קרדיט: pexels.com
קרדיט: pexels.com

אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם סקירה כלכלית שבועית הכוללת מיקוד שבועי העוסק בתקן האחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסים (CRS).

 

המיקוד השבועי עוסק כאמור בתקן האחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסים (CRS), שהינו תקן שפותח על ידי ה-OECD, לצורך קיום חילופי מידע אוטומטיים ועל בסיס שנתי, למטרות אכיפת מס בין מדינות (יכונה בסקירה "התקן"). מיקוד זה מפרט את הרקע לחילופי מידע אוטומטיים, את תהליך היישום בישראל, את תקציר התקן וכן את עיקרי טיוטת התקנות בנושא, שהוגשה לאישור ועדת הכספים בדגש על יישום לגבי יחידים. על פי התקן, ייאסף על ידי המוסדות הפיננסיים, מידע אודות חשבונות פיננסיים של תושבים זרים ויועבר לרשות המסים, לצורך העברתו למדינות שבעלי החשבונות תושבים בהן.


בפברואר 2014 אישר פורום ה-G20 את התקן. מאוחר יותר באותה שנה, התחייבה מדינת ישראל ליישם את התקן. נכון להיום, מעל 100 מדינות התחייבו ליישם את התקן, קרוב למחצית מהן בחרו להתחיל להחליף מידע בספטמבר 2017, והשאר נדרשו להתחיל להחליף מידע בספטמבר 2018. ישראל נמנית עם הקבוצה השנייה שבחרה ביישום מאוחר של התקן.


על מנת שמדינת ישראל תעמוד בהתחייבויות בינלאומיות שלקחה על עצמה להחליף מידע באופן אוטומטי ועל בסיס שנתי, היא נדרשה להכין בדין הפנימי תשתית חוקית, שתאפשר חילופי מידע אוטומטיים באמצעות חקיקה ראשית. כמו כן, נדרשה ישראל להטמיע את התקן בדין הפנימי ולתת פירוט למקרים ולנהלים לחילופי מידע, באמצעות חקיקת משנה.


בשנים 2015 ו-2016, אישרה הכנסת תיקונים לפקודת מס הכנסה, שמאפשרים לישראל להחליף מידע לפי הסכמים בינלאומיים לחילופי מידע, ומחייבים את המוסדות הפיננסיים לאסוף מידע על בעלי החשבון הזרים ולהעבירו לרשות המסים.


ביום 8 ביוני 2017, הגיש שר האוצר לאישור ועדת הכספים של הכנסת טיוטת תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסים), התשע"ו-2017 (להלן – "התקנות"). התקנות מבוססות בעיקרן על התקן. נכון ליום פרסום מסמך זה, התקנות טרם אושרו בוועדה.


אי-אישור התקנות מעמיד את ישראל בין המדינות הבודדות שטרם יישמו את התקן, מתוך יותר מ-100 מדינות שהתחייבו ליישם אותו. המדינות שטרם קיימו את מחויבויותיהן הן (נכון לדצמבר 2017): ישראל, רוסיה, ארובה, דומיניקה, קטאר, סן מרטן, טרינדד וטובגו.


• הוועדה המוניטארית של בנק ישראל הותירה את הריבית במשק, בהתאם לציפיות, ברמתה הנוכחית - 0.1 אחוז.


• חברי הוועדה המוניטארית ציינו כי סביבת האינפלציה ממשיכה לעלות בתמיכת המדיניות המוניטרית המרחיבה, ומסתמן שהיא מתחילה להתבסס בתחום יעד יציבות המחירים.

 

• חברי הוועדה סבורים כי עליית השכר במשק, הצריכה הפרטית החזקה, והמדיניות הפיסקלית המרחיבה יתמכו בהמשך עליית האינפלציה, כאשר הסיכון העיקרי להתבססות האינפלציה ביעדה מצוי באפשרות לייסוף חד בשקל.


• ביחס לצמיחה, חברי הוועדה המוניטארית ציינו כי על אף קצב הצמיחה הנמוך שנרשם ברבעון השני, מסתמן כי לא מדובר בשינוי מגמה.


• ביחס לכלכלה העולמית ציינו חברי הוועדה כי הנתונים לרבעון השני מוסיפים להיות חיוביים, אך נראה כי המומנטום נחלש כעת. בהתייחסות למשבר בטורקיה ציינו חברי הוועדה כי על אף המשבר החריף, השפעת המשבר על הכלכלה העולמית תהה מוגבלת.


• ביחס לשוק הדיור, חברי הוועדה המוניטארית ציינו כי מגמת הירידה במחירי הדיור, שאפיינה את השנה האחרונה, נבלמה.


• נתוני סקר כוח אדם לחודש יולי 2018 מצביעים על יתכנות לשינוי מגמה בשוק העבודה, על אף שהתמונה הכללית מוסיפה להיות חיובית ואיתנה.


• שיעור התעסוקה מצוי ברמתו הנמוכה ביותר השנה, בעוד שיעור האבטלה מצוי ברמתו הגבוהה ביותר השנה. במקביל, הירידה במספר המועסקים מיוחסת לירידה במספר המועסקים במשרה מלאה, בעוד במספר המועסקים במשרה חלקית נרשם גידול.


• ייתכן שהעלייה באבטלה מיוחסת לגורמים עונתיים - הצטרפות תלמידי התיכון לכוח העבודה במהלך החופש הגדול.


• מאז השפל שנרשם בשיעור האבטלה בחודש מרץ 2018, נרשמה עלייה בחצי נקודת אחוז בשיעור האבטלה.


• שיעור האבטלה בגילאי העבודה העיקריים (64-25) רשם ירידה.


• עם תחילת הרבעון השלישי מסתמנת עצירת מגמת השיפור בתעסוקה ועלייה באחוז המובטלים. בתוך כך, מספר משרות פנויות ממשיך לעלות, אם כי היחס של מספר משרות פנויות למובטל מצביע על הרעה מתונה.


• היקף הפדיון של רשתות השיווק רשם בחודש יולי 2018 ירידה. רמתו של המדד נמוכה כעת מהממוצע שנרשם עד כה השנה. עם זאת, על אף הירידה, המדד מצוי ברמה גבוהה מאד.


• מדד הרכישות בכרטיסי אשראי רשם בחודש יולי עלייה והוא קרוב מאד לרמת השיא.


• ההוצאה הלאומית על מחקר ופיתוח אזרחי שמרה בשנת 2017 על יציבות בשיעור של 4.5 אחוזי תוצר. הרוב המוחלט של ההוצאה על מו"פ בוצע על ידי המגזר העסקי, כאשר מימון ההוצאה על מו"פ מבוצעת על ידי גורמים מחו"ל ועל ידי המגזר העסקי הישראלי.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש