היום מתפרסמת הסקירה הכלכלית השבועית של אגף הכלכלה בלאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן: "בחודש מרץ מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.3%. אולם, על אף עליית המדד, ’סביבת האינפלציה’, אשר מעבר לאינפלציה בפועל (12 החודשים הקודמים) מביאה בחשבון גם את ציפיות האינפלציה (12 החודשים הבאים), נותרה נמוכה. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (מרץ 2018 בהשוואה למרץ 2017) עומדת על 0.2% (בדומה לנתון מהחודש הקודם), וב-12 החודשים הבאים אנו מעריכים כי המדד יעלה בכ-0.9%, נתון המשקף עלייה קלה בהשוואה לחודש שעבר. יש להדגיש שקצב עליית המחירים בפועל עדיין נמוך מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%), בעוד שהתחזית לשנה קדימה מתקרבת אליו.
"הגורמים שתרמו לעליית המדד בחודש מרץ היו, בין היתר, תתי-הסעיפים הבראה ונופש בישראל והוצאות על נסיעה לחו"ל. בסעיפים אלה נרשמו עליות חדות יותר בהשוואה לעונתיות שמאפיינת אותם בחודשי מרץ לאורך השנים. זאת, כיוון שחג הפסח חל השנה בסוף מרץ ולכן חלק מהשפעות החג על מחירי המוצרים השונים הוקדמו מחודש אפריל. בהקשר זה, נציין כי השפעות חג הפסח משתקפות גם בסעיף המזון שירד, ככל הנראה, כתוצאה ממבצעים של רשתות המזון לקראת החג.
"סעיף הדיור עלה ב-0.9%, זאת על רקע עלייה של 1.2% בתת-הסעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים וחדשים), אשר הייתה מעט גבוהה מהעונתיות האופיינית לחודשי מרץ. לאור זאת, הקצב השנתי של עליית מחירי השכירות עלה ל-2.0% מ-1.9% בחודש הקודם.
"להערכתנו, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות צפוי להמשיך ולעלות גם בחודשים הקרובים. זאת, בין היתר, כתוצאה מהשפעת צמצום היצע הדירות להשכרה, עקב יציאתם של משקיעים משוק הדיור, אשר באה לידי ביטוי בתקופה ממושכת של מאזן נטו שלילי ברכישות של משקיעים. במבט לטווח ארוך יותר, היצע הדירות להשכרה צפוי לגדול, שכן היקף הדירות שבבנייה פעילה מצוי ברמה גבוהה מאוד, ולכך תהיה השפעה ממתנת על קצב העלייה של סעיף הדיור במדד, וכתוצאה גם על האינפלציה.
"במקביל, נמשכת ההתמתנות בקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (עפ"י סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן) שעומד על 0.8% (קצב העלייה הנמוך ביותר מאז חודש יולי 2012) לעומת 1.2% בחודש הקודם ו-5.6% בתקופה המקבילה אשתקד. התמתנות זו, חלה על רקע ירידה חודשית רביעית בחמשת החודשים האחרונים, התפתחות המשקפת את התגברות חוסר הוודאות בשוק הדיור המקומי, שבא לידי ביטוי, בין היתר, בגורמים הבאים: ירידה מתמשכת במכירות של דירות חדשות (המתנה למכרזי "מחיר למשתכן" וירידה בנוכחות של משקיעים), ירידה במספר העסקאות הכולל בשוק הנדל"ן למגורים (דירות חדשות + יד שנייה), האטה בקצב התחלות הבנייה ועלייה מתונה בגמר הבנייה על רקע התארכות משך הבנייה. לא מן הנמנע שמגמה זו תימשך גם בחודשים הקרובים וכי השינוי השנתי של מחירי הדיור יגיע לשיעור אפסי, וייתכן שאף נמוך מכך.
"במבט קדימה, אנו צופים כי בחודשים הקרובים האינפלציה השנתית (ב-12 החודשים האחרונים) עשויה לעלות בהדרגה ולהאיץ אף יותר לקראת תחילת המחצית השנייה של השנה, עם יציאתם של מדדים נמוכים (יוני-יולי 2017) מהטווח הרלוונטי לחישוב האינפלציה בפועל. לפיכך, האינפלציה (ב-12 החודשים האחרונים) עשויה להגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים וייתכן שאף יותר מכך, והדבר עשוי לגרור תגובה מצד בנק ישראל אם סביבת האינפלציה תתייצב בתחום היעד. במבט לטווח ארוך יותר, ההתפתחויות שתוארו מעלה באשר לסעיף הדיור במדד, לצד גורמים נוספים כמו המשך רמה נמוכה של שער חליפין שקל/דולר, אשר לפי בנק ישראל מהווה את המטבע העיקרי בעסקאות היבוא של ישראל, צפויים לתמוך בחזרתה של האינפלציה לטווח שבין 0.0%-1.0%, התפתחות אשר ממתנת את התוואי העתידי של ריבית בנק ישראל.
"תחזית הצמיחה של חטיבת המחקר בבנק ישראל לשנים 2018-2019 עומדת על כ-3.5%, זאת בדומה לתחזית בנק לאומי.
"הוועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה ב-16 באפריל להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית של 0.1%, בה היא מצויה מאז מרץ 2015. בהודעה המצורפת להחלטה נכתב כי "בכוונת הוועדה המוניטארית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד.
"נגידת בנק ישראל התייחסה לאמירה זו בתדרוך העיתונאים אודות המדיניות המוניטארית. הנגידה הבהירה כי מעבר לאינפלציה בפועל, ובפרט האינפלציה בניכוי רכיבים שונים בעלי השפעות חד-פעמיות (הפחתות מחירים שיזמה הממשלה, אנרגיה, פירות וירקות), הוועדה המוניטארית מביאה בחשבון גם את תחזיות האינפלציה מהמקורות השונים והציפיות לטווח הקצר, וכי אין הוועדה מכוונת ליעד של 2% אלא לביסוס האינפלציה בתוך הטווח של 1%-3%. הנגידה הוסיפה שהוועדה תמשיך לבחון נתונים אלה, וכי המדיניות תישאר מרחיבה "עד שתשתכנע שחזרתה של האינפלציה ליעד איננה זמנית, והיא אכן מבוססת". להערכתנו, לא מן הנמנע שיחול שינוי במדיניות של בנק ישראל בכיוון של העלאת ריבית בהמשך השנה, אם מגוון מדדי סביבת האינפלציה יהיו גבוהים מ-1% למשך מספר חודשים. יש להדגיש כי בתחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל, שפורסמה בסמוך להחלטת הריבית, אין שינוי בתחזית הריבית לשנים 2018-2019.
"תחזית הצמיחה של חטיבת המחקר בבנק ישראל לשנים 2018-2019 עומדת על 3.4% ו-3.5%, בהתאמה, והיא זהה לתחזית הצמיחה של בנק לאומי. יש לציין כי לא חל שינוי בתחזית זו בהשוואה לעדכון הקודם בחודש ינואר. אולם, מודגש בהודעה כי תחזית חטיבת המחקר לא מתחשבת בהודעה של רשות המסים בדבר הדחייה של עדכון נוסחת המיסוי הירוק מינואר 2019 למאי 2019, כיוון שפורסמה לאחר הצגת התחזית לוועדה המוניטארית. דחייה זו, צפויה למתן את היקף היבוא של כלי רכב ב-2018 על חשבון 2019, ולפיכך אנו מעריכים כי הצריכה הפרטית צפויה לצמוח בשנים הקרובות בקצב דומה לממוצע ארוך הטווח של 4%, וללא תנודות משמעותיות. במבט כולל, תחזית הצמיחה משקפת צמיחה של מעט יותר מ-1.0% לנפש, זאת בדומה למרבית המדינות המפותחות."