ד"ר רינה דגני, מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה, יש ביקורת מעניינת ומקורית לשיטת החישוב לפי 6 מחוזות של מדד הדיור של הלמ"ס: "הבעיה שלי איננה עם שיטת החישוב הכללית של מדד הדיור המשקפת אכן ירידת מחירים מתונה חודש שישי ברציפות. הבעייה שלי הינה דווקא עם החלוקה המלאכותית והלא רלוונטית לשישה מחוזות, תל אביב, ירושלים, חיפה, צפון, דרום ומרכז.
"איך, למשל, אפשר להשוות את מגמת מחירי הדיור בעיר מטרופולין צפונית גדולה דוגמת חיפה, ממנה משפרי הדיור יעברו, נניח, לקריות, לעכו או לנהריה, אולם הסיכוי שיעברו לטבריה, בית שאן או קרית שמונה הינו נמוך עד אפסי? כנ"ל החישוב במחוז תל אביב בין רמת השרון, אחת הערים העשירות בישראל, יחד עם בת ים או שכונת התקווה? כנ"ל במחוז המרכז, בין רעננה מחד גיסא לבין רמלה מאידך גיסא? לכן, לטעמי, קיימת בעייה קשה דווקא עם שיטת החישוב הפנימית של המדד בתוך המחוזות היוצרת, לדוגמא, אשליה שהמחירים במחוז חיפה עלו, זאת שעה שעלייה מתונה זו משקפת מגמה נקודתית של היצע דיור במבואות חיפה, אולם איננה משקפת כלל ועיקר את רוב רובו של מחוז חיפה וכנ"ל במחוזות אחרים. נכון, אין בכך לשנות מהותית את המדד כולו, אולם בהחלט החלוקה הזו מעוותת את החישוב הפנימי בתוך המחוזות.
"הצעתי: להחליף מיידית את שיטת החישוב לפי מחוזות לשיטה אחרת, בה יהיה מדגם של אזורי ביקוש מובהקים ולעומתם אזורים לא מבוקשים. חלוקה זו לא תהיה כלל לפי מחוזות, אלא לפי מקומות.
"לדוגמא, בתוך מחוז תל אביב לדגום את רמת השרון, צפון תל אביב, רמת גן וגבעתיים מחד גיסא ואת דרום תל אביב, בת ים ובני ברק מאידך גיסא וכנ"ל באזורים אחרים בארץ. זהו , לטעמי, שינוי מהותי ביותר, שיהפוך את המדד מ"נתון יבש" ל"ארגז כלים" משמעותי ביותר למקבלי ההחלטות, ליזמים והקבלנים וכמובן לרוכשי הדירות."