”להודו יש נשק סודי שיעזור לה בעתיד לנצח את סין”

 כלל פיננסים עולמית יומית: למרות ירידות שערים הבוקר בבורסות אסיה, בעיקר על רקע חשש להאצת קצב העלאות הריבית בסין, הצליחה אירופה בכל זאת לפתוח בעליות קלות. אגרות החוב בעולם עולות גם הן, למעט אלה של מדינות ה-PIIGS ועוד כמה שבסיכון מיוחד.

סין - אין צמיחה בלי אינפלציה
זה כבר לא מצחיק, הצמיחה המהירה בסין גוררת עליות מחירים חדות וציפיות המשקיעים הן לאינפלציה של 5.5% בינואר. יש תחושה שהבנק המרכזי בסין מתחיל לאבד שליטה על המחירים. כדי לקרר ביקושים, הטילה סין מגבלות על רכישת רכבים ועל רכישת בתים וגם אלה לא מצליחים כאמור לעצור את הרתיחה במחירים. השבוע העלה הבנק המרכזי בסין את הריבית חודש שני ברציפות והערכות הן להעלאת ריבית נוספת כבר בקרוב ובמקביל הקשחה נוספת של הדרישות מהבנקים למתן אשראי (הקשחת יחס הרזרבה). ככל שעוברים השנים משקלה של סין בעולם גדל, ולכן, כך גם גוברת השפעת כלכלתה על העולם. המשקיעים צריכים לדעתנו לדרוש פרמיה אינפלציונית נוספת לאור אי הוודאות מסין, ובנוסף להוריד מפרמיית החשש להחזרה להתדרדרות כלכלית.

בהודו המניות מסוכנות פחות
בשלושת השנים האחרונות הצליח שוק המניות ההודי לטפס יותר לא רק מרוב שווקי העולם, אלא גם ממתחרתו הצמודה סין. האם זה אומר שעכשיו סין עדיפה? ממש לא! גם לסין וגם להודו יש מאפיינים רבים דומים, אך אחד היתרונות של הודו הוא מיעוט העיוותים בשוק ההון. בניגוד לסין, המטבע ההודי סחיר, תנועות ההון חופשיות, השווקים פתוחים למשקיעים זרים ולכן הסיכוי לזעזועים נוסח סין נמוכים יותר. כמו כן, להודו יש קלף סודי שמחכה לה בעתיד:

היתרונות של הודו על סין
מרכז הכובד של הכלכלה העולמית פונה מזרחה. נכון להיום אין ספק שסין היא המובילה ושכלכלתה צומחת מהר יותר. אך להודו יש נשק סודי שיעזור לה בעתיד לנצח את סין. לא, זו לא העובדה שהיא מדינה דמוקרטית (מחקרים מראים שכלכלות דמוקרטיות מצליחות לאורך זמן יותר ממשטרים אחרים), זה גם לא העובדה שהיא מדינה שחלק גדול מאוכלוסייתה דובר אנגלית (בין השאר כשריד לתקופת הקולוניה בריטית), גם לא התלות הנמוכה יותר של כלכלתה בשאר העולם וגם לא נקודת המוצא הנמוכה יותר ממנה היא יוצאת כיום. היתרון הגדול ביותר של הודו הוא שיעור הריבוי המהיר שלה. בקצב הנוכחי אוכלוסיית הודו תעקוף בשנת 2030 את אוכלוסיית סין. למה שיעור ריבוי גבוה הוא יתרון? שיעור ריבוי גבוה מוריד מנטל שיוצרת על הכלכלה האוכלוסייה שאינה בכוח העבודה, הוא מאפשר שיעור חיסכון לאומי גבוה יותר והשקעות גבוהות יותר, אוכלוסיה צעירה היא אוכלוסיה שמתאימה את עצמה מהר יותר לשינויים טכנולוגיים ולשינויים אחרים בעולם, ובכך תומכים מאד בצמיחה ויכול להשאיר אותה מהירה למשך שנים רבות יותר. להמחשה, בשנת 2025 כשאוכלוסיית סין תהיה זקנה, אוכלוסיית הודו תהיה עדיין צעירה. אם בשנת 1991 67.7% מאוכלוסיית הודו היו מתחת או מעל לגיל העבודה, בשנת 2025 צפוי היחס לרדת ל-48%. אוכלוסיה בול בגילאים שמשק צריך.


אוסטרליה – להחזיק לפנסיה
כדי להוסיף נכס טוב לתיק ההשקעות לפנסיה לא צריך ללכת רחוק, מספיק לאוסטרליה. כלל אצבע: בעולם שצומח מהר מאד, כדאי להיצמד לסין, בעולם שצומח לאט עד כדי התדרדרות למשבר כדאי לשבת על ארה"ב, אך כשהעולם צומח בין לבין, זאת בול הנקודה שבה מדינות כמו אוסטרליה, ישראל ומדינות אמצע אחרות נהנות, זהו ה-"sweet spot" שלהן. אוסטרליה עשירה בסחורות ומכאן אחת נקודת החוזק העיקריות שלה, איכות החיים בה דורגה שנייה בעולם (אחרי נורבגיה) ע"י האו"ם, מה שיחד עם מדיניות הגירה ליברלית, הופך אותה ליעד הגירה בולט שמבטיח צמיחה בריאה גם בעתיד. כבר היום ההגירה אליה חיובית והיא מושכת צעירים משכילים מאירופה וממדינות רבות בעולם. אוסטרליה הצליחה לצלוח, כמו ישראל, את המשבר העולמי בשלום ובעיקר הודות לחשיפתה לאסיה. 72% מהיצוא של אוסטרליה מיועד לאסיה, לעומת רק 40% בשנת 2000 ולמעשה היא גם נהנית ממיקום גיאוגרפי ליד אסיה, וגם ללא התקפי הלב שעושות לפעמים התנודתיות של אותן מדינות למשקיעים. 


 
לא ברור מה מצב המדינות, אך מצב הפירמות מעולה
בזמן שהורדות הדירוג למדינות באירופה ממשיכות (בשבועות האחרונים), מצב הפירמות דווקא משתפר. יותר העלאות דירוג מהפחתות דירוג נרשמו בשנה החולפת, לראשונה מאז 1997! חברת הדירוג S&P העלתה פי 1.5 יותר מכמות הדירוגים שהפחיתה וחברת הדירוג מודיס’ העלתה ביחס של פי 1.9.


העלאות הדירוג התאפשרו לא רק בגלל השיפור במצב הכלכלי העולמי, אלא גם בשל העובדה שפירמות המתינו עם השקעות חדשות ופשוט צברו מזומנים, עד לשווי של 1.17 טריליון דולר. עודפי המזומנים של הפירמות היו דרך אגב בין הסיבות שתמכו בהותרת הריבית הריאלית בעולם בשפל היסטורי (עודף חיסכון ומיעוט השקעות). האם זה אומר שאנחנו בדרך לשנת עליות של 40% במניות?:

עליות של 10% ב-2011 זה אופטימי או פאסימי?
במעבר על תחזיות רבות לשנת 2011 תשימו לב וודאי שהתחזיות לשוק המניות של רוב הכלכלנים עומדות על כ-10%. המספר הזה לא נשלף מהאצבע (ואולי כן?), אלא ניתן להגיע אליו ממספר כיוונים. קודם כל דרך ממוצע העליות ההיסטורי (בערך), אפשר להגיע אליו גם דרך מממוצע תחזיות הרווח של האנליסטים לחברות לשנת 2011 (כלומר מנגזרת של מכפיל הרווח העתידי), אפשר לגזור אותו גם מתחזיות הצמיחה או מחזרה לקו המגמה ארוך הטווח וכן הלאה. עכשיו נשאלת השאלה אם 10% היא תחזית אופטימית או פאסימית? לכאורה נדמה כמובן שהיא אופטימית, בכל זאת, 10%, אך האם היא באמת תשואה גבוהה לנוכח הסכנות שברקע? בניהן: התפשטות המשבר באירופה, "מלחמת המטבעות", אבטלת שיא בארה"ב, המשך דשדוש של שוק הנדל"ן האמריקאי ועוד. המשקיעים ידרשו וודאי תשואה גבוהה הרבה יותר מ-10% כדי להיחשף לכל הסכנות הללו. הייתכן כי המשקיעים שנמצאים היום בשוק באמת יסתפקו ב-10%? אני לא חושב. 10% מבחינתם זו תחזית פאסימית (לא שיש להם אלטרנטיבות).

סחורות – המטבע כן קובע!
מחירי הסחורות בעולם מזנקים כבר תקופה. בחצי השנה האחרונה להמחשה זינק מדד ה-RCB ביותר מ-32%. חלק גדול מאותן עליות נרשמו אגב בחודש וחצי האחרון. בד"כ עלייה במחירי הסחורות מגיעה לא רק על רקע ביקושים (להערכתנו בעיקר מאסיה שימשכו שנים), אלא גם כהגנה מפני חשש לשחיקת מטבעות. הסחורות והדולר נכנסו במידה מסוימת למעגל קסמים, ככל שיותר משקיעים קונים סחורות הדולר נחלש, ככל שהדולר נחלש מחירי הסחורות מתייקרים (במונחים דולריים) ומקשים על הכלכלה. במקביל ספקולנטיים נמשכים אליהם בניסיון "לתפוס את הגל". לכן לא מפתיע שב-16 מתוך 20 הרבעונים האחרונים, מחירי הסחורות התנהגו בדיוק הפוך מהדולר. בחודשיים האחרונים חל מהפך, בעוד הדולר מתחזק בעולם (ביחס למדד סל המטבעות, ה-DXY), מחירי הסחורות ממשיכים לעלות, וכאמור, במרץ. אז אם רצים לסחורות גם כשהדולר עולה, כנראה הביקושים לסחורות אמיתיים. סין והודו כבר אמרנו? לעלייה ספקולנטית במחירי הסחורות יש השלכות שליליות על הצמיחה העולמית. אם להמחשה אני קונה טון אבץ (למסירה) ושומר אותו לפנסיה, גרמתי לעליית מחירי האבץ והקשיתי על הצמיחה העולמית (אגב, לא באמת קניתי טון אבץ).

מגוונים את תיק ההשקעות - עוברים ממניות לסחורות
סך הון המניות בעולם נמוך עדיין ב-11 טריליון דולר מהשיא של אוקטובר 2007 (אז עמד על 62.6 טריליון דולר). באותה תקופה ההשקעות בסחורות בעולם עלו ב-80%, ל-354 מיליארד דולר. מי שצפויות להערכתנו ליהנות בשנה הקרובה מהמשך המגמה הן בעיקר סחורות המתכות השימושיות, לאור הביקושים מאסיה, בהן הפלאדיום (שימוש נרחב ברכבים) ונחושת (לבניה). הסחורות החקלאות תלויות במזג האוויר, כיום מחיריהן מזנקים לאור בצורת ברוסיה, הצפות בקנדה, מיעוט גשמים בקזחסטן וקיפאון באירופה.