משרד האוצר פרסם סקירה כלכלית שבועית שהתמקדה בתכולת העוני בישראל. לפי המדידה המקובלת בישראל, משק בית מוגדר כעני כאשר הכנסתו הכספית נטו לנפש סטנדרטית נמוכה ממחצית ההכנסה החציונית ("מדד ההכנסה"). עם זאת, מדד ההכנסה (מעצם טבעו) איננו מתייחס למלאי הנכסים של משקי הבית ולהכנסתם הפרמננטית (שהינה הכנסתו הממוצעת של הפרט לכל ימי חייו). מחקרים רבים טוענים שהוצאה היא מדד טוב יותר למדידת רמת חיים כלכלית. במיקוד זה נבחן את מדד ההוצאה שנעשה באופן המקביל למדד ההכנסה על בסיס ההוצאה לצריכה לנפש סטנדרטית.

 


בחינת תחולת העוני על פי נתוני 2016 מעלה כי שיעור העניים בישראל עמד על 14.6% לפי נתוני הצריכה, לעומת 18.5% לפי החישוב של המוסד לביטוח לאומי.

 


בישראל תחולת העוני לפי מדד ההכנסה גבוהה באופן עקבי מתחולת העוני לפי מדד ההוצאה. בשנים הנסקרות במיקוד זה 2002 – 2016, תחולת העוני לפי מדד ההכנסה נמצאת בטווח של 18.1% - 20.6%, ואילו לפי מדד ההוצאה היא בטווח של 13.1% - 14.7%.

 


בהשוואה בינלאומית בשנת 2010 (השנה האחרונה עבורה קיימים נתונים השוואתיים של האיחוד האירופי), ישראל בין המדינות עם תחולת העוני הגבוהה ביותר ומדורגת, לפי מדד ההכנסה, במקום האחרון מתוך 28 מדינות מהאיחוד האירופי. ואילו לפי מדד ההוצאה, ישראל מדורגת במקום ה 26.

 


בכל קבוצות האוכלוסייה הנבדקות בישראל, למעט אחת, נמצא שתחולת העוני לפי מדד ההכנסה גבוהה מתחולת העוני לפי מדד ההוצאה. בולטים במיוחד הפערים שמציגים שני המדדים בקבוצת המובטלים. בעוד בקבוצה זו 69.4% ממשקי הבית הם עניים לפי מדד ההכנסה, רק 32.8% ממשקי הבית הם עניים לפי מדד ההוצאה.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש