בסקירת המאקרו השבועית של יניב חברון, אסטרטג ראשי של בית ההשקעות אלומות המתפרסמת היום אומר חברון כי הלחץ של בנק ישראל להעלות ריבית עשוי להפתיע את השוק, מה שיוביל לעליית התשואות בכל הטווח הקצר בינוני. האינפלציה ביעד וצפויה להתחזק.
"אני אתפלא אם בנק ישראל לא יעלה את הריבית כבר בחודשיים הקרובים" אומר חברון, המשק המקומי מאט, המשק האמריקאי מאט, הצמיחה בעולם נחלשת ואנחנו ככל הנראה בסוף המחזור של הצמיחה הגלובלית שהחל ב-2009 ועשוי להמשך עוד שנתיים או פחות. שעון החול של בנק ישראל לנרמול המדיניות המוניטרית המחזור הנוכחי הולך ומתקצר.
ההנחה המרכזית שלי, היא שבנק ישראל בדומה לבנק המרכזי הפדרלי נותן חשיבות "לצבירת תחמושת" ע"י העלאת ריבית, כדי להתמודד עם המשבר או המיתון הבא. הנחה זו הינה מנוגדת לדעה כלכלית שלי שריבית צריך לעלות רק שצריך כלומר שהאינפלציה מאיימת.
ציפיות האינפלציה מתבססות ביעד – האינפלציה בישראל לא מאיימת אבל נראה כי ישראל לא סובלת מאותה דפלציה שאפיינה את המשק המקומי בשנים 2014-2016. אומנם האינפלציה השנתית עומדת על 1.2% בלבד אבל היא צפויה לעלות לרמה של 1.7% לשנה בעוד שנתיים ע"פ הציפיות בשוק ההון ואולי האינפלציה עדיין לא התבססה ביעד אבל הציפיות אכן מתבססות ואם למדנו משהו מכהונת פישר – הציפיות חשובות יותר מהאינפלציה בפועל.
יכול להיות שבנק ישראל בכל זאת ירצה להפתיע – אומנם בבנק הבטיחו לנו תהליך שקוף יותר של נורמליזציה מוניטרית אבל להעלאות ריבית מפתיעות, עשויה להיות השפעה מתונה יותר על ציפיות הריבית מאשר לתוואי ברור, מה שעשוי למתן מעט את השפעת התיסוף שיכולה להיווצר בעקבות העלאת ריבית.
הפעילים בשוק המקומי מעריכים שבנק ישראל לא יוכל לעלות את הריבית במשק שכן צמצום פער הריביות מול הריבית האמריקאית, הינו וקטור חשוב שעשוי לחזק את מגמת התיסוף. אם להאמין להערכה זו, בנק ישראל לא יוכל לעלות את הריבית בשנים הקרובות שכן הבנק האמריקאי סיים את העלאות הריבית, מה שככל הנראה תמך בייסוף של השקל מול הדולר.
הערכה זו לא רציונלית, מה שאומר שבנק ישראל יצטרך להרים את הריבית חרף צמצם פער הריביות והשפעות הייסוף וכדי למתן אותן ייתכן והוא יעדיף להפתיע.
גם בריבית של 0.5%-0.75% - המדיניות המוניטרית עדיין מרחיבה - הבנק המרכזי בארה"ב השתמש בתירוץ הזה לאורך כל תהליך העלאות הריבית וכך עשו גם בבנק ישראל בהעלאת הריבית הראשונה בסוף נובמבר. בנק ישראל מכוון לאמצע יעד האינפלציה וכל עוד הריבית נמוכה בצורה קיצונית והמדיניות המוניטרית מרחיבה, אין סתירה בין העלאות הריבית והשגת יעד האינפלציה. אומנם הסיכונים לצמיחה של הכלכלה הגלובלית ממשיכים לרבות מלחמת הסחר, ברקזיט, יציבות הממשל בארה"ב, חולשה באירופה ומיתון באיטליה ועוד. למרות זאת, בנק ישראל לא יוכל לחכות עד שכל הסיכונים יתפוגג לחלוטין.
רוב הועדה המוניטרית בעד העלאות ריבית – אומנם בהחלטה האחרונה חשבה הוועדה שיהיה נכון להמתין עם הריבית לאחר שהשווקים קרסו ונכנסו לטריטוריה דובית אבל בינתיים השווקים התאוששו עם פתיחת שנה הטובה ביותר מזה 32 שנה, הנפט התאושש ותחזיות האינפלציה השתפרו. בנוסף, נדין טרכטנברג סיימה את תפקידה מה שעשוי להחליש את הטון היוני של הוועדה.
עוד מוסיף חברון כי התלילות של העקום הממשלתי עלת מחדש בשבועיים האחרונים – השיפוע 10-30 באג"ח המקומי חוזר לעלות ונושק ל-120 נקודות לעומת 320 בלבד באמריקאי. אחרי סיום העלאות הריבית בארה"ב לפחות לעת עתה – והתייצבות בשווקים, גם הערכות הריבית בישראל יוכלו להתחזק בחודשים הקרובים חרף הייסוף. הצמודים מאוד מעודדים מהמדד הקרוב – אחרי מדד ינואר, צפויה רוח גבית מעליית מחירי הנפט, עלייה במחירי הרכבים ועליית מיסים צפויה. התיסוף נבלם השבוע, אבל המשיך אחרי המדד – מול הסל רושם השקל השבוע תיסוף זניח של 0.15% ומול הדולר השקל התחזק ב-0.2%. למרות זאת הדולר קרס ב-0.7% אחרי היציג ולאחר פרסום המדד.
ברמה הפרקטית אומר חברון כי הלחץ של בנק ישראל להעלות ריבית עשוי להפתיע את השוק, מה שיוביל לעליית התשואות בכל הטווח הקצר בינוני. האינפלציה ביעד וצפויה להתחזק. כפי שאנחנו כותבים מזה חודשיים - הפוזיציה הדולרית מאבדת אטרקטיביות בעקבות כיוונים מנוגדים של בפד ובנק ישראל. אחרי עליות של 10.5% מתחילת השנה בשוק המניות, רצוי אולי להקטין חשיפות. הטריגר הבא לעליות/ירידות עשוי להיות הצלחה/כישלון הסכם הסחר.
העקום האמריקאי ממשיך להיות תנודתי – ככל שנתוני המאקרו בארה"ב יאותתו על יציבות, העקום האמריקאי יוכל לחזור לשיפוע נורמלי ואפילו לעלות ב-20 נקודות.
ההמלצה החיובית על סין ללא שינוי, שוק המניות שם ממשיך להיות אטרקטיבי, אבל הסיכון של מלחמת הסחר עדיין לא הופחת. המניות שם ינועו ע"פ החדשות מהשיחות המחודשות בין שתי המעצמות.