הכנסות שוק התוכנה החברתית לארגונים יסתכמו ככל הנראה ב-664.4 מיליון דולר ב-2010, עלייה של 14.9% לעומת ההכנסות ב-2009, אשר עמדו על 578.2 מיליון דולר, כך על פי גרטנר (ניו יורק: IT) - חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית המובילה לתחום ה-ICT. שוק זה צפוי להמשיך ולצמוח גם ב-2011, אז צפויות ההכנסות להסתכם ב-769.2 מיליון דולר, עלייה של 15.7% לעומת ההכנסות ב-2010.
"שוק התוכנות החברתיות מתפתח על מנת לענות על הצורך בסביבה גמישה, בה יוכלו המשתתפים לתקשר, ליצור, לשתף ולאתר אנשים ומידע רלוונטי עבור עבודתם", אומר טום אייד, סגן נשיא למחקר בגרטנר. "התוכנה החברתית משפרת את יכולת התקשורת של העובדים, מקדמת שיתופי פעולה ומסייעת לשמר רעיונות וידע בלתי רשמיים, לרבות כאלה שמופיעים בעת סיעור מוחות. ניתן ליצור ערך עסקי מוסף באמצעות קשר אינטימי יותר עם לקוחות, מצוינות בשירות ובמוצרים, יעילות תפעולית והנעת חדשנות".
תוכנות חברתיות לארגונים מאפשרות שיתוף באמצעות תקשורת רשמית ולא-רשמית, ואיסוף כל פעולות התקשורת הללו על מנת לשקף את האופן בו המשתתפים מתקשרים זה עם זה, לרבות עמדותיהם, התנהגויותיהם והידע שלהם. הטכנולוגיות המדוברות כוללות בין היתר בלוגים, קהילות, פורומים, מיקומים (כלים וטכנולוגיות הנועדים לקשר בין מי שמחפש מידע בתחום ספציפי למומחים), סינדיקציות מידע (טכנולוגיות המאפשרות להפיץ מידע ו/או עדכונים אודות פרסום תוכן חדש באתר, ללא צורך בגלישה אל האתר עצמו) , מועדפים מתחום המדיה החברתית, וויקיים (Wikis, שיטה לבנייה פשוטה ומהירה של אגרי מידע ואתרי אינטרנט, בהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים) ופלטפורמות משולבות (תכונות וכלי שיתוף העבודה).
ברוך גינדין, מנכ"ל גרטנר המזה"ת מסביר כי לישראל יתרון על מדינות אחרות בהרחבת תעשייה שתפתח לרשתות חברתיות בתוך ארגונים: "ההי-טק הישראלי ידע לזהות את הצורך של אנשים סביב תחומי עניין באינטרנט, ולמנף את הפלטפורמה האינטראקטיבית הזו ליצירת קהילות גולשים, עוד בטרם נטבעו המונחים "קהילה" או "רשת חברתית" באופן רחב. כבר לפני עשר שנים ראינו פעילות יפה בשירותים ואתרים שריכזו גולשים לפי תחומי עניין מסוימים, פעילות שניתן היום לקרוא לה "קהילתיות", בשירותים מקוונים כמו ICQ , או אתרים ייעודיים להימורים (888) שופינג (Shopping.com) וכיו"ב. עובדה זו מקדמת מאוד את ישראל בכל הקשור ליתרון הידע שניתן ליישמו ברשתות חברתיות לצורך תקשורת ארגונית, להבדיל מהשימוש האישי/ביתי".
כיום, יישומים חברתיים כמו בלוגים, מועדפים, פורומים, פרופילים, מנועי דירוג, וויקי ותיוג, משולבים יחדיו לכדי יישומים המתוכננים להביא לתוצאות עסקיות מסוימות, כולל סקירות ובדיקות מוצרים, שיווק המותג ופיתוח קהילות. אומר אייד: "ההצלחה טמונה בניהול המידע ומערכות היחסים לשם תמיכה ביוזמות עסקיות, ולא בעצם פריסת הטכנולוגיה. אחת המטרות העיקריות היא להרוויח מהמעורבות הקהילתית, על מנת להניע תפוקה גבוהה יותר."
לגבי ישראל ממשיך גינדין: "הניסיון שנצבר בעבר מייצר עבורנו יתרון על מדינות אחרות, הן מבחינת הידע הטכנולוגי והן מבחינת זמינותו של כוח אדם טכנולוגי ובנוסף תחומים יצירתיים לא טכנולוגיים, המיומן ביישום ושימוש ברשתות חברתיות ואפליקציות אינטרנט בתוך הארגונים וביניהם. שוק הרשתות החברתיות בתחום הארגוני Enterprise בעולם טרם חצה את קו מיליארד דולר, ונמצא בתחילת דרכו, כאשר אני מעריך שבשנים הקרובות הביקוש לטכנולוגיה חברתית בקרב ארגונים בישראל יצמח בממוצע בקצב של יותר מ-30%. מדובר בשוק שאינו צפוף עדיין וטומן בחובו הזדמנויות עסקיות משמעותיות מכיוון שהוא פועל במושגי מחירים של חברות עסקיות, להבדיל ממשתמש הקצה הפרטי. שילוב של יזמות בכיוון זה עם היתרונות שציינתי קודם יכול בקלות להזניק את ישראל למקום גבוה בשוק זה בעולם."