חדשות אנליסטים

כלכלני לאומי: ”האינדיקטורים החודשיים מצביעים על התאוששות מתונה בצריכה הפרטית”

שנת 2018 הסתכמה בעודף בתנועות ההון הנכנסות נטו, התפתחות אשר תומכת בעוצמתו ארוכת הטווח של השקל

חדשות ספונסר 06/03/2019 14:53

א+א-

בסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבת שוקי הון של לאומי, בראשות ד"ר גיל מיכאל בפמן מתפרסמת היום אומרים כלכלני לאומי כי בחודשים האחרונים האינדיקטורים החודשיים לצריכה הפרטית, שכוללים רכישות מקומיות בלבד (ללא קניות אונליין מחו"ל ורכישות של ישראליים בחו"ל), מצביעים על התאוששות מסוימת בפעילות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

 

עם זאת, יש לציין שסביבת הצמיחה הנוכחית עדיין משקפת קצב התרחבות מתון בהשוואה לממוצע הרב-שנתי. ההתאוששות בולטת במדדי הרכישות בכרטיסי אשראי והפדיון ברשתות השיווק, כאשר מדד הפדיון בענפי המסחר הקמעונאי ממשיך להצביע על חולשה.

 

ישנם מדדים נוספים אשר עשויים להצביע על מגמה חיובית יחסית בצריכה הפרטית, ובהם: היקף שיא של יציאות ישראליים לחו"ל בתחילת 2019, דבר אשר מהווה אינדיקטור חיובי להוצאות משקי הבית המקומיים, אם כי, עשוי להצביע על מעבר של חלק מהצריכה של משקי הבית לחו"ל, ייתכן שעל חשבון צריכה בבתי עסק מקומיים; אמון הצרכנים נותר ברמה גבוהה יחסית ומצביע, בין היתר, על אופטימיות מצד משקי הבית לגבי מצבם הכלכלי; ויבוא מוצרים לצריכה שוטפת, אשר מצוי במגמה מתונה של עלייה.

 

במבט כולל, הצריכה הפרטית ממשיכה להתרחב, אם כי, בקצב מעט מתון יותר בהשוואה לשנים קודמות. מגמה זו החלה כבר ב-2018, בה קצב הצמיחה של הצריכה הפרטית ללא מוצרים בני-קיימא (רכישות כלי רכב בעיקר) היה הנמוך ביותר מאז שנת 2014. הסיבות שהובילו להתמתנות זו הינן, בין היתר, בלימה של תהליך השיפור המתמשך בסביבה המאקרו-כלכלית, לצד התמתנות בקצב הגידול של האשראי הצרכני. גורמים אלה צפויים להמשיך ולהשפיע על התפתחות הצריכה הפרטית גם בחודשים הבאים, ובשילוב עם אפשרות של העלאת מיסים והתייקרויות נוספות בחלק ממוצרי הצריכה בהמשך השנה, אנו צופים התמתנות בקצב הגידול של הצריכה הפרטית בשנת 2019, וייתכן שגם בשנים הבאות. כיוון שהצריכה הפרטית מהווה את קטר הצמיחה העיקרי של המשק בעת הנוכחית, התפתחות זו צפויה להשפיע לשלילה על קצב צמיחת התוצר המקומי בשנים הבאות.

 

חודש פברואר 2019 הסתכם בהיקף שיא של מספר כניסות תיירים לישראל. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בפברואר נכנסו לישראל כ-340 אלף תיירים (בדרך האוויר) – ההיקף החודשי הגבוה ביותר שנרשם לפחות מאז שנת 1995. נתון זה, אשר בא בהמשך למגמה החיובית בתיירות הנכנסת לישראל בשנים האחרונות, משקף עלייה של כ-5% ביחס לחודש הקודם ועלייה של כ-12% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. 

 

המגמה החיובית בתיירות הנכנסת בשנים האחרונות, אשר נתמכת ביציבות יחסית במצב הביטחוני, באה לידי ביטוי בביצועים חזקים יחסית במדדים השונים בענף המלונאות המקומי, כגון: היקף הלינות, הפדיון ושיעור התפוסה. בנוסף, התפתחות זו באה לידי ביטוי בעליית יצוא שירותי התיירות, גורם אשר תומך בצמיחה ובעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים (דרך חשבון השירותים). אולם, ייתכן כי מגמה זו לא תימשך בעוצמה דומה גם בשנים הבאות.

 

במבט קדימה, אנו מעריכים כי בשנים 2019-2020 היקף התיירות הנכנסת עשוי להיות מתון יותר בהשוואה לשנים 2017-2018. הערכה דומה מתקבלת גם מארגון התיירות העולמי של האו"ם (UNWTO), אשר צופה התמתנות בהיקף התיירות העולמי במרבית האזורים. אחת הסיבות לכך הינה תחזיות לצמיחה מתונה יותר בכלכלה הגלובאלית בשנים 2019-2020, ובפרט בקרב המדינות המפותחות, אשר הינן ספקיות התיירים העיקריות לישראל. לסיכום, להוציא מספר אירועי שיא במהלך השנה, בהובלת האירוויזיון שמתוכנן לחודש מאי, בשנים 2019-2020 קצב הגידול במספר כניסות התיירים עשוי להתמתן.

 

על-פי נתוני בנק ישראל, היקף ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים (FDI), הסתכם בשנת 2018 בכ-17.6 מיליארד דולר. היקף זה דומה לזה של שנת השיא 2017, והינו גבוה משמעותית בהשוואה לשנים קודמות. בסך הכול, שנת 2018 הסתכמה בעודף שיא של השקעות ישירות נכנסות נטו (תנועות נכנסות פחות יוצאות), גם על רקע ירידת היקף ההשקעות הישירות של ישראליים בחו"ל. נתונים אלה, אשר מצביעים על אמון המשקיעים הזרים בכלכלת ישראל, לצד העלייה הצפויה להתחיל במהלך השנה הקרובה בהיקף העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים של ישראל, תומכים בעוצמתו ארוכת הטווח של השקל, ולפיכך מגבילים את פוטנציאל הפיחות בשערו של השקל בטווח בינוני-ארוך.

 

מנגד, ההשקעות הפיננסיות הנכנסות נטו (תנועות נכנסות פחות יוצאות) הסתכמו בשנת 2018 בגירעון, אולם יש לציין שתנועות אלה מגודרות בחלקן, פעולה אשר מנטרלת חלקית את השפעתן על השקל. עליית הגירעון משקפת עלייה חדה בהיקף ההשקעות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל לרמה הגבוהה ביותר מאז 2014, אשר כפי הנראה נתמכה בעיקר בהתרחבות המשמעותית בפער הריביות בין ישראל לארה"ב. במבט לשנת 2019, נראה כי מגמה זו עשויה שלא להימשך בעוצמה דומה, בין היתר, על רקע הפחתת תחזיות הצמיחה למרבית המדינות המפותחות, לצד חששות מהאטה בפעילות הכלכלית בסין, אשר עלולה "להדביק" שווקים מתעוררים נוספים.

 

לסיכום, שנת 2018 הסתכמה בעודף בתנועות ההון הנכנסות לישראל נטו, דהיינו הפער בין השקעות ישירות ופיננסיות נכנסות ויוצאות, אם כי, היה מתון יותר בהשוואה ל-2017. נתונים אלה, הגם שהם אינם הגורם היחיד המשפיע על שע"ח, מהווים חיזוק לעוצמתו של השקל בטווח הארוך. במבט קדימה, ישנם גורמים אשר תומכים בהתחדשות מגמת התיסוף בשקל מסוף 2019 והלאה, ובהם: תחילת הפקת הגז הטבעי ממאגר "לווייתן", ציפיות להתחלתו של צמצום פער הריביות בין ישראל לארה"ב וההיחלשות הצפויה בקצב הצמיחה של המדינות המפותחות. לא מן הנמנע שככל שהשוק יקדים להעריך שגורמי תיסוף אלו עומדים להתממש בעתיד, ההשפעה בכיוון של התחזקות השקל בשווקים תוקדם, זאת כפי שיתכן וכבר בא לידי ביטוי בהתחזקות השקל מול סל המטבעות בכ-3% מראשית השנה.

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

כתבות נוספות

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה