"שנת 2018 צפויה להסתכם בעודף בתנועות ההון הנכנסות נטו, זאת בהמשך לעודף המשמעותי ב-2017". כך עולה מהסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבת שוקי הון של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן. להלן עיקרי הסקירה:
"מנתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל, עולה כי ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים ("FDI") הסתכמו בחמשת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-מאי) בכ-5.4 מיליארד דולר . נתון זה, משקף השקעות ישירות נכנסות בקצב שנתי של כ-13 מיליארד דולר בשנת 2018, שהוא היקף השקעה נמוך בהשוואה לשנת 2017, שהייתה שנת שיא על רקע מכירה של חברות ישראליות לחו"ל, אולם גבוה בהשוואה לשנים שקדמו. לאור זאת, ההשקעות הישירות נטו (תנועות נכנסות פחות יוצאות) צפויות להסתכם השנה בעודף משמעותי בהשוואה לשנים קודמות (להוציא את 2017). דהיינו, הנתונים ממשיך להצביע על רמת אמון גבוהה של המשקיעים הזרים במשק הישראלי.
"נתוני תנועות ההון מתחילת השנה מצביעים על היקף גבוה ביחס לשנים קודמות של השקעות פיננסיות של זרים בישראל (תנועות נכנסות), זאת במקביל להיקף גבוה יותר של ההשקעות פיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל (תנועות יוצאות). לאחרונה, דווח על הנפקה פרטית גדולה יחסית של אג״ח ממשלת ישראל למשקיע פרטי מאסיה וסכום זה יתווסף להיקף השנתי של תנועות ההון הפיננסיות הנכנסות.
"בסך הכול, תנועות ההון נטו (ההפרש בין השקעות ישירות והשקעות פיננסיות נכנסות ויוצאות) צפויות להסתכם בעודף גם בשנת 2018, זאת בהמשך לעודף משנת 2017, אך ככל הנראה בהיקף נמוך יותר מאשר בשנת 2017 עודף זה, לצד הערכותינו כי העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים יישמר גם בשנים הבאות, אם כי תוך ירידה קלה בשנים 2018-2019, זאת בשילוב עם חוסנם המתמשך של חשבונות החוץ של המשק לצד סביבה פיסקאלית יציבה, מהווים גורמים אשר תומכים בחוסנו של השקל בטווח הבינוני והארוך ומגבילים מאוד את פוטנציאל הפיחות שלו גם בעת הנוכחית בה פער הריביות בין ארה"ב לישראל ממשיך להתרחב.
"משקל יצוא הסחורות הישראלי למדינות אירופה (ללא בריטניה) המשיך לעלות גם במחצית הראשונה של 2018
בימים האחרונים פורסמו על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נתונים לגבי יצוא הסחורות של ישראל לפי יעדי סחר עיקריים (במונחים דולריים שוטפים). מנתונים אלה, עולה כי במהלך המחצית הראשונה של 2018 חלו שינויים במגמות של משקל יצוא הסחורות הישראלי (ללא יהלומים) לחלק מהיעדים העיקריים בהשוואה לשנת 2017.
"יעדי הסחר המובילים ליצוא הסחורות הישראלי (ללא יהלומים) במחצית הראשונה של השנה היו: מדינות גוש האירו (23.1% מסך היצוא) ומדינות יבשת אסיה (22.9% מסך היצוא). העלייה במשקל יצוא הסחורות של ישראל למדינות גוש האירו באה בהמשך למגמת העלייה שהחלה בתחילת 2017, בין היתר, על רקע הירידה המסוימת בסיכונים הפוליטיים ברחבי יבשת אירופה, זאת לצד שיפור רוחבי יחסית בפעילות הכלכלית, בסנטימנט העסקי והצרכני ובתחזיות הצמיחה לרוב מדינות היבשת, וכן כתוצאה מצמיחה מהירה מהפוטנציאל בחלק מהמדינות.
"להערכתנו, שנת 2018 צפויה להסתכם בקצב צמיחה מעט איטי יותר בגוש האירו לעומת 2017, אם כי, עדיין צפוי לתמוך ביצוא הישראלי לגוש זה. בהקשר זה, נציין כי משקל היצוא הישראלי ליתר מדינות אירופה (ללא בריטניה) מצוי גם כן בעלייה ועמד במחצית הראשונה של השנה על כ-9.5% מסך היצוא.
"הגידול במשקל יצוא הסחורות למדינות אסיה נתמך, כפי הנראה, לפחות באופן חלקי, בגידול ביצוא מוליכים למחצה של אינטל בחודשים הראשונים של 2018, אשר מופנה בחלקו למדינות אלה. עם זאת, הגידול ביצוא של אינטל עשוי שלא להישמר גם במחצית השנייה של השנה על רקע כניסתה הצפויה של אינטל לפרויקט נוסף של הרחבת המפעל שלה בקריית גת. מנגד, יצוא הסחורות הישראלי לארה"ב מצוי בשנים האחרונות במגמת ירידה הדרגתית, אם כי, משקלו נותר גבוה יחסית – כ-21.6% מסך היצוא.
"כמו כן, נציין כי משקל היצוא לבריטניה ירד לכ-7.7% במחצית הראשונה של השנה לעומת 10.4% אשתקד. ייתכן כי ירידה זו הושפעה מירידת יצוא התרופות של ישראל במחצית הראשונה של השנה, על רקע המשבר שפוקד את חברת טבע בחודשים האחרונים, שכן עיקר יצוא הסחורות הישראלי לבריטניה מרוכז בענפי הכימיה והתרופות.
"במבט קדימה, אנו צופים השנה האצה מתונה בצמיחה של יצוא הסחורות בהשוואה לשנת 2017, בין היתר, על רקע תחזיות להמשך צמיחה מהירה יחסית בכלכלה הגלובאלית, ובפרט בקרב שותפות הסחר של ישראל. עם זאת, התגברות מהלכי הפרוטקציוניזם בחודשים האחרונים בקרב הכלכלות המובילות (ארה"ב, גוש האירו וסין) עלולים להקשות על התרחבות נפח הסחר העולמי, ובמקרה קיצון עשויים להתפתח ל"מלחמת סחר", התפתחות אשר עלולה להכביד בעקיפין על פעילות היצוא של ישראל. בהקשר זה, נציין כי קרן המטבע הבינלאומית (IMF) עדכנה במהלך החודש (יולי 2018) כלפי מטה את תחזית הצמיחה של נפח הסחר העולמי לשנים 2018-2019.
"חברת Moody’s העלתה באחרונה את אופק דירוג האשראי של ישראל מיציב לחיובי: חברת דירוג האשראי Moody’s העלתה בימים האחרונים את אופק הדירוג של ישראל מיציב לחיובי, במקביל לאשרור הדירוג של ישראל ברמה של A1. עדכון זה, בא לאחר עדכון דומה של חברת S&P (דירוג A+ עם אופק חיובי) מאוגוסט 2017. בכך, שתיים מתוך שלוש חברות דירוג האשראי המובילות מאותתות על העלאת דירוג אפשרית לישראל בטווח הזמן של השנה וחצי–שנתיים הקרובות – התפתחות אשר מצביעה על חוסנה של כלכלת ישראל ועל ירידה בתפישת הסיכון של המשק המקומי בעיני המשקיעים הזרים. התפתחות זו, באה לידי ביטוי בהמשך יכולתה של הממשלה לגייס חוב בריבית נמוכה, כפי שעשתה בימים האחרונים כשגייסה 250 מיליון אירו לשלוש שנים בריבית של 0.05%, ובהמשך גידול בהשקעות הזרות במשק.
"הגורמים העיקריים שהובילו להעלאת אופק הדירוג מצד Moody’s הינם: ביצועים פיסקאליים טובים מצד הממשלה, חוסן מתמשך של הכלכלה המקומית, סקטור היי-טק מפותח וצומח, הפחתת התלות ביבוא חומרי אנרגיה לאור מאגרי הגז הטבעי של ישראל וחשבונות חוץ חזקים. החברה ציינה כי קיימת אפשרות להעלאת דירוג (לרמה של Aa3) במידה ויימשך החוסן בפרופיל הפיסקאלי של המשק ובמצב חשבונות החוץ. כלומר, הימשכות התוואי היורד של החוב הממשלתי ביחס לתוצר אל מתחת ל-60% על אף תקופת הבחירות המתקרבת, המשך צמיחה מהירה לצד הימשכות העודף בחשבון השוטף והמשך פיתוח של מאגרי הגז הטבעי.
"מנגד, מגבלות הדירוג העיקריות שצוינו לגבי ישראל, הן הסיכונים הגאו-פוליטיים, אשר עשויים להכביד על הפעילות הכלכלית ולפגוע בפרופיל הפיסקאלי של המשק ובחוסנם של חשבונות החוץ. לגבי הסימנים המובילים לעיתוי של שיפור הדירוג בפועל, נראה שיהיה לראות את מאגר לוויתן מגיע לתפוקה וליצוא, ככל הנראה לקראת 2020, וגם ירידה משמעותית וממושכת של יחס החוב/תוצר אל מתחת ל-60%, זאת ככל הנראה במועד מאוחר משנת 2020", סיכמו בלאומי.