רשות החדשנות מפרסמת את דוח החדשנות לשנת 2018-19 הסוקר את המגמות, התמורות ומאפייני החדשנות בישראל, מציג את האתגרים המשקיים בתחום החדשנות ומספק פתרונות להתמודדות איתם.
על פי ממצאי הדוח, השנים 2017-2018 היו שנים מצוינות בהייטק הישראלי. שהתבטאו בגידול מהיר בגיוסי הון – בעיקר בשלבי צמיחה, בהתפתחות תחומים חדשים (בינה מלאכותית, בריאות דיגיטלית, פינטק ותחבורה חכמה שבהן ניכרת הצמיחה המרבית), וצמיחה בפרמטרים הכלכליים ובראשם ייצוא ההייטק.
יחד עם זאת, בשלבים הראשוניים (early stage) בחברות הסטארט אפ ניכרת היחלשות. לאחר מספר שנים בהן נפתחו למעלה מ-1,000 חברות הזנק חדשות בשנה, בשנת 2017 נפתחו כ-770 חברות הזנק, ומנתונים ראשוניים נראה כי מגמת הירידה נמשכה ב-2018. כמו כן, ישנה ירידה במספר האקזיטים ובהיקפם הכספי הכולל לעומת השיא של שנת 2015.
הירידה בקצב פתיחת חברות הזנק חדשות בישראל משקפת את השינוי העולמי כפי שבא לידי ביטוי בהעדפות המשקיעים. נראה כי קרנות ההון סיכון בעולם מעדיפות להמר על מספר קטן יותר של חברות הזנק מבטיחות ולהמשיך לתמוך בהן זמן רב יותר במימון נדיב, בתקווה לזכות בסופו של דבר באקזיט משמעותי, גם אם בשלב מאוחר יותר. כלומר, משקיעים בישראל ובעולם מנסים "לבחור מנצחים" כבר בשלב מאוד מוקדם.
ברשות מתייחסים להתפתחויות הדרמטיות בכלכלה העולמית בשנת 2018 שטורפות את הקלפים, רפורמת טראמפ, מלחמת הסחר ארה"ב-סין והידוק הרגולציה במדינות המפותחות על פעילותן של חברות טכנולוגיה. רפורמת טראמפ כוללת שינויים מרחיקי לכת במערכת המיסוי האמריקנית, שנועדו בין היתר למשוך פעילות כלכלית של חברות אמריקאיות רב-לאומיות – בהן חברות טכנולוגיה - חזרה לארה"ב. השפעתם של שינויים אלה על חברות הייטק ישראליות צפויה להיות משמעותית, משום שרובן גלובליות עם דגש על השוק האמריקאי.
ממשלת ישראל מכירה בצורך לעדכן את סביבת המיסוי שלה כדי להישאר אטרקטיבית עבור חברות הזנק וחברות גדולות. הממשלה בוחנת כיצד להקל את נטל המס הצפוי להן כתוצאה מהרפורמה. נכון לסוף 2018 נראה שהשחקנים הרלוונטיים במערכת החדשנות בישראל "יושבים על הגדר" ומחשבים את צעדיהם נוכח השינויים הגלובליים.
הדו"ח מדגיש את נושא הבינה המלאכותית, בו מדינת ישראל עדיין מפגרת. הדו"ח קורא להתלכדות של כל המגזרים – ממשלה, אקדמיה ותעשייה – סביב חזון ואסטרטגיית בינה מלאכותית למשק הישראלי.
אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות אמר בנושא זה : "עלינו להכיר בעובדה שהמרוץ להובלה טכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית כבר החל. מדינת ישראל חייבת להדביק את הפער אל מול מדינות אחרות המשקיעות סכומי עתק בבניית תשתיות של בינה מלאכותית. בינה מלאכותית, והשינויים שהיא תביא איתה, הינן המפתח לצמיחה כלכלית בכל העולם. כדי שישראל תמשיך להוביל במרוץ הטכנולוגי העולמי נדרשת הקצאת מקורות ואסטרטגיית בינה מלאכותית לאומית משותפת לממשלה, לאקדמיה ולתעשייה".
כדי להבטיח שהצלחת ההייטק תתורגם לצמיחה כלכלית כללית, לא די בפיתוח טכנולוגיות חדשניות. יש לחתור להטמעתן בכל ענפי המשק ובכל תחומי החיים. לשם כך ישראל צריכה להפוך למשק טכנולוגי וחכם המוביל הן בפיתוח טכנולוגיות והן בהטמעתן. יש לסגור את הפער בין תעשיית ההייטק ובין חיי היום-יום בישראל כדי שכל אזרחי המדינה ירוויחו מההשקעה בחדשנות.
לשם כך יש צורך בקידום רגולציה שמעודדת חדשנות במטרה להגביר את הממשקים בין תעשיית ההייטק ובין ענפים אחרים במשק. שיתוף הפעולה בין רשות החדשנות ובין יתר זרועות הממשלה הוא קריטי להשגת מטרות אלה – והוא אכן מצוי במוקד פעילותה של הרשות בשנה החולפת ובתכניותיה העתידיות.
ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה: "על מנת להבטיח את ההישגים המרשימים של תעשיית ההייטק ואת השגשוג העתידי של הכלכלה הישראלית, מדינת ישראל צריכה להפוך מ-Startup Nation ל-Smart-Up Nation - משק טכנולוגי וחכם, שמוביל גם בפיתוח טכנולוגיות עתידיות וגם בהטמעה שלהן בכל תחומי החיים".
בעיה נוספת עליה מצביע הדו"ח היא הפריפריה. תעשיית ההייטק בישראל פועלת ברובה באזור המרכז, בעוד שאזורי הפריפריה מתמחים בעיקר בייצור תעשייתי ובחקלאות. כ-75% מכלל המשרות בענפי ההיי-טק בישראל ממוקמות במרכז הארץ. קיים פער פריון בין הפריפריה לבין המרכז: השכר בפריפריה נמוך בכ-30% אחוזים מהממוצע במרכז הארץ.
אסטרטגיית רשות החדשנות להתמודדות עם אתגרים אלו בפריפריה כוללת ארבעה יעדים מרכזיים: קידום חדשנות טכנולוגית בתעשיית הייצור ובענפי החקלאות והמזון בפריפריה; עידוד יזמות טכנולוגית מקומית בפריפריה בזיקה לעוגנים אזוריים; חיבור בין היצע ההון האנושי בפריפריה ובין חברות הייטק מובילות; וחיזוק אקוסיסטם ההייטק בירושלים, חיפה ובאר שבע.
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן אמר בעקבות הדו"ח: על מנת למצות את הפוטנציאל הטמון בהייטק הישראלי האתגר המשמעותי הוא לפעול להעלאת מספר המועסקים בענפי הטכנולוגיה בכלל ובפריפריה בפרט, שיסייע לצמיחה ולכלכלה הישראלית. כמו כן, על רקע העלייה החדה בהיקף החברות הבינלאומיות שמגיעות לישראל התורמות ליצירת אקוסיסטם מן הצד האחד, יש לפעול לתמרוץ סטרטאפים להמשיך ולגדול בארץ, תוך הקצאת משאבים, תמריצים וכוח אדם שיאפשר להם לפתח טכנולוגיות בעלות ערך גבוה ולשמר את היזמות בארץ״
רשות החדשנות תמכה ב-2018 ב-920 חברות ומימנה 1480 פרויקטים חדשניים בהיקף כולל של מעל 1.7 מיליארד ₪. מתוכם 450 מיליון ₪ ניתנו לחברות שהגישו בקשה לתמיכה לראשונה השנה, כ-550 מיליון ₪ בתחומי מדעי החיים, כ-400 מיליון ₪ לייצור מתקדם, כ-520 מיליון ₪ באזורי הפריפריה.