היום מתפרסמת סקירה של כלכלני לאומי בראשות ד"ר גיל בפמן: "אינדיקטורים לצריכה הפרטית בתחילת הרביע השלישי של 2018 מצביעים על המשך התרחבות, תוך האטה בקצב הגידול. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שפורסמו לאחרונה מלמדים כי היקף הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים עלה מעט בחודש יולי השנה (בהשוואה ליוני) בשיעור ריאלי של כ-0.4% (נתונים מנוכי עונתיות).
"למרות העלייה, יש להדגיש כי נמשכת מגמת הירידה בקצב הגידול של היקף הרכישות אשר החלה בחודש נובמבר 2017. כך, בשלושת החודשים שהסתיימו ביולי 2018, חלה עלייה של כ-7.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, זאת לאחר גידול בקצב של כ-7.5% וכ-8.5% בחודשיים הקודמים, בהתאמה. כמו כן, יש לציין שקצב הגידול של היקף הרכישות בארבעת החודשים האחרונים נמוך מהממוצע הרב-שנתי מתחילת 2015, שעומד על כ-8.8%. עם זאת, יש לציין שקצבי הגידול הנוכחיים אינם חריגים בהשוואה לשנים קודמות, כך שיתכן שמדובר בתנודתיות שאינה מצביעה בהכרח על שינוי מגמה.
"כפי שניתן לראות בתרשים, אינדיקטורים נוספים לצריכה הפרטית מצביעים אף הם על מגמה דומה. כך, בשלושת החודשים שהסתיימו ביוני 2018, חלה עלייה של כ-4.1% בפדיון בענפי המסחר הקמעונאי בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, זאת לאחר גידול בקצב של כ-5.0% בחודש הקודם וקצב גידול ממוצע של כ-5.9% (מתחילת 2015). כמו כן, קצב הגידול השנתי של פדיון רשתות השיווק התמתן בחודש יולי לכ-2.7% לעומת כ-3.2% וכ-4.0% בחודשיים הקודמים, בהתאמה.
"מדדים אלה מצביעים על ירידה בקצב ההתרחבות של הצריכה הפרטית גם בתחילת הרביע השלישי של 2018, התפתחות אשר אם תימשך עשויה להתבטא בהאטה בקצב צמיחת הצריכה הפרטית בסיכומו של הרביע. עם זאת, יש להדגיש כי מדדים אלה מהווים אומדן חלקי בלבד לצריכה הפרטית, שכן הם מתייחסים לרכישות של ישראליים בבתי עסק מקומיים בלבד, ולפיכך אינם כוללים רכישות של ישראליים בחו"ל ורכישות אונליין, אשר מצויות בצמיחה מהירה בשנים האחרונות. לאור זאת, ייתכן שהם משקפים אומדן חסר לצריכה הפרטית שמחושבת לפי החשבונאות הלאומית.
"במבט קדימה, הנתונים שהוצגו עשויים ללמד כי בתחילת הרביע השלישי של השנה הצריכה הפרטית גדלה בקצב הולך ופוחת. עם זאת, בראייה שנתית אנו צופים צמיחה ריאלית של כ-4% בצריכה הפרטית, בדומה לממוצע ארוך הטווח. זאת, לאור הגורמים שתומכים באמון הצרכנים ובכוח הקנייה של משקי הבית, בניהם: חוסנו של שוק העבודה המקומי, אינפלציה מתונה וסביבת ריבית נמוכה מאוד, אשר צפויים להמשיך ולהשפיע לחיוב על הצריכה הפרטית גם בחודשים הבאים.
"ישראל בולטת לחיוב בהשוואה בינלאומית בהוצאה למו"פ אזרחי כאחוז מהתוצר. השינוי המבני בפעילות הכלכלית בישראל בשנים האחרונות הפך את תחום השירותים, בדגש על שירותי היי-טק, לקטר צמיחה חשוב ומרכזי של המשק המקומי.
"תחום שירותי ההיי-טק נשען על היתרונות היחסיים של המשק הישראלי, ובהם: כוח אדם משכיל ומיומן – ישראל מדורגת 19 במדד הפיתוח האנושי של האו"ם (HDI) לצד יפן, דרום קוריאה, לוקסמבורג וצרפת. זאת, בין היתר, הודות לקידום החדשנות הטכנולוגית במערכת הביטחון שמובילה להכשרה של צעירים לעבודה בתחומי הטכנולוגיה לצד היותה של ישראל מובילה עולמית בחדשנות בתחום המים. יש לציין שתחומים אלה התפתחו כתוצאה מהצורך להתמודד לאורך השנים עם אתגרי הביטחון והמחסור במים של המשק; נטייה גבוהה לחדשנות טכנולוגית – ישראל מדורגת שלישית בעולם (מתוך 137 מדינות), אחרי שווייץ וארה"ב, בדירוג החדשנות מתוך מדד התחרותיות העולמי של ה-World Economic Forum. כמו כן, תחום שירותי ההיי-טק פחות רגיש, לעומת ענפים אחרים כגון: תעשייה מסורתית, לשינויים בשער החליפין של השקל ולקושי היחסי בעשיית עסקים בישראל, בפרט בכל הקשור במערכת המיסוי והרגולציה.
"אחת הסיבות לצמיחה המואצת של שירותי היי-טק בישראל היא משיכה של חברות בינלאומיות ומשקיעים זרים להשקעה בתחומי הטכנולוגיה במשק המקומי. זאת, באמצעות רכישה מלאה או חלקית של חברות מקומיות בשלבי פיתוח שונים, גיוס של עובדים ישראליים בתחומים אלה והקמה של מרכזי מחקר ופיתוח (מו"פ) בישראל.
"הקמה של מרכזים מעין אלה מהווה גורם מרכזי אשר תומך בהיקף ההשקעה במו"פ אזרחי בישראל, אשר בולט מאוד בהשוואה בינלאומית. על-פי פרסום הלמ"ס "ההוצאה הלאומית במחקר ופיתוח אזרחי 2017", ההוצאה למו"פ אזרחי בישראל בשנת 2017 הסתכמה בכ-4.4% תוצר, שהוא הגבוה מבין המדינות המופיעות בגרף והוא מהגבוהים מבין מדינות ה-OECD (ראה/י תרשים). יש לציין שהחלק העיקרי של ההוצאה למו"פ אזרחי בוצע במגזר העסקי (כ-86% מתוך סך ההוצאה), וכ-55% מסך ההוצאה מומנו על-ידי גופים פיננסיים זרים.
"לסיכום, להשקעה במו"פ אזרחי ולשיפור הכישורים והאיכות של כוח העבודה המקומי ישנה חשיבות גדולה בהרחבת פוטנציאל הצמיחה של המשק. חשיבות זו הינה בולטת אף יותר בעת הנוכחית שבה המשק צומח בקצב דומה לפוטנציאל לצד התבססותו של שוק העבודה בסביבה של תעסוקה מלאה שמתאפיינת בשיעורי השתתפות ואבטלה יציבים יחסית, זאת במקביל להיקף גבוה במיוחד של משרות לא מאוישות. בכדי להביא לעליית רמת החיים בישראל, תוך צמצום הפער מול מרבית המדינות המפותחות, על קובעי המדיניות בישראל לפעול להאצת הגידול בפריון במשק המקומי. המשך השקעה נרחבת ומכלילה במחקר ופיתוח, לא רק בקרב חברות בינלאומיות ולא רק בתחומי הטכנולוגיה אלא בצורה נרחבת, מהווה גורם חשוב להאצת הצמיחה הפוטנציאלית של המשק."