היום מתפרסמת סקירת המאקרו השבועית של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן: "שיעור האבטלה בקרב גילאי 15 ומעלה ירד ברביע הראשון של השנה לרמת שפל היסטורית של 3.7% לאחר שעמד על 4.1% ברביע הרביעי של 2017. הירידה באבטלה משקפת ירידה חדה במספר הבלתי מועסקים (כ-18 אלף), לצד גידול של כ-26 אלף מועסקים (גבוה מהממוצע הרבעוני ארוך הטווח). במקביל, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה כמעט ולא השתנה מהרביע הקודם, ונותר דומה לרמתו בשנת 2017 (63.9%).
"הירידה באבטלה חלה גם בקבוצת גילאי העבודה 25-64, שמהווה את הכוח העיקרי בשוק העבודה (הן מבחינת גודל והן מבחינת שכר), לה השפעה ניכרת על הביקושים המקומיים במשק. שיעור האבטלה בקבוצה זו ירד בחדות יחסית לרמת שפל היסטורית של 3.1% לעומת 3.6% ברביע הרביעי אשתקד.
"מדובר בירידה חדה במיוחד בשיעור האבטלה אשר מודגשת אף יותר כשמביאים בחשבון ששוק העבודה המקומי מצוי זה חודשים ארוכים בסביבה של תעסוקה מלאה. במקביל, שיעור ההשתתפות בקבוצה זו ירד קלות ל-80.0% לעומת 80.2% ברביע הקודם. הירידה בשיעור ההשתתפות נבעה מירידה חדה יחסית במספר הבלתי מועסקים, שקוזזה חלקית על ידי עלייה מתונה במספר המועסקים. קצב הגידול השנתי במספר המועסקים נותר נמוך בהשוואה לממוצע ארוך הטווח, בדומה למגמה בארבעת הרביעים האחרונים, זאת ככל הנראה על רקע קרבתו של המשק לתעסוקה מלאה.
"לסיכום, נתוני התעסוקה לרביע הראשון של 2018 מלמדים על ירידת שיעור האבטלה לשפל היסטורי חדש, אך זאת תוך ירידה מסוימת בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. כמו כן, הירידה בשיעור האבטלה איננה מעידה על שיפור באיכות התעסוקה, דבר אשר בא לידי ביטוי גם בעובדה שמרבית המועסקים שנקלטו ברביע הראשון של השנה אינם נכללים בקבוצת הגילאים 25-64 (גילאי הפעילות הכלכלית העיקריים), בה נרשם גידול מתון בלבד במספר המועסקים. התפתחות זו, עלולה להכביד על הביקושים המקומיים ועל הצריכה הפרטית. במבט קדימה, שיעור האבטלה ימשיך לרדת במהלך השנה, להערכתנו, אך ייתכן כי בקצב מתון בהשוואה לשנים קודמות, על רקע הימצאותו של המשק בסביבה של תעסוקה מלאה.
"המדד המשולב לבחינת מצב המשק מצביע על התמתנות בקצב הצמיחה ברביע הראשון של השנה. מנתונים שפורסמו על-ידי בנק ישראל בימים האחרונים, עולה כי המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש מרץ בכ-0.3%, והוא ממשיך לשקף סביבת צמיחה של כ-3.5% (שנתי) בעת הנוכחית. נציין כי מדובר בשיעור עלייה חודשי דומה לזה של פברואר, ומעט גבוה יותר בהשוואה לחודשים דצמבר 2017 – ינואר 2018. עליית המדד המשולב בחודש מרץ נתמכה בגידול בפדיון בענפי המסחר והשירותים, כאשר מנגד עלייה זו קוזזה עקב ירידות ביצוא הסחורות, בייצור התעשייתי וביבוא התשומות לייצור.
"בחינה של הנתונים הרבעוניים מלמדת על המשך התמתנות הדרגתית בקצב צמיחת המדד המשולב גם ברביע הראשון של 2018. שיעור הצמיחה ברביע זה עמד על כ-3.2% (במונחים שנתיים) לעומת 3.4% ו-3.8% בשני הרביעים הקודמים. כמו כן, נציין כי מדובר בשיעור צמיחה נמוך מהממוצע ארוך הטווח (מתחילת 2010), שעומד על כ-4.1%.
"נציין כי נתוני העבר מלמדים על מתאם חיובי גבוה של כ-84% בין שיעורי הצמיחה (הרבעוניים) של המדד המשולב לבין שיעורי הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי (ראה/י תרשים). לאור זאת, ועל רקע הנתונים שתוארו, ניתן לצפות להאטה מסוימת בקצב צמיחת התוצר ברביע הראשון של 2018 לעומת הרביע הרביעי אשתקד (בו נרשמה צמיחה של 4.1%), נתון אשר עתיד להתפרסם מאוחר יותר החודש. יש לציין שישנם מספר נתונים נוספים שתומכים בהתמתנות הצמיחה ברביע הראשון של השנה, ובראשם התרחבות הגירעון המסחרי (הרחבה בפסקה הבאה). במבט קדימה, להערכתנו, שנת 2018 צפויה להסתכם בצמיחה של 3.4%, ללא שינוי מהותי משנת 2017, שיעור אשר עקבי עם קצב הצמיחה שעולה מתוך נתוני המדד המשולב.
"ברביע הראשון של 2018 יצוא הסחורות מצוי בהתאוששות מסוימת, בהובלת ענף הרכיבים האלקטרוניים
יצוא הסחורות חזר לצמיחה מתונה, והוא מצוי ברמתו הגבוהה ביותר מאז הרביע הראשון של 2014, אולם הגירעון המסחרי ממשיך להתרחב, עקב צמיחה מהירה במיוחד ביבוא הסחורות.
"יצוא הסחורות של ישראל הסתכם ברביע הראשון של 2018 בכ-12.2 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים). נתון זה, משקף עלייה של כ-4.7% (במונחים דולריים נומינאליים) בהשוואה לרביע הקודם ועלייה חדה יותר של כ-7.0% לעומת הרביע המקביל אשתקד. הגידול ביצוא נתמך במספר גורמים, ובהם: שיפור בנפח הסחר העולמי בחודשים האחרונים; שיפור בסביבת הצמיחה העולמית, בדגש על המדינות המפותחות; וגידול ביצוא של רכיבים אלקטרוניים (חלק מיצוא האלקטרוניקה) עקב חזרתה של "אינטל" לפעילות מלאה אחרי תקופה ממושכת של ירידה בהיקפי הייצור בשל שדרוג המפעל בקרית-גת. מנגד, יצוא התרופות מושפע לשלילה מהמשבר בחברת "טבע", ופועל לקיזוז הצמיחה ביצוא.
"במבט קדימה, יצוא הסחורות צפוי להמשיך לצמוח במתינות ולהישאר סביב רמתו הנוכחית של כ-12 מיליארד דולר. יצוא הסחורות לא צפוי לחזור לרמות הגבוהות שאפיינו אותו לפני המשבר הפיננסי הגלובאלי של 2008-2009. זאת, לאור השחיקה המתמשכת בכושר התחרות של היצואנים הישראליים בענפי התעשייה בשנים האחרונות, ובדגש על רמות טכנולוגיה נמוכות, שמקורה, בין היתר, בהתחזקותו המתמשכת של השקל ופריון עבודה נמוך יחסית למרבית המדינות המפותחות. התפתחות זו, גם משקפת את השינוי המבני שחל בשנים האחרונות בהרכב הצמיחה של המשק – עלייה במשקל יצוא השירותים בפעילות הכלכלית במקביל לירידת יצוא הסחורות – מגמה אשר צפויה להימשך גם בשנים הקרובות.
"הגירעון בחשבון הסחר הבסיסי המשיך להתרחב גם ברביע הראשון של 2018. יבוא הסחורות (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) הסתכם ברביע הראשון של השנה בכ-15.6 מיליארד דולר – רמת שיא של עשור לפחות.
"בשנים האחרונות, ובפרט מתחילת 2015, ניכרת מגמה של גידול בהיקפי היבוא. מגמה זו, נתמכה במספר גורמים, ובהם: האצה בקצב הצמיחה של המשק המקומי בשנים האחרונות; גידול בצריכה הפרטית לאור השיפור במצבם הכלכלי של משקי הבית בשנים האחרונות, שכולל: ירידת האבטלה לשפל היסטורי, המשך גידול מהיר יחסית בשכר, אינפלציה אפסית במהלך התקופה, ריביות נמוכות ועוד; ובנוסף חל גידול ביבוא של מוצרי השקעה באותה תקופה, בין היתר, לצורך פרויקטים נקודתיים של מספר חברות גדולות, כדוגמת "אינטל" ושותפויות הגז במאגר "לווייתן". במבט קדימה, נראה כי היקף היבוא עשוי להצטמצם מעט לאחר שהפרויקטים בעלי אופי חד-פעמי יגיעו לכדי סיום (ככל הנראה אחרי 2019).
"המגמות שתוארו ביצוא וביבוא ברביע הראשון של השנה הובילו להתרחבות נוספת בגירעון בחשבון הסחר הבסיסי (ללא אניות, מטוסים, יהלומים ודלק). ההתרחבות הנוכחית בגירעון המסחרי החלה בתחילת שנת 2015, אז חשבון הסחר היה מאוזן. אולם, בתקופה שבין Q1/2015 ל-Q1/2018 (בשלוש השנים האחרונות) הגירעון הגיע לרמת שיא של 3.3 מיליארד דולר, זאת כתוצאה מגידול חד של כ-32.3% ביבוא לעומת גידול מתון של כ-3.6% בלבד ביצוא. התפתחות זו, עלולה להכביד על קצב צמיחת התוצר ברביע הראשון של השנה וכן על החשבון השוטף של מאזן התשלומים. עם זאת, יש לציין שהגידול המתמשך ביצוא השירותים ממשיך לתמוך בעודף בחשבון השוטף. במבט קדימה, נראה כי בשנים הקרובות הגירעון המסחרי עשוי להצטמצם מעט – התפתחות אשר צפויה לתמוך בצמיחה ובמאזן התשלומים של המשק."