חטיבת המחקר בבנק ישראל פרסמה היום את התחזית המקרו-כלכלית שגיבשה באפריל 2018. משתני המקרו העיקריים – התוצר, האינפלציה והריבית – נותרו ללא שינוי יחסית לתחזית שפורסמה בינואר השנה: ב-2018 צפוי התוצר המקומי הגולמי לצמוח ב-3.4% וב-2019 הוא צפוי לצמוח ב-3.5%. האינפלציה בשנה הקרובה צפויה לעמוד על 1.1%. הריבית המוניטרית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית, 0.1%, בשני הרבעונים הקרובים ולעלות ל-0.25% ברבעון האחרון.
התחזית: חטיבת המחקר של בנק ישראל עורכת בכל רבעון תחזית מקרו-כלכלית, וזו מתבססת על כמה מודלים, על מקורות מידע שונים ועל הערכות שיפוטיות. בתהליך זה יש תפקיד מרכזי למודל ה-DSGE (Dynamic Stochastic General Equilibrium) שפותח בחטיבת המחקר – מודל מבני שמבוסס על יסודות מיקרו-כלכליים. המודל מספק מסגרת לניתוח הכוחות המשפיעים על הכלכלה, והוא מאפשר לגבש את המידע מהמקורות השונים לכדי תחזית מקרו-כלכלית למשתנים ריאליים ונומינליים, המתאפיינת בעקביות פנימית ובסיפור כלכלי.
א. הסביבה העולמית: הערכותינו לגבי ההתפתחויות בסביבה העולמית מתבססות בעיקרן על התחזיות שגיבשו מוסדות בין-לאומיים (קרן המטבע הבין-לאומית וה-OECD) ובתי השקעות זרים. גורמים אלו העלו את תחזיותיהם לגבי הצמיחה והאינפלציה במשקים המפותחים ולגבי הסחר העולמי. בהתאם לכך אנו מעריכים כי המשקים המפותחים יצמחו ב-2.5% ב-2018 וב-2.2% ב-2019 וכי היבוא שלהם יצמח ב-5.0% ב-2018 וב-4.9% ב-2019. על פי ההערכות של בתי ההשקעות, ריבית ה-Fed צפויה לעמוד על 2.4% בסוף 2018 ועל 3.0% בסוף 2019; הריבית המוצהרת בגוש האירו צפויה לעמוד על 0.0% בסוף 2018 ועל 0.3% בסוף 2019. נוסף לכך אנו מניחים כי האינפלציה במשקים המפותחים תסתכם ב-1.9% ב-2018 וב-2019. מחיר הנפט המשיך לעלות בתקופה האחרונה: המחיר הממוצע של חבית מסוג "ברנט" עמד ברבעון הראשון של השנה על כ-67 דולר, לעומת 61 דולר ברבעון האחרון של 2017.
ב. הפעילות הריאלית בישראל: תחזית הצמיחה ל-2018 עומדת על 3.4% והתחזית ל-2019 – על 3.5%. הערכתנו לגבי ההתפתחויות הריאליות ב-2018 וב-2019 אינה שונה משמעותית מהערכתנו בתחזית הקודמת. ההשקעה בנכסים קבועים צפויה לצמוח ב-2018 ב-3.0% מפני שההשקעה בבנייה למגורים האטה: התחלות הבנייה ב-2017 עמדו על רמה נמוכה יחסית; ההשקעות צפויות להתרחב בשנת 2019 על רקע כמה השקעות גדולות (מוטות יבוא) בענפי המשק. היצוא צפוי להמשיך להתרחב, בין היתר מפני שצפוי כי הסחר העולמי יוסיף להתאושש וכי כמה השקעות בענפי המשק יבשילו. בינואר 2019 צפויים שינויים במיסוי על כלי רכב ואנו מעריכים כי בדומה להתפתחות שנצפתה בשנים קודמות, הם יובילו לכך שרכישות כלי רכב יוקדמו לסוף 2018 והדבר יתבטא בנתוני הצמיחה בשנה זו.
ג. האינפלציה והריבית: לפי התחזית תעמוד האינפלציה ב-2018 על 1.1%, וב-2019 היא תעמוד על 1.4%. התחזית מבטאת את ההערכה שהאינפלציה תעלה במתינות לכיוון מרכז תחום היעד. התרומה העיקרית צפויה לנבוע מעליות שכר כתוצאה מכך ששוק העבודה הדוק. מנגד, המשך התגברותה של התחרות במשק והצעדים שהממשלה נוקטת כדי להוזיל את יוקר המחיה צפויים להמשיך למתן את האינפלציה. מחירי השירותים והמוצרים הבלתי סחירים צפויים להמשיך לתרום לאינפלציה תרומה חיובית, וסעיף שכר הדירה צפוי לבלוט בתרומתו אף שקצב עלייתו התמתן בחודשים האחרונים. קצב עלייתם של מחירי המוצרים הסחירים צפוי לעלות עקב עליית האינפלציה בעולם, ובפרט עקב העלייה במחירי האנרגיה, וזאת בהנחה ששער החליפין של השקל ייוותר יציב יחסית; אולם ימתנו אותו מגמות ארוכות טווח במחירי המוצרים הסחירים ותהליכים מבניים (כגון התפתחות המסחר באינטרנט), תהליכים שצפויים להמשיך לקבל תמיכה גם מצעדי הממשלה.
להערכת חטיבת המחקר, ריבית בנק ישראל תתחיל לעלות ברבעון הרביעי של 2018, לאחר שקצב האינפלציה השנתי יגיע לתחום היעד והאינפלציה הצפויה באותה עת תימצא אף היא בתחומיו.
תחזית חטיבת המחקר לגבי האינפלציה והריבית בשנה הקרובה גבוהה מממוצע תחזיות החזאים הפרטיים כמו גם מהציפיות הנגזרות משוק ההון. אולם גם לפי החזאים והשוק קיימת הסתברות מסוימת להעלאת ריבית במהלך השנה הקרובה.
הסיכונים בתחזית: גורמים שונים עשויים להביא להתפתחויות כלכליות שונות מאלה המוצגות בתחזית. אלה כוללים את אי-הוודאות בנוגע להתפתחותו העתידית של שער החליפין של השקל. כמו כן קיימת אי-ודאות לגבי המידה שבה הצעדים הממשלתיים להפחתת יוקר המחיה יתגלגלו למחירים ולגבי עוצמת הצעדים שהממשלה תנקוט בעתיד. זאת ועוד, אף על פי שהתחזית מבטאת את ההנחה שהתחרות במשק תוסיף לגדול, מבחינה כמותית אין ודאות לגבי עוצמת הגידול והשפעתו בהמשך. באשר לסביבה העולמית, אומנם תחזיות הצמיחה והסחר עודכנו כלפי מעלה, אך ההתפתחויות האחרונות בסביבת הסחר העולמי עלולות להחריף לכדי מלחמת סחר, וזו עלולה להשפיע משמעותית על המשק הישראלי היות שהוא קטן ופתוח.