"האינפלציה, לאחר מדד אוגוסט, נותרה סביב הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים; במהלך 2019 צפויה להתמתן". כך עולה מהסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן.
מעיקרי הסקירה עולה כי "מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוגוסט ב-0.1%. למרות העלייה, "סביבת האינפלציה", שמתחשבת גם באינפלציה בפועל וגם בציפיות האינפלציה (12 החודשים הבאים), נותרה נמוכה. כך, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (אוגוסט 2018 לעומת אוגוסט 2017) ירדה ל-1.2% לעומת 1.4% בחודש הקודם. כמו כן, התחזיות של לאומי משקפות עליית מחירים מתונה ב-12 החודשים הבאים בקצב הנמוך מ-1%, לאור הערכותינו להתמתנות האינפלציה בשנת 2019.
"בחודש אוגוסט עלה סעיף הדיור על רקע עלייה של 0.4% בתת-הסעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים וחדשים). נתון זה, משקף שיעור עלייה נמוך יחסית לעונתיות האופיינית לחודש זה לאורך השנים זאת בהמשך לחודש יולי, כששיעור העלייה בחודשים אלה השנה היה הנמוך ביותר מאז 2004. על רקע זה, קצב העלייה השנתי של מחירי חוזי השכירות המתחדשים המשיך להתמתן, כשהסתכם בכ-1.9% לעומת 3.3% בחודש יוני.
"המשך מגמה זו, גם אם בעוצמה מתונה יותר, צפוי להוות גורם ממתן לאינפלציה בחודשים הקרובים ובמהלך 2019, זאת לאור המשקל הגבוה יחסית של תת-סעיף זה במדד (כ-19%). מנגד, שיעור השינוי השנתי של מחירי הדירות (עפ"י סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן) עומד על מינוס 0.5%, והוא מצוי סביב ה-0% זה מספר חודשים. התפתחות זו, משקפת את חוסר הוודאות הרב השורר בשוק הדיור בעת הנוכחית אשר צפוי להישמר גם בחודשים הקרובים.
"לסיכום, האינפלציה צפויה להישאר בחודשים הקרובים בקרבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, דהיינו סביב 1%. בהמשך, במהלך 2019, ישנם גורמים אשר תומכים בירידת האינפלציה אל מתחת לגבול התחתון של היעד, ובהם: יציבות ואף התחזקותו של שער החליפין של השקל מול סל המטבעות; התמתנות קצב הגידול השנתי של סעיף הדיור במדד; העדר תכנית להעלאה נוספת של שכר המינימום בעתיד הנראה לעין; ועוד.
"היקף המכירות של דירות חדשות התייצב בחודשים האחרונים ברמה נמוכה ביחס לשנים קודמות בחודש יולי 2018 נמכרו 1,819 דירות חדשות (נתונים מנוכי עונתיות), כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שפורסמו לאחרונה. יש לציין שהיקף מכירת הדירות החדשות ביולי היה גבוה בכ-7.9% בהשוואה לחודש הקודם וגבוה בכ-6.2% בהשוואה לממוצע החודשי מתחילת השנה. ממצא זה מלמד כי מגמת הירידה בהיקף המכירות של דירות חדשות נבלמה לעת עתה, ומתחילת 2018 ישנה אף עלייה מתונה.
"עם זאת, בחינה של הנתונים בהשוואה לשנים קודמות מלמדת כי היקף המכירות התבסס בעת הנוכחית ברמה נמוכה בהשוואה לעבר. היקף המכירות בשבעת החודשים הראשונים של השנה (כ-12 אלף דירות, נתונים מנוכי עונתיות) היה נמוך בכ-15% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2017 (כ-14.6 אלף דירות) ונמוך ביותר מ-30% בהשוואה לתקופות המקבילות בשנים 2015-2016 (כ-18-19 אלף דירות). דהיינו, הירידה בביקוש לדירות, בהשפעת היציאה המתמשכת של משקיעים משוק הדיור לצד הממתינים למכרזי התכנית "מחיר למשתכן", נבלמה אמנם בחודשים האחרונים, אולם הרמה עדיין נמוכה משמעותית בהשוואה לשנים 2015-2017.
"האזורים שהובילו את הירידה בהיקף המכירות של דירות חדשות מתחילת השנה הם: הדרום, הצפון וחיפה, בהם ניכרת מתחילת השנה יציאה חזקה במיוחד של משקיעים (על-פי סקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר). מנגד, באזורי הביקוש המובילים: תל אביב, המרכז וירושלים, ישנה יציבות ואף עלייה קלה. זאת, כפי הנראה, כיוון שאזורי הביקוש המובילים נתפסים בעיני ציבור הרוכשים כפחות מסוכנים בעת הנוכחית, בה שוק הדיור מתאפיין במידה רבה של חוסר וודאות. זו משתקפת בקצב עלייה שנתי אפסי של מחירי הדירות ואף פחות מכך, ירידה ממושכת במספר העסקאות (יד שנייה + דירות חדשות) ובפרט דירות הנמכרות בשוק החופשי, מגמת ירידה בהשקעות בבנייה למגורים ברביעים האחרונים, היקף נמוך יחסית של התחלות בנייה ועוד.
"לסיכום, קצב העלייה השנתי של מחירי הדיור צפוי, להערכתנו, להמשיך ולשקף קיפאון במחירים או אף ירידה מתונה גם בחודשים הקרובים, אך לא לאורך זמן. לאחר מכן, ככל הנראה בטווח של שנתיים-שלוש קדימה, ייתכן שינוי מגמה לכיוון של האצת קצב עליית המחירים, בין היתר, על רקע התחלות וגמר בנייה ברמה נמוכה מהמינימום הנדרש לפי צרכי המשק (סביב 50,000 יחידות) לצד הערכות להמשך התארכות משך הבנייה, זאת בשילוב עם התייצבות היקף המכירות של דירות חדשות.
"בשנת 2018 עלול הגירעון בתקציב לחרוג מיעד הגירעון הממשלתי לשנה זו, שעומד על כ-2.9% תוצר
בחודש אוגוסט פעילות הממשלה הסתכמה בגירעון תקציבי של 4.3 מיליארד ₪. על רקע זה, הגירעון התקציבי המצטבר מתחילת השנה (ינואר-אוגוסט) עמד על 15.7 מיליארד ₪, והוא גבוה ביחס לתקופות מקבילות בשנים קודמות.
"הגירעון המצטבר ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט השנה עומד על כ-32.5 מיליארד ₪ (שהם כ-2.5% תוצר על פי אומדני האוצר), והוא הגבוה ביותר מאז חודש דצמבר 2013, שנה בה הסתכם הגירעון הממשלתי ב-3.2% תוצר. כפי שמצוין בהודעת האוצר, הנתון הנוכחי כולל את החודשים ספטמבר-אוקטובר 2017, בהם נרשם עודף תקציבי חריג של כ-6.8 מיליארד ₪, על רקע הכנסות מסים גבוהות במיוחד בשל מכירת מובילאיי ו-"מבצע דיבידנד". לאור ההערכה כי 2018 תסתכם ברמה נמוכה יחסית של הכנסות חד-פעמיות בהשוואה ל-2017 ולשנים קודמות, הגירעון הממשלתי צפוי להמשיך לגדול גם בחודשים הבאים.
"לאור האמור, ולצד הימשכות הגידול המואץ בהוצאות הממשלה (ביטחוניות ואזרחיות) מתחילת השנה, הגירעון התקציבי בשנת 2018 עלול לחרוג ממסגרת היעד הממשלתי לשנה זו, שעומד על 2.9% תוצר, שהם כ-38.5 מיליארד ₪, ולפיכך צפוי גירעון גבוה בהשוואה לארבע השנים האחרונות (2014-2017). התפתחות זו, עשויה להתבטא בהימשכות היקפי הגיוס הגבוהים יחסית מצד הממשלה, בעיקר בשוק האג"ח המקומי (סחיר ולא סחיר) תוך שינוי מגמה ועלייה ביחס החוב הממשלתי לתוצר.
"התפתחויות אלו, ככל שתמשכנה גם במהלך 2019, אינן חיוביות מבחינת אופק דירוג האשראי של ישראל. עם זאת, העלייה הצפויה בהכנסות המדינה ממיסוי פעילות הגז הטבעי, עשויה לתרום בעוד כשנתיים לצמצום הגירעון התקציבי ולבלימת העלייה ביחס החוב/תוצר של ממשלת ישראל. רצוי שהעלייה הצפויה בהכנסות אלו לא תסיר מעל סדר היום את הצורך במדיניות כלכלית הפועלת לאורך זמן ליעילות בהרכב הוצאות הממשלה והיקפן", סיכמו בלאומי.