יובל נווה, לשעבר הכלכלן הראשי של משרד האוצר<br>קרדיט: יח"צ
יובל נווה, לשעבר הכלכלן הראשי של משרד האוצר קרדיט: יח"צ

אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם סקירה כלכלית שבועית. המיקוד השבועי עוסק במדיניות המס על רכבי יוקרה. בחודש ספטמבר 2013 נוסף מס על מוצרי יוקרה שונים, ובעיקר על כלי רכב הנושאים תג מחיר לצרכן העולה על 300,000 ש"ח. תוקפו של המס עומד לפוג בחודש יוני 2018.

 

רכבי היוקרה מאופיינים בריכוזיות רבה. כ-60% מרכבי היוקרה שעלו על הכביש בשנת 2016 יוצרו על ידי 4 יצרנים בלבד: מרצדס- בנץ, ב.מ.וו, אאודי וטויוטה. כ‑80% מרכבי היוקרה הגיעו משלוש ארצות - גרמניה, ארה"ב ויפן, ומעל 50% מרכבי היוקרה הם רכבי פנאי- שטח.

 

למרות שבדרך כלל מיסוי מוצרים פוגע בביקוש, כמות רכבי היוקרה שעלו על הכביש עלתה ב‑83% בין השנים 2013- 2016, והגדילה את התקבולים ממס היוקרה, מ-67 מיליון ש"ח ב‑2014 ל‑121 מיליון ש"ח ב‑2016, עליה של כ-34% מדי שנה.

 

יתכן אם כן שהביקוש לרכבי יוקרה די קשיח עם גמישות נמוכה ביחס למחיר, כך שהמס על רכבי יוקרה הוא סוג נדיר של מס שגם יעיל וגם מצמצם אי שוויון.

 

הסקירה מעלה כי יש להאריך את תוקפו של המס אחרי יוני 2018. בהזדמנות זו יש לבטל את הפטור שניתן לכלי רכב היברידיים ו"פלאג אין", לפשט את הנוסחה המסובכת של המס, ולקבוע כי על כלי רכב יוטל מס קניה מדורג של 83% עד 120,000 ש"ח מחיר CIF ושל 102% מעל מחיר זה.

 

נקודות מרכזיות נוספות מהסקירה: הוועדה המוניטארית של בנק ישראל הותירה את הריבית במשק, בהתאם לציפיות, ברמתה הנוכחית - 0.1 אחוז. בכך לא חל שינוי בריבית במשך 37 חודשים - משך הזמן הארוך ביותר בו לא חל שינוי בריבית. חברי הוועדה ציינו בהודעתם כי המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד.

 

חברי הוועדה המוניטארית ציינו כי הפעילות הכלכלית מוסיפה להתרחב בקצב נאה, שיתכן ואף עולה על קצב הצמיחה הפוטנציאלית. במקביל ציינו חברי הוועדה כי התמונה המתקבלת משוק העבודה מוסיפה להיות חיובית ומצביעה על "שוק עבודה הדוק".

 

לדבריהם, הנתונים לרבעון הראשון של 2018 מצביעים על כך שהצמיחה הכלכלית נמשכה גם ברבעון זה. מנגד ציינו חברי הוועדה כי "סביבת האינפלציה מוסיפה להיות נמוכה מהיעד אם כי מסתמנת בה עליה מסוימת". חברי הוועדה התייחסו להמשך השיפור בפעילות הכלכלית העולמית, וציינו, כפי שעולה מתחזיות ה- OECD האחרונות, כי היא צפויה להימשך גם בשנת 2018. ביחס למדיניות הבנקים המרכזיים בעולם ציינו החברים כי הסביבה המוניארית נותרה מאד מרחיבה.

 

חברי הוועדה ציינו כי "מלחמת הסחר" בין סין לארה"ב תרמה לעלייה בסיכונים ולהתגברות החששות, גם אם השפעת הצעדים שננקטו עד כה היא מוגבלת. בהודעת הבנק צוין כי אינדיקטורים משוק הדיור, ביניהם מגמת הירידה בהיקף העסקאות והתמתנות משמעותית בקצב עליית מחירי הדירות, מוסיפים להצביע על האטה בפעילות.

 

במקביל להחלטת הריבית, פרסם בנק ישראל עדכון לתחזיות הצמיחה והאינפלציה לשנים 2019-2018, במסגרתן, משתני המאקרו העיקריים (צמיחת התוצר, האינפלציה והריבית) נותרו ללא שינוי בהשוואה לתחזית הקודמת.

 

הרכב הצמיחה בשנים 2019-2016 מבטא מעבר הדרגתי לצמיחה שמבוססת פחות על צריכה פרטית ויותר על יצוא והשקעות.על פי התחזיות, קצב האינפלציה צפוי להגיע ליעד התחתון של בנק ישראל (1 אחוז) עד הרבעון הרביעי של 2018. כתוצאה מכך, צופים בבנק ישראל העלאת ריבית רק במהלך הרבעון הרביעי השנה.

 

חברת דירוג האשראי הבינלאומית Fitch אישררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+ עם תחזית יציבה.האנליסטים בפיץ’ מציינים כי הביצועים המאקרו-כלכליים של ישראל היו מרשימים והכלכלה נותרה בנקודת איזון אופטימלית ב-2017, עם צמיחה של 3.3 אחוזים בתוצר הריאלי, אבטלה בשפל היסטורי, עלייה בצמיחה בשכר ואינפלציה נמוכה. נציגי החברה צופים שהצמיחה בשנים 2019-2018 תישאר חזקה, על אף שתאט מעט.

 

בסיפא של דבריהם, מציינים בפיץ’ לטובה את המוסדות ומערכת החינוך המפותחים של ישראל אשר הביאו ליצירת כלכלה מפותחת ומגוונת, וכי והסביבה העסקית בישראל מקדמת ומעודדת חדשנות, בפרט בקרב מגזר ההיי-טק.

 

על פי האומדן השלישי לנתוני החשבונות הלאומיים, התוצר הישראלי צמח בשנת 2017 ב- 3.3 אחוזים. תרמו לכך ההתאוששות בצמיחת יצוא השירותים, והצמיחה החיובית, אך המתונה ביחס ל- 2016, בביקוש המקומי. רכיבי הצמיחה השונים מצביעים על "צמיחה מאוזנת", כאשר מרבית מרכיבי התוצר צמחו בקצב הדומה לקצב הצמיחה הכללי.

 

ברבעון האחרון של 2017 נרשמה האטה מסוימת בהשוואה לרבעון הקודם, אולם קצב הצמיחה נותר גבוה בהשוואה למחצית הראשונה של 2017. מנועי הצמיחה העיקריים ברבעון האחרון היו הצריכה הציבורית ויצוא הסחורות והשירותים, זאת בעוד שבצריכה הפרטית ובהשקעות בנכסים קבועים נרשמה האטה משמעותית, בין היתר בשל הירידה בצריכת כלי רכב ובהשקעה בהם.

 

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מרץ 2018 ב- 0.3 אחוז, המשך לעלייה שנרשמה בפברואר. קצב האינפלציה של מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בחודש מרץ בשיעור של 0.2 אחוז. נמשכת מגמת ההתמתנות בקצב הירידה של מחירי המוצרים הסחירים, בעוד שקצב הגידול של מחירי המוצרים הלא סחירים ממשיך לרדת. נמשכת מגמת הירידה במחירי הדירות, זה חודש חמישי ברציפות. קצב הגידול השנתי של מחירי הדירות רשם את רמתו הנמוכה ביותר מאז שנת 2007 – 0.8 אחוז.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש