"תוואי הריבית נותר מתון למרות הצמיחה המהירה יחסית של המשק ופער הריבית שנפתח בין ישראל לארה"ב" - כך עולה מהסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבת שוקי הון של לאומי, בראשות ד"ר גיל מיכאל בפמן. להלן עיקרי הסקירה:
בנק ישראל: הריבית צפויה להישאר בסביבת שפל כל עוד סביבת האינפלציה אינה מבוססת בתוך היעד
הוועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה ב-9 ביולי להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית של 0.1%, זה החודש ה-41 ברציפות. פרסום החלטת הריבית לווה בעדכון של תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל, אשר לא שינתה את תחזית הריבית שלה מחודש אפריל השנה, לפיה ריבית בנק ישראל תעמוד על 0.25% בסוף 2018 ועל 0.5% בסוף 2019 (חטיבת המחקר מעריכה כי ההעלאה תתרחש במהלך הרביע השלישי של 2019).
הוועדה המוניטארית בבנק ישראל ממשיכה להדגיש את מחויבותה ליעד המרכזי של בנק ישראל והוא – יציבות מחירים. הוועדה חזרה והדגישה בחודשים האחרונים כי "בכוונת הוועדה המוניטארית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד". דהיינו, כל עוד קצב עליית המחירים במשק אינו מבוסס בתוך יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%), מהלך העלאת הריבית מצד בנק ישראל צפוי להיות איטי והדרגתי, ובכך אין שינוי בעמדת הוועדה בהשוואה לחודשים קודמים. בהתייחס למשמעות של "התבססות סביבת האינפלציה ביעד", הנגידה והמשנה לנגידה הבהירו מאז החלטת הריבית האחרונה, כי הכוונה לאינפלציה שאינה קרובה מדי לגבולות היעד (כלומר גבוהה מ-1%), אשר תישאר בתחום זה לפרק זמן של יותר מחודשים ספורים בלבד. משמעות המסר מבנק ישראל, הינה שבתרחיש מרכזי, לא צפויה העלאת ריבית משמעותית בחודשים הקרובים. זאת, בניגוד להערכות שהיו גלומות לאחרונה בנתוני שוק ההון.
על אף הדגש הרב שניתן בהודעת הריבית האחרונה להתבססות האינפלציה בתוך סביבת יעד יציבות המחירים, נדגיש שיש לבנק ישראל יעדים נוספים ובהם: תמיכה בצמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים, בתנאי שלא תהיה בכך פגיעה בהשגת יציבות המחירים לאורך זמן; ותמיכה ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה. נראה שהגישה של הצבת יעדי יציבות מחירים כיעד מרכזי לבנקים מרכזיים בעולם המפותח כבר שירתה את מטרתה במהלך שלושת העשורים האחרונים כאמצעי לסיוע בהפחתת האינפלציה מרמה חד ספרתית נמוכה לרמת יציבות מחירים – רמה שבה האינפלציה כה נמוכה עד שאיננה מקבלת משקל של ממש בקבלת החלטות. כיום, כשהעולם המפותח מבוסס דיו ביציבות מחירים, הולכות ומתפתחות גישות לקביעת יעדים לבנקים מרכזיים אשר נותנים משקל גדול יותר ליעדים חלופיים כמו: צמיחת התוצר הנומינלי (צמיחה ריאלית + מחירים), יציבות פיננסית ורמת המחירים (ולא השינוי בו).
תחזית האינפלציה של חטיבת המחקר בבנק ישראל לשנים 2018-2019 עודכנה מעט כלפי מעלה בהשוואה לתחזית הקודמת, ועומדת על 1.2% ו-1.5%, בהתאמה, זאת בעיקר על רקע עליית מחירי הנפט בחודשים האחרונים. כלומר, להערכת חטיבת המחקר, בתרחיש מרכזי, האינפלציה בפועל (ב-12 החודשים האחרונים) צפויה לעלות באופן איטי והדרגתי אל עבר מרכז תחום יעד יציבות המחירים. עם זאת, בחטיבת המחקר מציינים שקיימים מספר סיכונים לתחזית זו אשר במידה ויתממשו עשויים להוביל לאינפלציה מתונה יותר, ובהם: אי ודאות לגבי התפתחות שער החליפין של השקל, אפשרות של צעדים נוספים מצד הממשלה להפחתת יוקר המחייה, השפעת הגידול בתחרות במשק ואי ודאות לגבי השפעת החולשה היחסית בשוק הדיור על סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן.
תוואי הריבית נותר מתון למרות הצמיחה המהירה יחסית של המשק ופער הריבית שנפתח בין ישראל לארה"ב
הערכות חטיבת המחקר של בנק ישראל מצביעות על תוואי העלאת ריבית מתון במיוחד. זאת, על אף פער הריבית שנפתח בין ישראל לארה"ב (שעומד כיום על כ-1.8% בין הריבית האפקטיבית של הפד וריבית בנק ישראל), וצפוי להמשיך להתרחב עד סוף 2019, ועל אף שהמשק המקומי צומח, וצפוי להמשיך לצמוח, בקצב מהיר יחסית אשר, לפי בנק ישראל, דומה לפוטנציאל הצמיחה של המשק.
הרמה הנוכחית של ריבית בנק ישראל משקפת ריבית ריאלית שלילית במשק המקומי (הריבית הנומינאלית בניכוי ציפיות האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים) מזה זמן רב. הריבית הריאלית הייתה בתחום השלילי ב-60 מתוך 78 החודשים האחרונים (מתחילת 2012 ועד סוף המחצית הראשונה של 2018), זאת ,כאמור, על אף הצמיחה המהירה יחסית של הפעילות הכלכלית באותה תקופה (קצב צמיחה שנתי ממוצע של כ-3.3% ריאלי בין השנים 2012-2017).
חוסר ההתאמה בין רמת הריבית הריאלית (הנמוכה) לקצב צמיחת הפעילות הכלכלית (המהיר) עלול להוביל, בפרט כשהוא נמשך לאורך זמן, לעיוותים בחלק מהמחירים היחסיים של נכסים כלכליים, דבר אשר מתבטא בשנים האחרונות בעיקר בעליית מחירי נכסים, ובפרט הנכסים הריאליים. כמו כן, יש להדגיש כי הותרת הריבית ברמת שפל, על אף מחזור העסקים החיובי בו מצוי המשק עשויה, בין היתר, להוות גורם סיכון במקרה של זעזוע שלילי לפעילות הכלכלית במשק, שכן אז, כפי הנראה, לבנק ישראל לא יהיו כלים ממשיים להתמודד אתו, כך שעיקר הנטל יעבור למדיניות התקציבית.
שנת 2018 צפויה להסתכם בגירעון ממשלתי של כ-2.9% תוצר – בדומה ליעד הממשלתי לשנה זו
בחודש יוני הסתכמה פעילות הממשלה בגירעון תקציבי של כ-5.5 מיליארד ₪. בראייה ארוכה יותר, במחצית הראשונה של השנה פעילות הממשלה הסתכמה בגירעון של 8.0 מיליארד ₪ לעומת גירעון גבוה יותר של 8.8 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד.
הגירעון בתקציב הוא, בין היתר, תוצאה של גידול גבוה מהמתוכנן לשנה זו בהוצאות הממשלה – גידול של כ-6.9% (במחצית הראשונה של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד) בהוצאות המשרדים האזרחיים (לעומת גידול מתוכנן של 5.3%) וגידול של 3.5% בהוצאות מערכת הביטחון (לעומת תכנון לקיטון של 0.5%). בהודעת האוצר צוין כי גביית המסים במחצית הראשונה של השנה הינה בהתאם לפריסת תחזית הגבייה השנתית ולא נרשמו עודפי גבייה מתחילת השנה.
הגירעון המצטבר ב-12 החודשים שהסתיימו בחודש יוני השנה עומד על כ-24 מיליארד ₪ (שהם כ-1.9% תוצר על פי אומדני האוצר), והוא עדיין נמוך מהיעד הממשלתי ל-2018 – 38.5 מיליארד ₪ (שהם 2.9% תוצר). עם זאת, במשרד האוצר מציינים כי צפויה עלייה בגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים החל מחודש אוגוסט השנה, על רקע הרמה הנמוכה יחסית של הכנסות חד-פעמיות של הממשלה בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2018 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במבט קדימה, אנו מעריכים כי הגירעון הממשלתי בשנת 2018 צפוי להיות גבוה מאשר בארבע השנים האחרונות (2014-2017), ועשוי להסתכם בשיעור הקרוב ליעד הממשלתי של 2.9% תוצר.
ירידה במספר כניסות התיירים ברביע השני של השנה, אם כי, הוא נותר גבוה בראייה היסטורית
ברביע השני של השנה נרשמה ירידה מסוימת במספר התיירים הנכנסים לישראל בדרך האוויר, אם כי, ירידה זו באה לאחר מספר שיא של תיירים שנכנסו לישראל. כמו כן, יש לציין שההיקף הנוכחי של תיירות נכנסת עדיין גבוה בראייה היסטורית.
הרביע השני של 2018 הסתכם בהיקף של כ-860 אלף תיירים שנכנסו בדרך האוויר (נתון מנוכה עונתיות), זאת לאחר היקפי שיא של תיירות נכנסת שהסתכמו בכ-930 אלף תיירים ובכ-900 אלף תיירים בשני הרביעים הקודמים, בהתאמה. נתון זה, משקף אמנם ירידה של כ-7.8% בהשוואה לרביע הקודם – הירידה הרבעונית הראשונה מאז הרביע האחרון של 2015 – אולם, בהשוואה לרביע המקביל אשתקד, נרשמה עלייה של כ-10.7%. עלייה זו מתונה יותר בהשוואה לרביעים קודמים.
לסיכום, ניתן לומר שעל אף הירידה במספר כניסות התיירים ברביע השני של השנה, אחריה יש לעקוב, התמונה הכוללת נותרה חיובית ועדיין תומכת בפעילות ענף התיירות, אם כי, יתכן שבעוצמה פחותה יותר. נתוני העבר מצביעים על מתאם חיובי גבוה של 82% בין קצב הצמיחה השנתי של כניסות התיירים לישראל (בדרך האוויר) לבין יצוא שירותי התיירות. לאור זאת, ועל רקע הירידה במספר כניסות התיירים ברביע השני של השנה, יתכן כי נתוני החשבונאות הלאומית (אשר צפויים להתפרסם במהלך החודש הבא) יצביעו על התמתנות מסוימת בקצב הצמיחה של יצוא שירותי התיירות ברביע השני של 2018.