בסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבת שוקי הון של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן נכתב כי הגירעון התקציבי בשנת 2018 עלול להסתכם בחריגה, אם כי מתונה, מהיעד של 2.9% תוצר.
הגירעון המצטבר ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר 2018 עמד על 3.5% תוצר, על פי אומדני משרד האוצר, שהם כ-46 מיליארד ₪, זאת לעומת יעד גירעון נמוך יותר של 2.9% תוצר (38.5 מיליארד ₪). עם זאת, הגירעון התקציבי לשנת 2018 כולה, דהיינו ללא דצמבר אשתקד, שייצא מ"חלון החישוב" של הגירעון ב-12 החודשים האחרונים, עשוי להיות נמוך יותר בהשוואה להיקפו הנוכחי.
במבט קדימה, אנו מעריכים כי לאחר שלוש שנים רצופות (2015-2017) בהן נהנה המשק המקומי ממצב פיסקאלי חיובי, שנת 2018 עלולה להסתכם בחריגה מיעד הגירעון של 2.9% תוצר. אולם, ייתכן כי חריגה זו תהיה קטנה יחסית. באשר לשנת 2019, נזכיר שמדובר בשנת בחירות, כך שהיא עשויה להיות מאתגרת מבחינה תקציבית, ועלולה להסתכם אף היא בחריגה מתונה מהיעד.
לסיכום, נדגיש כי היכולת של הממשלה להגיב באופן אקטיבי לשינויים בסביבה המאקרו-כלכלית, מבלי להגדיל באופן משמעותי את החוב הממשלתי ביחס לתוצר, עלולה להישחק. התפתחות זו, עלולה להשפיע לשלילה על הפרופיל הפיסקאלי של ישראל, ובמקרה קיצון בכוחה להוביל אף לשינויים בדירוג האשראי של המשק או באופק הדירוג. ברקע הדברים יש לזכור כי על רקע רמתה הנמוכה של הריבית במשק, יכולת המדיניות המוניטרית להגיב על שינויים, כאמור, בסביבה הכלכלית – מוגבלת – מצב העלול להטיל מלכתחילה נטל רב יותר על המדיניות התקציבית.
ברבעון השלישי של 2018 השכר צמח בקצב מהיר יותר בענפים עם שכר נמוך מהממוצע בהשוואה לענפים עם שכר גבוה. נתוני הלמ"ס מלמדים כי בחודש ספטמבר השכר הריאלי הממוצע במשק עלה בכ-0.8% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות, במחירים קבועים), ובכ-3.2% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. יש לציין שנתון זה מהווה גורם אשר תומך במצבם הכלכלי של משקי הבית ולפיכך גם בביקושים המקומיים.
בחינה רבעונית של הנתונים מלמדת על האצה מסוימת בקצב הגידול של השכר הריאלי הממוצע במשק ברביע השלישי של השנה, בו נרשמה עלייה של כ-2.8% לעומת הרביע המקביל אשתקד, לאחר עלייה של כ-2.3% ברביע הקודם. אולם, בחינה של התפתחות השכר בתקופה זו בענפי המשק השונים מעלה כי קיימת שונות בין הענפים.
כפי שניתן לראות בתרשים המצורף, הענפים שמתאפיינים בשכר נמוך מהממוצע צמחו בקצב מהיר יותר בהשוואה לענפים בהם השכר גבוה מהממוצע. במובן הזה, ניתן לומר כי מדובר בהתפתחות אשר תומכת בגידול בצריכה הפרטית בחודשים הבאים, שכן עלייה בהכנסה בקרב אלה שמשתכרים שכר נמוך מהממוצע מופנית בדרך כלל רובה ככולה לצריכה – נטייה שולית לצרוך גבוהה יחסית – בעוד שאין הדבר מאפיין בהכרח גם את בעלי ההכנסות הגבוהות, להם יש לרוב נטייה שולית לצרוך קטנה יותר.
במקביל, יש לשים לב לגידול המהיר בשכר בענף המידע והתקשורת (בו השכר גבוה מהממוצע), זאת בהמשך למגמה מתחילת השנה. ייתכן כי גידול זה נובע, לפחות באופן חלקי, מכך שמדובר בענף מוטה הייטק אשר בו מועסקים עובדים במקצועות כגון: מהנדסים ומפתחי תוכנה, שסובלים ממחסור מתמשך בעובדים, כפי שבא לידי ביטוי בנתוני המשרות הפנויות במשק בחודשים האחרונים. מחסור זה, הוא תוצאה של ביקוש גבוה לעובדים מצד החברות הפועלות בענף זה, בשילוב עם הקושי הקיים באיתור עובדים עם כישורים מתאימים, בפרט בעת הנוכחית בה המשק מתקרב למצב של "תעסוקה מלאה".
מגמה זו, כאמור, מייצרת לחצים לעליית השכר בענף זה, ובענפים אחרים, כפי שמשתקף בנתונים. בהקשר זה, יש לציין שקצב הגידול במספר משרות השכיר בענף זה (כמו גם בענפים אחרים) הואט בחודשים האחרונים, וייתכן שמצביע על האטה מסוימת בביקוש לעובדים בענף זה. אולם, לא ברור עדיין אם מדובר בשינוי מגמה של ממש, ולפיכך יש להמתין ולבחון את נתוני החודשים הבאים. במבט כולל, נתוני השכר ממשיכים לתמוך בהתרחבות הצריכה הפרטית.