דר גיל בפמן, ראש אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי<br>קרדיט: יח"צ
דר גיל בפמן, ראש אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי קרדיט: יח"צ

ברביע השני של 2018 חלה התמתנות בקצב צמיחת התוצר, בעיקר על רקע ירידה חדה ברכישות של כלי רכב - כך עולה מהסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן. להלן עיקריה:


האומדן הראשון לצמיחה ברביע השני של 2018, שפורסם באחרונה על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מלמד כי התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) צמח בשיעור ריאלי של 2.0% לעומת הרביע הקודם (במונחים שנתיים, נתונים מנוכי עונתיות). נתון זה משקף התמתנות בקצב הצמיחה לאחר שעמדה כ-4.5% (במונחים שנתיים) בשלושת הרביעים האחרונים, נתון גבוה מהממוצע ארוך הטווח (מתחילת 2007), שעומד על 3.9%. בנוסף, נציין כי התוצר העסקי, בו לא נכללת התרומה של ההוצאה הממשלתית ומספר רכיבים קטנים נוספים לתמ"ג, צמח בשיעור נמוך יותר של 1.1% (שנתי).

 

ההאטה בצמיחה ברביע השני של השנה הושפעה באופן משמעותי מירידה חדה ביבוא של כלי רכב, הן לצריכה (לשימוש משקי בית) והן לצרכי השקעה (לשימוש הסקטור העסקי). ירידה זו, באה לאחר גידול חד ומהיר ברביע הקודם אשר, ככל הנראה, בא על חשבון היקף היבוא בהמשך השנה.

 

בחינה של צמיחת התמ"ג למעט מסים נטו על יבוא מנטרלת למעשה את השפעת תנודתיות יבוא כלי הרכב על הצמיחה, שכן התרומה של רכיב זה לצמיחה משתקפת בעיקר בגידול בהכנסות הממשלה ממסים, ומספקת תמונה יותר מהימנה על סביבת הצמיחה של המשק. אומדן הלמ"ס מצביע על צמיחה של 3.0% (שנתי) ללא מסים נטו על יבוא, לאחר צמיחה של 3.6% ברביע הקודם.

 

במבט כולל, אומדן זה משקף צמיחה אשר דומה לסביבת הצמיחה הפוטנציאלית של המשק בעת הנוכחית, אולם נמוכה בהשוואה למחצית השנייה של 2017. קצב הצמיחה בשנת 2018 צפוי להישאר דומה לזה של 2017 שעודכן כלפי מעלה ל-3.5% (ריאלי) בחינה של התפתחות רכיבי הצמיחה ברביע השני מצביעה על שונות מסוימת בין הרכיבים השונים.

 

הצריכה הפרטית צמחה בשיעור מתון של 0.5% (שנתי), זאת בעיקר על רקע ירידה חדה בצריכת מוצרים בני קיימא אשר הינם עתירי יבוא וכוללים: כלי רכב, ציוד חשמלי ורהיטים. מנגד, בשתי קבוצות המוצרים האחרות, צריכה שוטפת (שמהווה כ-85% מסך הצריכה הפרטית) ובני-קיימא למחצה (הלבשה והנעלה למשל) נרשם גידול. במבט קדימה, אנו מעריכים כי הצריכה הפרטית צפויה לצמוח בקצב של כ-4% בשנה, זאת בדומה לממוצע ארוך הטווח, ובכך להמשיך ולהיות מנוע צמיחה יציב וחשוב של המשק המקומי.

 

ההשקעות בנכסים קבועים רשמו ירידה של 6.6% (שנתי) ברביע השני, זאת לאחר ארבעה רביעים רצופים של עליות. ירידה נרשמה הן בהשקעות בענפי המשק (שמהוות כשני שליש מהסה"כ) והן בהשקעה בבנייה למגורים (שמהווה כשליש מהסה"כ). היקף ההשקעה בבנייה למגורים ירד לרמה (האבסולוטית) הנמוכה ביותר מאז הרביע השני של 2015, ומסכם חמישה רביעים רצופים של ירידות משמעותיות. מגמה זו הינה עקבית עם החולשה בפעילות בשוק הנדל"ן למגורים בעת הנוכחית שמתאפיין בחוסר ודאות רב שבא לידי ביטוי במגוון אינדיקטורים לרבות ירידה בקצב התחלות הבנייה, התפתחות אשר עלולה לעכב מאוד את הגידול הנדרש בהיצע הדיור בשנים הבאות.

 

יצוא הסחורות והשירותים, ללא מכירת חברות סטארט-אפ ויהלומים, ירד ברביע השני של השנה בכ-4.4% (שנתי), זאת לאחר שמונה רביעים רצופים של עליות. הרכיב העיקרי שהוביל לירידה זו הוא יצוא שירותים אחרים, שברובו מוטה היי-טק, אשר ירד לראשונה מאז הרביע הראשון של 2016. מנגד, נציין כי ביתר רכיבי היצוא נרשמו עליות (להוציא את יצוא החקלאות), אם כי, היצוא התעשייתי רשם עלייה מתונה מאוד של כ-0.8% (שנתי) בלבד לאחר שבעה רביעים של צמיחה מהירה יחסית. במקביל לירידת היצוא יבוא הסחורות והשירותים המשיך לצמוח, דבר אשר הוביל לתרומה שלילית של היצוא נטו לצמיחה ואשר תומך גם בהתמתנות העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. יש לציין שבמידה והירידה ביצוא השירותים תימשך גם ברביעים הבאים, העודף בחשבון השוטף עשוי להימחק לחלוטין.

 

לסיכום, נתון הצמיחה הכולל בשני הרביעים הראשונים של השנה הושפע בחלקו מגורמים זמניים וחד-פעמיים, אולם בנטרול גורמים אלה קצב הצמיחה היה דומה יחסית בשני הרביעים הראשונים של השנה ותואם את פוטנציאל הצמיחה של המשק. במבט קדימה, שנת 2018 צפויה להסתכם בקצב צמיחה דומה לזה של 2017 שעודכן כלפי מעלה ע"י הלמ"ס מ-3.2% ל-3.5% (ריאלי).

 

האינפלציה עשויה להישאר סביב הגבול התחתון של היעד בחודשים הקרובים, אולם לאחר מכן צפויה להתמתן: מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בחודש יולי, והיה נמוך מההערכות המוקדמות של מרבית החזאים הפיננסיים. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2018 לעומת יולי 2017) עלתה ל-1.4% (האינפלציה הגבוהה ביותר מאז חודש ינואר 2014) לעומת 1.3% בחודש הקודם. זאת, כתוצאה מיציאת מדד יולי 2017 מחלון החישוב של האינפלציה ל-12 החודשים האחרונים, שהיה שלילי.

 

למרות עליית האינפלציה בפועל, "סביבת האינפלציה", שמביאה בחשבון גם את נתוני ציפיות האינפלציה (12 החודשים הבאים), נותרה נמוכה. התחזיות של לאומי ל-12 החודשים הבאים משקפות עליית מחירים מתונה של 0.7%, נתון שמבטא את הערכתנו להתמתנות באינפלציה במהלך שנת 2019.

 

סעיפי המדד שבלטו בחודש יולי הם, בין היתר: סעיף המזון שרשם עלייה חדה יחסית זה חודש שני ברציפות, והוביל להאצה בקצב הגידול השנתי של סעיף זה ל-1.1%, אשר הינו הקצב המהיר ביותר מאז מרץ 2014. עלייה זו, הינה בין היתר, תוצאה של מחירי האנרגיה, עליית השכר במשק והפיחות המסוים בשקל מול הדולר מתחילת השנה, אשר משפיע בעיקר על מחירי היבוא; ומנגד, סעיף הבריאות, בו נרשמה ירידה על רקע הפחתה ביוזמה ממשלתית של תעריפי הביטוחים המשלימים של קופות החולים.

 

באשר לסעיף הדיור, נציין כי הוא נותר ללא שינוי בחודש יולי, אם כי, תת-הסעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים וחדשים) עלה בשיעור מתון של 0.1%, אשר היה נמוך מההערכות המוקדמות ונמוך משמעותית מהעונתיות המאפיינת את חודשי יולי בשנים האחרונות. בנוסף, נציין כי שיעור זה הינו שיעור השינוי הנמוך ביותר בחודשי יולי משנת 2004, ואף נמוך יותר מיולי 2011, בתקופת המחאה החברתית בנושא הדיור.

 

לאור זאת, קצב העלייה השנתי של מחירי חוזי השכירות המתחדשים התמתן באופן משמעותי, זאת בניגוד למגמה של החודשים האחרונים. הקצב הנוכחי עומד על 2.2% לעומת 3.3% ו-2.9% בחודשיים הקודמים, בהתאמה. במידה שמגמת ההתמתנות תימשך תהיה לכך השפעה ממתנת על האינפלציה בחודשים הבאים, בהתחשב בזה שסעיף הדיור תרם לאינפלציה השנתית כ-0.5% בממוצע בשנים האחרונות. עם זאת, יש להדגיש שעדיין מוקדם לקבוע אם מדובר בשינוי מגמה של ממש, ולפיכך יש להמתין ולבחון את נתוני החודשים הבאים.

 

במבט קדימה, אנו מעריכים כי בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להישאר בסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1%-3%), ובסיכום שנת 2018 האינפלציה צפויה להסתכם במעט יותר מ-1%. במבט לטווח ארוך יותר, קיימים מספר גורמים אשר עשויים לתמוך בהתמתנות האינפלציה אל מתחת ל-1% במהלך 2019.

 

הגורמים העיקריים הם: הערכות להתמתנות קצב הגידול השנתי של סעיף הדיור במדד; הערכות ליציבות בשער החליפין של השקל מול הדולר בשנה הבאה או אף שינוי כיוון במגמה עד להתחדשות הלחצים לתיסוף בשנת 2020; יציבות ואף ירידה של מחירי הנפט בעולם כתוצאה מלחצים להגדלת תפוקת הנפט; השפעת הירידה העולמית במחירי חומרי גלם (ללא אנרגיה) שהחלה בחודש יוני 2018 גם על המחירים לצרכן ב-2018; העדר תכנית להעלאה נוספת של שכר המינימום בעתיד הנראה לעין; אפשרות להתגברות נוספת של רכישות מקוונות על ידי משקי בית ישראליים מספקים זרים תוך הרחבת הפתרונות הלוגיסטיים הכרוכים באספקת המוצרים ובכך הגדלה של מידת התחרות שעומדת בפני השוק המקומי ("אפקט אמזון") ועוד.

*** מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש