לכבוד יום האישה הבינלאומי שיחול מחרתיים, מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על מצב הנשים בישראל. על פי הנתונים, בסוף שנת 2017 חיו בישראל 4.43 מיליון נשים. אחוז הנשים מעל גיל 15 המועסקות בשוק העבודה הגיע ל-59.8% לעומת 68.2% בקרב הגברים.
68.2% מכלל המועסקות עבדו במשרה מלאה (35 שעות שבועיות ומעלה) ו-31.8% עבדו בעבודה חלקית. בקרב הגברים לעומת זאת, 86.8% מועסקים במשרה מלאה. 6% מתוך הנשים שעבדו עבודה חלקית לא עשו זאת מרצונן, כלומר חיפשו באופן פעיל עבודה הכוללת יותר שעות בשבוע.
29.7% מהאמהות לילדים בגילאים צעירים עבדו במשרה חלקית. בקרב אמהות לילדים בני פחות מארבע הנתון גבוה יותר ועומד על 31.5%. 90.6% מהנשים המועסקות הן שכירות. ב-2018 היו בישראל 165 אלף נשים שעבדו כעצמאיות.
חלקן של הנשים המועסקות במקצועות אקדמיים הגיע ל-56.3%. חלקן של המנהלות מכלל המנהלים הגיע באותה שנה ל-33.8%. בתחום ההייטק עבדו 109 אלף נשים המהוות 34% מכח העבודה בתחום זה. כשבוחנים את משלחי היד ברמה מפורטת יותר נראה כי שליש מהנשים היו מועסקות במשלחי יד נשיים מסורתיים: מטפלות סיעודיות במשקי בית, אחיות מוסמכות, סייעות למורים, עובדות סוציאליות ויועצות בתחומי חברה ורווחה, מנהלות חשבונות, עובדות מזכירות, מנהלות משרדים, פקידות משרד כלליים, קופאיות ומוכרות כרטיסים, מורות בבתי ספר יסודיים, מטפלות לילדים, מורות לחינוך מיוחד ומחנכות לגיל הרך. ברוב המוחלט של משלחי היד הללו, הנשים היו יותר מ-80% מהמועסקים במשלח היד.
ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה שכירה הייתה 8,188 ש"ח ושל גבר שכיר – 11,928 ₪. הפער בהכנסה החודשית הממוצעת בין המינים עמד על 31.4% ובחישוב ההכנסה החודשית החציונית הפער הצטמצם ל-24.7%. חלק מהפער בשכר בין המינים נובע מהבדל במספר שעות העבודה -45 שעות עבודה בשבוע לגבר לעומת 37 שעות עבודה בשבוע לאישה. לפיכך, בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה הפער בין המינים הצטמצם ל-15.8%. ממוצע שנות הלימוד של אישה שכירה וגבר שכיר כמעט זהה - כ-14 שנות לימוד.
עוד עולה מהנתונים כי 90% מהנשים המועסקות מרוצות מעבודתן, אך בעניין השכר רק 56% מרוצות מהכנסתן.