אלכס ז’בזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, בתגובה להחלטת הריבית: "בשורה התחתונה - אחרי הודעת הריבית, הסיכוי שהריבית תעלה בקדנציה של קרנית פלוג נמוך.
"בנק ישראל דאג לקרר את הציפיות שנוצרו לקראת החלטת הריבית. הדגשים שניתנו בהודעה מתאימים ברובם להגדרה ’יוניים’. לפי בנק ישראל: המשק עובר לצמיחה בקצב התואם פוטנציאל הצמיחה, אך מציין שלאחרונה הופיעו סימני התמתנות בצמיחה במשק. בעיקר ההתמתנות באה לידי ביטוי בירידה ביצוא הסחורות ובירידה חדה בהשקעות בבנייה למגורים. צמיחה עולמית מאבדת מעוצמתה, מחוץ לארה"ב, במיוחד בתחום סחר החוץ. ההאטה בהשקעות בבניה למגורים עשויה להשפיע על הפעילות בכלל המשק. השקל אומנם נחלש, אך בעיקר מול הדולר האמריקאי כמו המטבעות האחרים. מול סל המטבעות השקל נותר מיוסף.
"לסיום, וזאת הנקודה העיקרית של ההודעה, בנק ישראל סוף כל סוף מפרט לגבי המושג העמום שבו הוא משתמש כבר תקופה ארוכה של התבססות סביבת האינפלציה, תנאי שקבע לעליית הריבית: הנקודה הראשונה מתייחסת לרמת האינפלציה שתיחשב "מבוססת". האינפלציה לא חייבת להיות במרכז יעד האינפלציה, קרי 2%, כדי להיחשב "מבוססת" אבל לאור תנודתיותה, לא מספיק שהיא תהיה קרוב לגבול התחתון של היעד. למעשה, אפשר להבין מכך שהאינפלציה מעט מעל 1% עשויה להיחשב ע"י בנק ישראל כלא מספיקה בכדי לעלות את הריבית.
"הנקודה השנייה מתייחסת למשך הזמן שהאינפלציה צריכה להימצא בתוך היעד כדי שתהיה "התבססות". בנק ישראל אומר שזה לא יהיה לחודשים ספורים בלבד. בהתחשב בעובדה שעד לסיום הקדנציה של הנגידה נותרו ארבעה חודשים בלבד, היא בעצם שוללת אפשרות שהיא בעצמה תתחיל להעלות את הריבית, אלא אם תהיה התפרצות אינפלציונית חריגה.
קשה לחזות מהלכים שיקבעו ע"י נגיד הבא שאנו לא יודעים מיהו/י ומה דעותיו, אך ניתן להגיד ברמת ביטחון גבוהה שבתקופת כהונתה של הנגידה קרנית פלוג הסיכוי שהריבית תעלה נמוך."