בסקירה הכלכלית השבועית של אגף הכלכלה בחטיבת שוקי הון של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן נאמר כי שנת 2018 היא החמישית ברציפות בה האינפלציה נמוכה מיעד יציבות המחירים (1%-3%)
מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2018 ב-0.8% (דצמבר 2018 בהשוואה לדצמבר 2017), זאת בהתאם לתחזית לאומי. למרות העלייה באינפלציה, נתון 2018 מסכם חמש שנים רצופות (2014-2018) של אינפלציה נמוכה מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%). בנוסף, נציין כי מאז ראשית השימוש ביעד הנוכחי (שנת 2003), האינפלציה הייתה בתוך היעד רק ב-6 מתוך 16 שנים: 2004-2005, 2010-2013.
התפתחות זו, מעלה שאלות לגבי מידת ההתאמה של יעד מדיניות זה לפעילות הכלכלית במשק בעת הנוכחית, וליעדים ממשלתיים אחרים הקשורים לכך ובפרט הפחתת גובה יוקר המחייה. יש לציין שבעבר בוצעה בבנק ישראל חשיבה מחדש בנושא שלא הובילה לשינויים, אולם הגיעה העת לבחינה נוספת, כפי שגם קורה במדינות אחרות בעולם, כדוגמת ארה"ב.
בין החלופות האפשריות ליעד האינפלציה הנוכחי ניתן לציין מספר חלופות: הורדת טווח היעד ובכך התאמתו למה שנראה כיום כ"יציבות מחירים" (רמת אינפלציה שהיא מספיק נמוכה בכדי שלא תהיה בעלת משקל משמעותי בהחלטות כלכליות); הרחבת טווח היעד; קביעת יעד של רמת מחירים ולא של שינוי במחירים ובכך גם לכוון של הפחתת עלויות יוקר מחייה על פני זמן (תוך קביעת יעד כמותי לכך); קביעת יעד חלופי בצורה של קצב הצמיחה הנומינאלי של התוצר ובכך להתחשב במידה שווה בצמיחה הריאלית ובשינוי במחירי התוצר; אימוץ מדדים כמותיים שונים של יציבות פיננסית, תוך התחשבות באינפלציה של מחירי נכסים (ובכך להביא לתרומה של מדיניות הריבית לשמירה על יציבות פיננסית, גם במצבי עולם שונים) ולא רק התמקדות באינפלציה של מוצרים ושירותים ברמת סל מדד המחירים לצרכן.
במבט קדימה, אנו מעריכים כי האינפלציה תישאר בחודשים הקרובים סביב רמה של 1% (בסביבת הגבול התחתון של היעד), במהלך השנה צפויה להתמתן מעט, ובהמשך, לקראת סוף 2019, האינפלציה צפויה לשוב לסביבתה הנוכחית. כלומר, להערכתנו, האינפלציה לא צפויה להתבסס בתוך יעד יציבות המחירים במהלך 2019, אלא להיות קרובה לגבול התחתון.
נמשכת העלייה בהיקף מכירת דירות חדשות, בעיקר על רקע עלייה במכירות של "מחיר למשתכן". קצב המכירות של דירות חדשות מצוי אמנם במגמת התאוששות, אולם מגמה זו אינה אחידה וכוללת בעיקר רוכשי דירה ראשונה במסגרת "מחיר למשתכן". ביתר הסגמנטים, בדגש על משקיעים, הפעילות נותרה חלשה יחסית. המגמה של קצב מכירות מתון בדירות "לשוק החופשי" צפויה להביא לצמצום התחלות הבנייה של דירות לפלח שוק משמעותי זה ובכך עלולה להביא למחסור בדירות אלו בטווח של עוד כשנתיים-שלוש.
הגירעון בחשבון הסחר הבסיסי המשיך להתרחב גם ברביע הרביעי של 2018. לאור עליית היבוא וירידת היצוא, הגירעון בחשבון הסחר הבסיסי (ללא אניות, מטוסים, יהלומים ודלק) המשיך להתרחב ברביע הרביעי אשתקד, והגיע להיקף שיא (רבעוני) של כ-4.5 מיליארד דולר.
הגירעון הבסיסי בחשבון הסחר עלה אשתקד להיקף שיא של 14.5 מיליארד דולר. הגידול החד בגירעון המסחרי, השפיע לשלילה על קצב הצמיחה אשתקד וכן על העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אשר על-פי האומדנים המוקדמים של הלמ"ס עמד אשתקד על 1.4% תוצר לעומת 2.9% תוצר ב-2017. התפתחות זו, לצד התחזקות הדולר בעולם, הייתה בין הגורמים להיחלשותו של השקל מול הדולר בחלק משנת 2018.
הגדלת הגירעון המסחרי ב-2018, נבעה מצמיחה מהירה במיוחד ביבוא הסחורות בכל קבוצות המוצרים, אשר, בין היתר, חלה על רקע גידול חד ברכישות כלי רכב לצורכי צריכה והשקעה, לצד פרויקטים גדולים שהצריכו יבוא נרחב של מוצרי השקעה (מאגר "לווייתן" ושדרוג המפעל של אינטל). תהליכים אלה, עשויים להימשך גם בשנת 2019, ולתמוך בגידול מהיר יותר ביבוא מאשר ביצוא, התפתחות אשר צפויה להמשיך ולתמוך בגירעון מסחרי גדול, אך ייתכן שבהיקף מתון יותר מאשר ב-2018.