כלכלני לאומי: עוצמתו של שוק העבודה הישראלי בולטת בהשוואה בינלאומית

ד"ר גיל בפמן: "שיעור האבטלה במשק המקומי הוא מהנמוכים בעולם המפותח, ובמקביל שיעורי התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה הינם גבוהים מהממוצע של המדינות המפותחות"

מערכת ספונסר 11/04/2018 11:27

א+א-

היום מתפרסמת הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן. בסקירה נכתב: "בשנים האחרונות שוק העבודה בישראל מפגין עוצמה, והוא מצוי במגמה מתמשכת של שיפור. שיפור זה, בא לידי ביטוי בירידת שיעור האבטלה לסביבת שפל היסטורי זאת לצד גידול בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. עוצמתו של שוק העבודה הישראלי בולטת בהשוואה בינלאומית. שיעור האבטלה במשק המקומי הוא מהנמוכים בעולם המפותח, ובמקביל שיעורי התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה הינם גבוהים מהממוצע של המדינות המפותחות.

 

"מנתונים שפורסמו בימים האחרונים על-ידי קרן המטבע הבינלאומית (IMF) עולה כי לא זו בלבד שהמשק המקומי בולט לחיוב בנתוני הקצה של שוק העבודה, אלא הוא גם בולט מבחינת קצב השיפור. בחינה של נתוני 2016 לעומת 2008 (כלומר בתקופה שלאחר פרוץ המשבר הפיננסי הגלובאלי) מעלה כי שיעור ההשתתפות הכללי בישראל עלה בכ-1.3 נקודות אחוז, כאשר רק בגרמניה ובצ’כיה השיפור היה מעט גבוה יותר. ניתוח הנתונים לפי מגדר, מצביע על גידול בשיעור ההשתתפות של נשים במרבית המדינות המפותחות באותה תקופה, תוך ירידה בשיעור זה בקרב אוכלוסיית הגברים. יש לציין כי בישראל נרשם הגידול המשמעותי ביותר בשיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה (כ-3.2 נקודות אחוז), מבין המדינות המפותחות, בין השנים 2008 ל-2016.

 

"בעוד שבמדינות מפותחות מובילות, כגון: גרמניה, יפן, בריטניה וצרפת, נרשם גידול מתון יותר ובמדינות אחרות, כגון: ארה"ב, אף חלה ירידה. נתונים אלה מדגישים את חוסנו של שוק העבודה המקומי בשנים האחרונות, גורם אשר תומך במצבם הכלכלי של משקי הבית המקומיים ולפיכך משפיע לחיוב על הביקוש לצריכה פרטית.

 

"נתוני התעסוקה לחודש פברואר 2018 מצביעים על המשך התמונה החיובית בשוק העבודה המקומי. אמנם חלה עלייה קלה בשיעור האבטלה בקרב גילאי 15 ומעלה, 3.8% לעומת 3.7% בינואר, אולם הוא עדיין מצוי בסביבת שפל היסטורית. במקביל, חלה עלייה חדה של 0.6 נקודת אחוז בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה לרמה של 64.2%. זאת, בין היתר, על רקע גידול של כ-39 אלף מועסקים, שהוא הגידול החד ביותר מאז חודש אוגוסט 2015. עם זאת, יש לציין שבחודש פברואר חל גידול במספר המועסקים במשרות חלקיות לעומת ירידה קלה במשרות המלאות. תמונה דומה, ואף חיובית יותר, מתקבלת מבחינה של גילאי 25-64. יש להדגיש כי הימשכות השיפור בנתוני התעסוקה למרות קרבתו/הימצאותו של שוק העבודה בתעסוקה מלאה מחדדת אף יותר את מצבו החיובי של שוק התעסוקה המקומי בעת הנוכחית. במבט קדימה, אנו מעריכים כי שיעור האבטלה ימשיך לרדת במהלך השנה, אך ייתכן שבעוצמה פחותה ביחס לשנים קודמות, לאור קרבתו של המשק לתעסוקה מלאה.

 

"ברביע הראשון של השנה נמשכה המגמה החיובית בכניסות התיירים לישראל. הרביע הראשון של 2018 הסתכם בהיקף שיא של כ-944 אלף תיירים שנכנסו לישראל בדרך האוויר (נתון מנוכה עונתיות), זאת לאחר היקף תיירות נכנסת של כ-908 אלף תיירים וכ-733 אלף תיירים בשני הרביעים הקודמים, בהתאמה. נתון זה, משקף עלייה של כ-4% בהשוואה לרביע הקודם ועלייה של כ-26.7% לעומת הרביע הראשון של 2017.

 

"לאחר תום מבצע "צוק איתן נרשמה מגמה מתמשכת של התאוששות בהיקף כניסות התיירים לישראל (כלומר החל מהרביע הרביעי של 2014). עם זאת, מספר כניסות התיירים לא חזר מיד לרמה שקדמה למבצע "צוק איתן" (כ-735 אלף תיירים בממוצע בשני הרביעים הראשונים של 2014). ניתן לחלק את התקופה לשלוש מדרגות עיקריות: 1. Q4/2014-Q3/2016: בתקופה זו עמד היקף כניסות התיירים הרבעוני הממוצע על כ-625 אלף תיירים. תקופה זו, התאפיינה בהתאוששות איטית יחסית במספר כניסות התיירים. הגורמים שהכבידו על ההתאוששות היו, בין היתר: מצב ביטחוני לא יציב בישראל על רקע "אינתיפאדת היחידים", המשבר הכלכלי ברוסיה, המצב הגיאופוליטי במזרח התיכון וחולשה יחסית בחלק מכלכלות יבשת אירופה

 

"2. Q4/2016-Q3/2017: היקף כניסות התיירים חזר לרמה שלפני "צוק איתן", והוא עמד בממוצע על כ-757 אלף תיירים ברבעון; 3. Q4/2017-Q1/2018: התיירות הנכנסת הגיעה לשיא בראייה היסטורית, עם היקף כניסות תיירים רבעוני ממוצע של כ-926 אלף תיירים. הגורמים שתמכו בהאצה בתיירות הנכנסת מאז הרביע הרביעי של 2016, כוללים בין היתר: שיפור במצב הביטחוני בישראל וברוב מדינות האזור; התאוששות בכלכלה הגלובאלית, בדגש על כלכלות העולם המפותח; שיפור בכוח הקנייה של התיירים מאירופה, על רקע התחזקותו של האירו בחודשים האחרונים ועוד.

 

"לסיכום, המגמה הנוכחית בתיירות הנכנסת משפיעה לחיוב על פעילות ענף התיירות כולו, התפתחות אשר משתקפת גם בנתוני החשבונאות הלאומית. נתוני העבר מלמדים על מתאם חיובי גבוה של 84% בין קצב הצמיחה השנתי של כניסות התיירים לישראל (בדרך האוויר) לבין יצוא שירותי התיירות. על הרקע הזה, ולאור המגמות שתוארו, ניתן לצפות להמשך צמיחה ביצוא שירותי התיירות גם ברביע הראשון של 2018, נתון אשר עתיד להתפרסם בחודש הבא. התפתחות זו, במידה ותימשך, צפויה לתרום להאצת קצב צמיחת התוצר הכולל גם ברביעים הבאים.

 

"ב-2018 צפויה עלייה בגירעון הממשלתי לעומת 2017, אם כי, הוא עשוי להיות מעט נמוך מיעד הגירעון לשנה זו (2.9% תוצר) בחודש מרץ השנה הסתכמה פעילות הממשלה בגירעון תקציבי של כ-4.4 מיליארד ₪, מעט גבוה מהגירעון במרץ אשתקד. זאת, בין היתר, על רקע היקף הוצאות גבוה יחסית במרץ עקב הקדמת הוצאות מחודש אפריל (בו חל חג הפסח). בסך הכול, ברביע הראשון של השנה, פעילות הממשלה הסתכמה בגירעון של כ-2.1 מיליארד ₪ לעומת גירעון מעט גבוה יותר של כ-2.3 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד.

 

"הגירעון המצטבר ב-12 החודשים שהסתיימו במרץ השנה עומד על 24.6 מיליארד ₪, שהם כ-1.9% תוצר, על פי אומדני משרד האוצר. מדובר בגירעון נמוך משמעותית מהיעד לשנת 2018, שהוא 38.5 מיליארד ₪ (2.9% תוצר). עם זאת, במשרד האוצר מציינים כי החל מחודש אוגוסט 2018 צפויה עלייה בגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים, כיוון שהחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017 התאפיינו בהיקף הכנסות גבוה במיוחד, ברובן בעלות אופי חד פעמי. במבט קדימה, אנו מעריכים כי שנת 2018 צפויה להסתכם בגירעון של 2.6% תוצר, שהוא גבוה יותר מאשר ב- 2017 (שהסתכמה בגירעון של כ-2.0% תוצר), אולם מעט נמוך מיעד הגירעון של הממשלה ל-2018 (2.9% תוצר)."

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה