כלל פיננסים בסקירה עולמית: שווקי המניות בעולם יורדים הבוקר על רקע הודעתה של סוכנות הדירוג מודיס’ כי היא בוחנת הורדת דירוג לספרד. הבוקר הזהירה סוכנות הדירוג מודיס’ כי היא עשויה להוריד את דירוג האשראי של ספרד מ-Aa1 ל-Aa. זוהי עדיין איננה רמה שמעידה כי זו תזדקק לחילוץ. אך המשקיעים שזוכרים את אסיה ב-1997 ואת משבר הסאב-פריים, כבר לא לוקחים שבויים.
משבר חובות מדינות – כבר היינו בסרט כזה
באמצע 1997 פרץ משבר פיננסי במספר משקים במזרח אסיה, משבר זה סיכן את המערכת הפיננסית ולווה בהרעה בפעילות הריאלית. הרקע למשבר: קיומו של חוב גדול מאד למלווים מחו"ל. ברגע מסוים החל משבר אמון של משקיעים זרים והללו משכו את השקעותיהם. התוצאה: פיחות חד במטבעות המקומיים, ירידת מחירי המניות וכיווץ אשראי לפירמות. המשבר החל בתאילנד, התפשט לדרום קוריאה, למלזיה, לאינדונזיה ולפיליפינים (4 מדינות נוספות סבלו מהמשבר) ובהמשכו הגיע גם לרוסיה. קרן המטבע והבנק העולמי העבירו סיוע של עשרות מיליארדי דולרים תמורת רפורמות. הרפורמות הוציאו את האזרחים לרחובות ולזינוק במחירי מוצרים רבים. התוצר באותן מדינות נפל ב-5%-10% ובעולם, מדד ת"א 25 טיפס באותה שנה (1998) ב-1.5%. אסון!
עליית ריבית למשכנתאות עשויה אולי להביא דווקא לעליית מחירי הבתים
התיאוריה הכלכלית ברורה, הורדת ריבית למשכנתאות מעלה ביקוש לבתים ומעלה את מחיריהם. זאת גם השיטה שבה נקט הפד (הבנק המרכזי בארה"ב) בניסיונו להוזיל את מחיר הכסף כדי לדחוף את מחירי הבתים למעלה. הריבית למשכנתאות בארה"ב באמת לא הפסיקה כמעט לרדת מאז סוף 2008 ועד לתחילת נובמבר, אך מחירי הבתים עדיין המשיכו לרדת גם הם. ואז עלתה תיאוריה חדשה, זאת טענה שמגמת ירידת הריבית גורמת לרוכשים רבים לחכות (תופעות של דפלציה מתרחשות על מחיר הכסף), כי בכל יום שעבר קיבלו ריבית טובה יותר. כלכלנים לא ידעו אם לצחוק או לבכות למשמע התיאוריה וחששו שברננקי עלול עוד לעשות ניסוי נוסף על המשק האמריקאי כדי לראות אולי היא תעבוד. תשובה לשאלה אם השיטה הזאת עשויה לעבוד אנו עשויים לקבל כבר בקרוב לאור הזינוק בריבית למשכנתאות בחודש וחצי האחרונים. הריבית למשכנתאות ל-30 שנה זינקה מרמה של 4.3% בתחילת נובמבר ל-5% היום. סקר הקבלנים של NAHB שיפורסם היום צפוי להצביע על יציבות ברמה של 16 נק’.
כשכולם באותו צד של הסירה
כשכולם ממליצים על אותו דבר זה מפחיד. יש תחושה בשוק של Win-Win situation, וזה עוד לפני ינואר שידוע כחודש אופטימי. נתוני המאקרו טובים מהצפוי, רווחיות החברות ממשיכה להשתפר, כולם מעלים תחזיות צמיחה ואפילו מדד הפחד ירד ל-17 נק’. עד לפני חודש וחצי כולם רצו למח"מים הארוכים, סירת האג"ח החלה לנטות ימינה ומים החלו להיכנס, אח"כ כולם ברחו למח"מים הקצרים והסירה החלה לנטות שמאלה! בשבועיים האחרונים כולם רבו מי יעלה יותר את תחזית הצמיחה של ארה"ב והסירה מתנדנדת לפה ולשם. עכשיו מודיס’ מעלה את ספרד על כוונת הדירוג וכולם רצים שמאלה. בין טלטול לטלטול מים נכנסים, אל תתפלאו אם היא תטבע. לפעמים עדיף פשוט לשבת במקום.
מי נותן למי יותר "קרדיט" הפד לשוק או השוק לפד?
בהחלטת הריבית אתמול הדגיש הבנק המרכזי בארה"ב כי לא יצמצם את תוכנית רכישות האג"ח שלו, מה שעודד את המשקיעים לגבי הכלכלה האמריקאית. אך מאיפה למשקיעים יש בכלל עוד אמון בפד? הרי את הריבית הוא סחט כבר, הכריז על שתיים וחצי תוכניות לרכישת אג"ח (החצי תוכנית היא מבחינתי ההודעה כי ירכוש אג"ח בתקבולים מהשקעותיו), הוא השתמש כבר בביטויים הכי אגרסיביים שיכול היה למצוא בשפה האנגלית, בניהם: ההתאוששות הייתה "disappointingly slow" ונשאיר את הריבית נמוכה ל- "extended period". הפד נוסע "על אדים" אין לו כבר כלים מוניטריים והשוק לאט לאט מתחיל לאבד סבלנות ושיפוע עקום התשואות עולה בחדות.
אנשים לא צריכים אשראי הם צריכים כסף
תוכנית הפד לא מדפיסה כסף ומפזרת אותו על האנשים וגם לא מדפיסה כסף וזורקת אותו על הממשלה. האנשים עדיין צריכים ללכת לעבוד בשביל כסף או ללכת לבנק לקחת אשראי והממשלה עדיין צריכה להנפיק אג"ח. אם הייתה בעיה של אשראי אז אולי תוכנית הפד הייתה יכולה לעזור במשהו (גם לא בטוח), אבל הבעיה הגדולה של כולם זה שאין להם כסף. התוכנית של אובאמה לעומת זאת היא סוג של לחלק כסף (מס הכנסה נמוך והארכת משך הזכאות לדמי אבטלה), תוכנית זאת כבר מתחילה להזיז את העניינים, גם שהיא עוד לא עברה את אישור הקונגרס, אך הציפיות הציפיות. כמובן שהכסף הזה לא הגיע יש מאין וחברת הדירוג מודיס כבר הזהירה את הממשל האמריקאי שלא לעד חוסן. ושהרחבה מוגזמת של הגרעון עלולה לבסוף לגרור להורדת דירוג האשראי של ארה"ב. הרבה לא מבינים איך אפשר להוריד לארה"ב דירוג אם היא יכולה תמיד להדפיס דולרים:
הורדות דירוג למדינות – תורידו, אבל איך אפשר להוריד דירוג לארה"ב אם היא יכולה להדפיס דולרים?
ב-9 בנובמבר הפחיתה סוכנות הדירוג הראשונה בסין את דירוג החוב של ארה"ב מ: AA ל:A+ עם אופק שלילי. לפני שבוע הייתה זאת סוכנות הדירוג מודיס’ שהזהירה כי עלות התוכנית הפיסקלית של אובאמה עלולה לקרב את ארה"ב להורדת דירוג. יחס החוב לתוצר של ארה"ב צפוי עפ"י קרן המטבע העולמית לעלות מרמה של -42% בשנת 2007 ל-85% בשנת 2015, כפול! רבים מאמינים כי ארה"ב תוכל תמיד להדפיס דולרים ולשלם את חובה. למעשה, ארה"ב כבר נקלעה לפני כ-40 שנה להשתמטות מחובות, כשניתקה באופן חד צדדי את הבטחותיה לגבות את שטרות הדולרים בזהב. הדפסת כסף איננו פתרון קסם, והוא גורר עלות כבדה של אינפלציה. עלות האינפלציה עשויה להיות גבוהה משמעותית מעלות השתמטות מחלק מהחובות. ראו לדוגמה את רוסיה ב-1998 ואת ארגנטינה ב-2001, שתיהן נקלעו למשבר חובות ובחרו, למרות יכולתן להדפיס כסף, להשתמט מחלק מהחובות. באירופה למשל האפשרות להדפיס כסף היא הרבה יותר נמוכה בגלל המבנה המוניטרי של האיחוד. מהבחינה הזאת למשל היורו יותר בטוח מהדולר. אז מה יקרה עם ה-PIIGS?
המכירות הקמעונאיות זינקו! – רק שכחו לשים כוכבית (*)
קולולו, אתמול פורסם כי המכירות הקמעונאיות בארה"ב זינקו בחודש נובמבר ב-0.8% (לעומת צפי ל-0.6%) והנתון לחודש אוקטובר עודכן כלפי מעלה מ-1.2% ל-1.7% ובסה"כ אלה הגיעו כמעט לרמת השיא של טרם המשבר. אם הייתי משקיע הייתי אפילו שם לכם את הגרף לראות איזה יפה זה נראה. אבל רק שכחו ליד נתון נובמבר לכתוב שבמקרה שבנובמבר זינקו גם המחירים הסיטונאיים ב-0.8%, ההתייקרות החדה ביותר מזה 8 חודשים, שהגיעה בעיקר מזינוק במחירי הדלק והמזון. כלומר, החלשות הדולר בעולם דוחפת לעלייה נומינאלית בנתון המכירות, ריאלית (בכמות המכירות ולא בשוויין) הוא נמוך יותר.
מדד "רוביני" מראה סימני אופטימיות
רוביני, או בכינוי שהדביק לו הניו-יורק טיימס: דוקטור doom, לאור תחזיותיו הקודרות, הפך לאחד מהכלכלנים המפורסמים בעולם אחרי שבמשך 8 שנים הזהיר ממשבר נדל"ן ולבסוף כמובן צדק. מאז הוא ממחזר את אזהרותיו על כל במה אפשרית (והוא טפו טפו מקבל במות) וכל פעם שתרצו לשמוע את דעתו האחרונה תוכלו לעשות עליו גוגל. אבל מסתבר שאנשים מתעניינים ברוביני רק כשמתחילות צרות, אחרת הוא לא בא להם טוב בעין. בדיקה מצאה שכאשר נרשמת בגוגל עלייה בחיפוש המילה "רוביני" אז בשבועיים שלאחר מכן השווקים רשמו ירידות, ולהיפך (המקור וגרף). ב-31 באוקטובר הגיע מדד הסנטימנט של רוביני לשיא האחרון ומאז ירד ב-25%, זהו כבר לא מתעניינים ברוביני. אם למישהו יש עבודה בשבילו.
היום - מדד המחירים לצרכן בישראל ובארה"ב
באמת שזה צירוף מקרים, היום יפורסמו מדדי המחירים לצרכן לחודש נובמבר בישראל ובארה"ב, גם כאן וגם שם קונצנזוס התחזיות הוא לעלייה של 0.2%, אנחנו (בכלל פיננסים) מעריכים כי מדד נוב’ עלה כאן ב-0.1%, העלייה התשיעית ברציפות. בארה"ב עלייה תהיה החמישית ברציפות. גם בישראל וגם בארה"ב צפויים מחירי הדלק להוביל את עליות המחירים. בארה"ב שיעורי האבטלה הגבוהים מרסנים חלק מהעליות, מה שלא קורה אצלנו. וציפיות האינפלציה שם לשנה עומדות על 0.7%, לעומת 3% אצלנו. בטווחים הארוכים יותר (עד ל-10 שנים) האמריקאים מפחדים מאינפלציה של 2.2% ואצלנו מ- 2.8%.
עוד פרסומי מאקרו בארה"ב – נתוני התעשייה
עוד יפורסמו היום מדד מנהלי רכש בתעשייה לאזור ניו-יורק, זהו מדד שמתואם מאד עם התעשייה האמריקאית כולה ולכן השפעתו על השווקים בד"כ משמעותית, הערכות הן שהתרחב בחודש דצמבר לרמה של 5 נק’. לידו יפורסם מדד היצור התעשייתי לחודש נוב’ שצפוי שטיפס בנוב’ ב-0.3%. סקטור התעשייה הפך להיות אחד מקטרי הצמיחה של המשק האמריקאי, הוא נהנה מהדולר שנחלש בעולם, מתמריצים, מהגדלת מלאים ומתחילת ההתאוששות של הצרכן האמריקאי. הפתעות חיוביות עשויות להשיח את ספרד ולהמשיך לפגוע באפיק האג"חי.