיין מצליחות להתחמק מפגיעה ישירה כשהמרווח התשואות בניהן לבין הממשלתיות ממשיך להצטמצם. עפ"י אינדקס אגחי"ם של בנק אוף אמריקה, המרווח בין השתיים ירד ל-1.59% (נב.) הנמוך ביותר מאז נוב’ 2007, וביחס ל-6.56% בשיא בנוב’ 2008. המשך ירידת המרווח מאותת כי בטווח הקרוב האג"ח הקונצרניות עשויות עדיין לשמור על כוחן, אך מצד שני שחליפת ה"סופר פאוואר" שלהן מתחילה להישחק. כך שלמי שלא מתאים לשבת על אג"ח ממשלתיות אולי כדאי לעבור לדירוגים נמוכים יותר.

הבוקר חוזרות האג"ח הממשלתיות בארה"ב להתחזק מעט, לאחר נתונים שהצביעו על זינוק ברזרבות המט"ח בעולם:

זינוק ברזרבות המט"ח בעולם – לאן ילך הכסף? במערכה הראשונה יש כסף, מה יקרה בהמשך ? סיכום נתונים של בלומברג מראה כי הגידול ברזרבות המט"ח בעולם הוא החד ביותר מאז מרץ 2008, עת נפל בנק ההשקעות בר-סטרנס. שיעור הגידול ברזרבות הגיע ב-12 החודשים האחרונים ל-18% והביא את סך הרזרבות ל-7.8 טריליון דולר. גם בנק אוף אמריקה וגם רויאל בנק אוף סקוטלנד מעריכים כי הגידול ברזרבות יימשך ובמיוחד ע"י מדינות אסיה. גידול זה צפוי להערכתם לתמוך בתקופה הקרובה באג"ח הממשלתיות, למרות המשך הבעיות שעשויה יוון ליצור להן. מי שבטוח רוצה שהערכות אלה יתממשו הוא אובאמה שכבר כיום נשען על משקיעים זרים שמחזיקים חצי מהחוב האמריקאי של 7.4 טריליון דולר, הציפיות הן שהמשקיעים הזרים ימשיכו לממן את החוב האמריקאי ולמחזר את הנפקות החוב הישנות. אני אומר, למה לקחת סיכון, זה גל שמתחיל להראות סימני שבירה, שמישהו אחר יממן את החוב האמריקאי.

מדיניות מוניטרית בעולם – עוד סימנים לצמצום

אוסטרליה מעלה הבוקר שוב את הריבית, ל-4.25%, העלאה החמישית מתוך ששת החלטות הריבית האחרונות. לאוסטרליה, שהייתה המדינה הראשונה ועד כה כמעט היחידה מתוך מדינות ה-G-20 שחזרה למדיניות מוניטרית מצמצמת, יש לא מעט סיבות לעשות כן, נתוני שוק העבודה חזקים, מחירי הדיור והסחורות בעליה והציפיות האינפלציוניות מתחילות להרים ראש, מספיק שתשימו לב למחיר הנפט שהגיע הבוקר ל-86.5 דולר ותראו שיש התחממות מחירים. מדיניות הריבית באוסטרליה מושכת כיום תשומת לב רבה בעיקר משום שאוסטרליה הפכה להיות הסמן הימני בכל הנוגע למדיניות מוניטרית מצמצמת והיא מאותת עבור המשקיעים על הלחצים להעלאות ריבית גם במקומות אחרים בעולם. בארה"ב מתגברות שוב הערכות כי הריבית תועלה עוד השנה, כאשר החוזים העתידיים מאותתים הסיכוי שהיא תועלה כבר בספטמבר הוא 53%. ביפן הנתונים מעודדים גם את קובעי המדיניות שם למתן את הצפת הכסף בשוק, וגוברות הערכות כי מועצת הבנק של יפן עשויה להפסיק לומר בפגישה שתיערך בשבוע הבא כי ההתרחבות הכלכלית "תישאר מתונה". כמו כן, נגיד הבנק המרכזי של יפן עשוי לדחות את ההחלטה להרחיב את הזרקות הנזילות של הבנק עד לפגישת המדיניות הבאה לקראת סוף החודש. כמובן שעדיין אין מה לפנטז על העלאת ריבית. הסימנים המתרבים בעולם על סיום תקופת הזרמת הכספים פוגעת בעיקר ביורו שעשוי להישאר לבד בסביבת ריבית נמוכה כשאצלו בגוש הצרות עדיין לא תמו, שיעור האבטלה ממשיך לעלות וחוצה לראשונה את רמת ה-10% ועל יוון מאיימים בהוצאה לפועל:

הבעיה ביוון עדיין לא נפתרה

בסוף השבוע שלפני היציאה לחג הסכימו מדינות האיחוד בשיתוף עם קרן המטבע הבינלאומית על כרית ביטחון לממשלת יוון. בעקבות כך ציפו המשקיעים שהנפקת החוב של ממשלת יוון בשבוע שלאחר מכן בסכום של 5 מיליארד יורו ל-7 שנים תרשום הצלחה. אלא שכגובה הציפיות כך גובה שונות ההצעות בהנפקה. השונות הגבוהה הצביעה על סטיית תקן גבוהה שהעידה על סיכון גבוה ברכישת האג"ח, המשקיעים כך התברר לא בטוחים עדיין לגבי יכולתה של יוון לעמוד בתשלומיה. גם הצהרותיו של ראש ממשלת יוון בשבוע שעבר כי "החלק הגרוע של המשבר ביוון כבר חלף" לא מנע מהתשואה על האג"ח היוונית ל-10 שנים לעלות מ-6.2% ביום שישי לפני שבועיים, ל-6.52% הבוקר. כעת צריכה יוון לגייס סכום של בין 5 ל-10 מיליארד יורו כדי לכסות את תשלום חובותיה בחודש מאי שיסתכמו ב-10 מיליארד יורו וב-32 מיליארד יורו בסך כל השנה הנוכחית, אנחנו נעבור היום לאסוף לה כסף.

מט"ח- היורו ממשיך להיחלש – 4.96 ש"ח

בתוך 4 וחצי חודשים התמוטט היורו אל מול השקל ביותר מ-13% וירד מ-5.7 ₪ ל-4.96 ₪, זהו ?

אבל למה לעשות דווקא ? סין וארה"ב

אני קורא לשלוח את סופר נני (מיכל דליות) לפתור את סכסוך ארה"ב-סין בנושא שערי החליפין. כבר 21 חודשים שהריב בין שתי הילדות נמשך וסין לא מוכנה לתת למטבע שלה להתחזק. אז נכון, ארה"ב התחילה, נכון, היא זאת שגרמה למשבר, אבל היי, זה היה בלי כוונה, גם היא נפגעה ממנו, זו לא סיבה להרביץ. סין מאד כועסת על המשבר שעשתה ארה"ב, בדיוק כשהיא הייתה בשוונג של צמיחה. אם ארה"ב הייתה אזרחית סינית בטח כבר היו סוקלים אותה באבנים בכיכר העיר או כורתים לה יד, או בעצם את שניהם ואז דורסים אותה בטנק ומסננים את השם שלה בגוגל. מבחינת סין ארה"ב צריכה לשלם את המחיר וקיבעה לה את שער חליפין ברמה נמוכה, כזאת שתפגע ביצואנים האמריקאיים (ותתמוך כמובן באלה הסינים). לא עזר הבכי של ארה"ב, ואפילו זה שהיא הלכה לגוש האירו וליפן לבקש ש"יגידו" לסין, זאת לא ויתרה. העמדה העיקשת בלטה במיוחד לאור הלחצים האינפלציוניים המקומיים שהחלו מתעוררים בסין שלחצו גם הם על שחרור שער החליפין המעוות, אבל נאדה, סין בשלה. ארה"ב שלחה את אובאמה "הכריש", התחננה, איימה במיסוי וכלום. עד שלאחרונה החליטה ארה"ב להרים את הראש השפוף ולקדם חקיקה שתקל על סיווג מטבעות כמטבע שמבוצעות בו מניפולציות, מתוך תקווה שיאפשר לה הפעלת כוח נגד סין וזה ישכנע את הסינים לשחרר. למהלך הייתה תוצאה הפוכה, סין ממש התעצבנה, ואם חשבתם שאתם מכירים את סין עצבנית, אז אתם ממש לא. המשקיעים לא רצו להיקלע לאמצע הריב והאמינו שארה"ב עשתה טעות וסין תעשה להם "דווקא", מה שגרר לירידה בחוזים העתידים על היואן. הריב היה יכול להמשיך להתרחב אלמלא לא הייתה מתפתחת במקביל גם בעיית אירן, מה שהפך לדילמת "אירן או יואן". עכשיו החלק המעניין והטוויסט של הסיפור: ברקע למריבות הילדותיות על המטבעות המשיכה ארה"ב לנסות לקבל את תמיכתה של סין להטלת סנקציות על אירן, מישהו בארה"ב חשב שאולי עדיף להניח לעת עתה לבעיית היואן ולהתרכז בבעיה האיראנית. כתוצאה מכך דחתה ארה"ב את פרסום הדו"ח שיכריז על סין כמניפולטורית בשוק המט"ח מה שהפלא ופלא הביא להתפתחות מפתיעה: המשקיעים החלו להאמין כי דווקא הרמת הידיים (הזמנית) של ארה"ב תגרום להתרככות סינית וזו תקדים את שחרור שער החליפין, דווקא, כדי להראות לארה"ב של מי המילה האחרונה ואם הם ויתרו על הדרישה לשחרור שער החליפין אז דווקא נשחרר אותו. החוזים העתידיים על היואן מגיבים הבוקר בעליות לרמה הגבוהה ביותר מזה חודשיים וחצי. מה סופר נני הייתה אומרת על זה...